פייק ניוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ידיעות כוזבות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: שגיאות תרגום, מבנה פרקים בעייתי, בעיות ניסוח, חוסר התאמה לסטנדרטים של ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: שגיאות תרגום, מבנה פרקים בעייתי, בעיות ניסוח, חוסר התאמה לסטנדרטים של ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

פייק ניוז, ידיעות כזב או חדשות כזבאנגלית: Fake news; בעברית ביחיד נאמר יְדִיעַת כָּזָב), הן ידיעות חדשותיות הניתנות להפרכה, המופצות באופן מכוון והעלולות להטעות את הקוראים.[1] ידיעות אלה הן מידע מפוברק המחקה תוכן חדשותי בצורתו, אך לא בתהליך הארגוני שהוא עבר או בכוונתו.[2] לכן, למרות שהן נראות כמו ידיעות חדשותיות מסורתיות, הן לא עברו את תהליך העריכה המקובל בחדשות מסורתיות.[3] פייק ניוז מופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט באופן דומה לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות או הסחות דעת, היכולות לשמש לתעמולה ולדיסאינפורמציה. ידיעות כזב מצויות בעיקר במדיה חברתית ובאתרי אינטרנט, אך הן עלולות להתפרסם גם באמצעי תקשורת מסורתיים.[4]

יש הטוענים כי פייק נויז הן אחד האיומים הגדולים ביותר לדמוקרטיה.[5] פייק ניוז הן אחת התופעות המאפיינות את תקופת הפוסט-אמת. תקופה זו מאופיינת לא רק בעלייה בכמות השקרים, אלא גם בכך שאין כבר ציפייה לשמוע את האמת.[6] בתקופת הפוסט אמת קיים משבר אמון חברתי הכולל גם חוסר אמון בחדשות ובמדע.[7] ידיעות כזב נפוצות במיוחד בתחום הפוליטיקה, למשל במלחמת חרבות ברזל, אך הן קיימות גם בתחומי המדע - כמו בסוגיות של קיימות,[8] מגפת הקורונה, חיסונים ותזונה.[2]

ישנן שתי מוטיבציות מרכזיות לייצור והפצה של פייק ניוז: כלכלית ואידיאולוגית.[9]

מושגים דומים

היסטוריה

מיסאינפורמציה, דיסאינפורמציה ותעמולה קיימות בתקשורת האנושית כבר אלפי שנים.[13] המקרה של פייק ניוז הוא ספציפי יותר, מכיוון שהדיסאינפורמציה צריכה להתפרסם כידיעה חדשותית אך גם לכך קיימות עדויות עתיקות.[13] למרות שהעדויות קיימות כבר שנים רבות, המושג פייק ניוז או ידיעות כזב הפך לפופולרי רק בשנת 2016, סביב הבחירות בארצות הברית.[14]

במאה ה-13 לפני הספירה, רעמסס השני צייר את קרב קדש כניצחון סוחף ומרשים לטובת העם המצרי. הוא הציג סצנות בהן הוא מביס את אויביו בקרב, על אף שבכתובים מצוין שהקרב הסתיים בתיקו.[15] גם קרב קרקר בשנת 853 לפנה"ס, בו התייצבה קואליציה של 12 מלכים כנגד מלך אשור, הוצג על ידי האשורים במונולית מכורח כניצחון מוחץ שהביא להשמדתם המוחלטת של כל צבאות האויב. בפועל נראה כי הקרב הסתיים ללא הכרעה, לאור העובדה שההתקדמות האשורית נבלמה למספר שנים. בתקופה מאוחרת יותר, אוגוסטוס, קיסר רומא, הפיץ שקרים כנגד יריבו מרקוס אנטוניוס, תוך שהוא מצייר אותו כשיכור, רודף נשים וכמריונטה של קלאופטרה מלכת מצרים. השקרים הביאו על אנטוניוס יריבים ושונאים רבים ברומא.[16] במהלך המאות השנייה והשלישית לספירה, נפוצו באימפריה הרומית שמועות נרחבות בנוגע לכך שהנוצרים עוסקים בפולחן הכולל גילוי עריות וקניבליזם.[17]

בימי הביניים נפוצו באירופה עלילות הדם ולחם הקודש, בהן נטען כי היהודים משתמשים בדם נוצרים (לרוב ילדים) לצורכי פולחן, וכן שפוגעים ב"לחם הקודש" המהווה למעשה את אותו האיש עצמו (טרנסובסטנציאציה). עלילות אלו הוכחו כשקריות ואנטישמיות.

