אדמית
 | |||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||
| מועצה אזורית | מטה אשר | ||||||||
| גובה ממוצע[1] | 449 מטר | ||||||||
| תאריך ייסוד | 1958 | ||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||||
| - אוכלוסייה | 427 תושבים | ||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 49.3% בשנה | ||||||||
| |||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אדמית | |||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 | ||||||||
אֲדָמִית הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, השייך למועצה האזורית מטה אשר.
הקיבוץ ממוקם בגליל המערבי בסמוך לגבול עם לבנון, מזרחית לעיר נהריה, בגובה של כ-474 מטרים מעל פני הים.
היסטוריה
המתיישבים בקיבוץ, בוגרי תנועת השומר הצעיר ילידי הארץ ועולים מצרפת, הגיעו למקום למחרת יום הכיפורים, בספטמבר 1958. בתי היישוב נבנו לפני הגעת המתיישבים למקום[3]. הקיבוץ הוקם כיישוב ספר בסמוך לגבול לבנון מול הכפר הבדואי ערב אל עראמשה. הוא נקרא על שמה של חורבה סמוכה בשם אִידְמִית.
בשנת 1969 ננטש הקיבוץ והמקום הוחזק על ידי בני קיבוצים מהקיבוץ הארצי בשנת שירות.
בשנת 1971 יושב הקיבוץ מחדש על ידי עולים חדשים מאנגליה, ארצות הברית וקנדה, לאחר שעברו שנת הכשרה במשמר העמק[4]. באותה העת התפרנסו חברי הקיבוץ בעיקר מענפי החקלאות אשר היה מבוסס על גידולי שדה, מטעי עצים נשירים, פרדסים, גידולי אבוקדו, גידולי טבק, חומוס, לול, בננות וענבים. בהמשך התרחב הקיבוץ, עם קליטתם של גרעינים נוספים.
במהלך שנות השמונים הורע מצבו הכלכלי של הקיבוץ כתוצאה מהצטברות חובות כספיים, והוחל בהליך של הסדר חובות מול הבנקים שהסתיים בשנת 2011. בשנת 2003 יזם הקיבוץ את הקמתה של שכונת ההרחבה, שכוללת 187 מגרשים לבניה עצמית, והיא כיום בתהליך מואץ של אכלוס. כלכלת הקיבוץ מבוססת היום על לולי פיטום, מטעי נשירים, מטע אבוקדו וגידולי שדה. במקום גם המפעל "מתאד", לעיבוד שבבי. הקיבוץ עבר תהליך של הפרטה ופתח את שעריו לקליטה. בקיבוץ בריכת שחייה. בעבר פעלה בקיבוץ מרפאה של שירותי בריאות כללית.
החל משנת 2016 פועלת בקיבוץ שלוחה של המכינה הקדם-צבאית רבין.
גלריית תמונות
-
חזית בניין חדר האוכל -
חדרי אירוח שהיו ביישוב -
בריכת היישוב
קישורים חיצוניים
- אדמית, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אדמית, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים גדות, שמרת ואדמית, באתר 'חלון אחורי', 23 בספטמבר 2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יהודה אריאל, התנחלות באדמית 1958, הארץ, 10 באוקטובר 1958
- ^ יואל דר, אדמית קמה לתחיה, דבר, 6 במאי 1971
| ||||||||||||||||||
35535540אדמית