אחרי המצאת הדפוס במאה ה-15, הפרסום הפך שכיח, ובהיעדר אמות מידה בנוגע לאתיקה עיתונאית - פייק ניוז היו לדבר שבשגרה.[13] רק במאה ה-17 החלו להופיע פרסומי המקורות בהערות שוליים.[18] לאורך ההיסטוריה נוצרו לעיתים ידיעות כזב חוזרות בתחומים מסוימים, למשל ביחס לממסד הרפואי.[19][20]

המאה ה-20

במאה ה־20 אמצעי מדיה כמו עיתונים, מאמרים ומגזינים קיבלו דרישה ציבורית גבוהה והופצו לכל בעקבות התקדמות הטכנולוגיה. במלחמת העולם הראשונה ניתן למצוא דוגמה מובהקת לפייק ניוז כאשר מדינות ההסכמה טענו שישנו מפעל בגרמניה שאליו נאספות גופות הנופלים בקרבות שנערכו על אדמתה, על מנת לייצר מהן שומנים להפקת ניטרוגליצרין, נרות ומוצרי היגיינה וקוסמטיקה. הטענות על מפעל שכזה החלו לצוץ עוד בשנת 1915 בעיתון הבריטי "צפון סין דיילי ניוז" במטרה לשכנע את ממשלת סין להצטרף למאמץ המלחמתי לצד מדינות ההסכמה. טענות אלו התגלו כשקריות לאחר המלחמה.[21]

בשנת 1933 הוקם בגרמניה משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם על ידי יוזף גבלס. המשרד שימש את הנאצים לפרסום סדר היום שלהם בעיתונות המודפסת והמשודרת, על מנת להשפיע על התודעה הציבורית. רבים מן הפרסומים שהוצאו על ידם היו שקריים.[22]

המאה ה־21

מראשית המאה ה-21, התרחבה מאוד השפעת הפייק ניוז. פתיחת האינטרנט לכלל הציבור בשנות ה-90 העניקה גישה למידע רב, אך עם הזמן האינטרנט גדל לממדים עצומים עם כמויות מידע אדירות, וככל שהתפשט המידע האמיתי, כך התפשט גם המידע השקרי.[23][24]

בשנת 2016, במסגרת מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית, המושג פייק ניוז זכה לתפוצה רחבה וקיבל את המשמעות אותה הוא נושא כיום.[14] במהלך מסע הבחירות, סדרת כתבות בעיתונות האמריקאית דיווחה על הפצה נרחבת של מידע שקרי בפייסבוק.[14] חוות טרולים (אנ') פעלו מתוך יוגוסלביה ודחפו תכנים שקריים לטובתו של המועמד דונלד טראמפ. בין השאר, פורסם שהאפיפיור תומך בטראמפ ושהילרי קלינטון עומדת בפני הרשעה.[13] טראמפ השתמש במושג פייק ניוז כדי להאשים את גופי התקשורת שביקרו אותו (ובראשם רשת CNN). השימוש הנרחב שעשה במושג גרם לו להתפשט בעולם כולו, כאשר גם מנהיגים אחרים משתמשים בו כבנשק כלפי ארגוני חדשות ותקשורת.[13] מאז אותה תקופה, ישנה גם עלייה ניכרת במחקר אקדמי בנושא פייק ניוז.[14] בעקבות ארועים אלה, המילה פוסט-אמת נבחרה למילה השנה על־ידי מילוני אוקספורד.[25]

בשנת 2017 יצא דוח משותף של ה־CIA, NSA, FBI בארצות הברית, הטוען שגופים ברוסיה השתמשו בטרולים או בתשלום למשתמשי רשתות חברתיות על מנת להשפיע על הבחירות של שנת 2016.[13] באותה השנה החלו גם מדינות אחרות כמו בריטניה, גרמניה, אוסטרליה והפיליפינים לבחון באופן פרלמנטרי את תופעת הפייק ניוז.[13] האיחוד האירופי פירסם דוח המלצות בנושא בשנת 2018.[13] בעקבות ההאשמות כלפי פייסבוק, על כך שהיא מאפשרת הפצה של פייק ניוז, החברה הצהירה שהיא תשתף פעולה עם בודקי עובדות וכן תקל על דיווחים מהציבור, כל זאת על מנת לצמצם את התופעה. בתחילת שנת 2018 פייסבוק נסוגה מהתחייבותה, וטענה שבניסויים שביצעה נמצא שהתיקונים הללו מגבירים את תופעת הפייק ניוז במקום לצמצם אותה.[13]

בשנת 2018 נודע כי חברה בשם קיימברידג' אנליטיקה יצרה פרופילים פסיכולוגיים למיליוני משתמשי פייסבוק על סמך פעילותם ברשת. המידע שימש לטרגוט (אנ') קהלים לקראת בחירות 2016 שנערכו בארצות הברית. מאוחר יותר התברר שהמידע שימש לטרגוט במעל 200 מערכות בחירות, כולל בארגנטינה, ניגריה, קניה, הודו וצ'כיה.[13]

התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם בתחילת שנת 2020 העצימה את ההשלכות של הפצת פייק ניוז, באופן שעלול היה לגרום לנזק בחיי אדם ובכסף בקנה מידה גדול. הנסיבות הביאו לצעדים יוצאי דופן למיגור התופעה. כך למשל, ארגון הבריאות העולמי הקים מוקד שהפיק תגובות מבוססות למידע שגוי.[26][27] פייסבוק העניקה קדימות למידע של ארגון הבריאות העולמי,[28] ולצד גוגל הציגו מידע מבוסס מטעם הגורמים הרשמיים בתגובה לחיפושים בנושא. בתקופת המגפה נחקקו במדינות רבות חוקים בנוגע למידע כוזב על מגפת הקורונה, ובמדינות רבות נעצרו אזרחים על הפצת מידע שקרי בנושא.[29][30][31][32]

סוגים

קיימים כמה סוגי שונים של פייק ניוז:[9][33]

  • המצאת עובדות (fabrication) - כתבות המתפרסמות בסגנון המסורתי של כתבת חדשות, אך אין להן בסיס עובדתי.[9]
  • פסאודו-מדע - הצגה של טענות שקריות או מוגזמות במסווה של ידיעה מדעית, לעיתים קרובות בסתירה לדעת מומחים.[33]
  • תיאוריות קונספירציה - תיאוריות בלתי ניתנות להפרכה הדוחות את עמדת המומחים והרשויות.[33]
  • תעמולה - ידיעות הנוצרות על־ידי גוף פוליטי על מנת להשפיע על דעת הקהל.[9]
  • מפלגתנות (אנ') - ידיעות מוטות באופן פוליטי, למרות טענה לאובייקטיביות.[33]
  • קליקבייט - כותרות מרעישות ובדרך־כלל מטעות ולא מייצגות את תוכן הכתבה, שנועדו להגביר את הכניסה לכתבה ולהעלות הכנסות מפרסומות.[33]
  • תוכן שיווקי ויחסי ציבור - הצגת מידע שיווקי במסווה של ידיעה חדשותית[9] במטרה להגדיל הכנסות.[33]
  • מניפולציה - עריכה של תמונות, נתונים, גרפים וסרטונים אמיתיים על מנת להציג נרטיב שקרי.[9][33]
  • ייחוס שגוי - תמונות, סרטונים וציטוטים המיוחסים לאנשים או לאירועים שגויים.[33]
  • סאטירה ופרודיה - הצגת ידיעה חדשותית באופן סאטירי. למשל, מגיש תכנית בידור המספר על חדשות היום תוך הגזמה והומור. דוגמא ישראלית לכך היא איל קיציס בתכנית ארץ נהדרת. במקרה זה הידיעות אינן שקריות, אך הן מוצגות באופן מוגזם ולשם בידור.[9] דוגמא אמריקאית לכך הוא העיתון The Onion, בו מוצגות כתבות שקריות לחלוטין, למטרת בידור.[9][33] הבעיה בסאטירה ופרודיה היא שלפעמים אנשים חושבים שמדובר בכתבה חדשותית אמיתית.[33]

תפוצה של פייק ניוז

מסרים של פייק ניוז הם נפוצים בציבור. במחקר אמריקאי הראו לנבדקים כותרות אמיתיות וכותרות שקריות על אירועי עבר.[34] 75% מהכותרות השקריות דורגו על-ידי הנבדקים כדי מדוייקות או מדוייקות מאוד.[34] שליש מהאמריקאים מאמינים שסיפור פיצה גייט הוא כנראה נכון או בטוח נכון.[34]

ברשתות החברתיות, החשיפה לפייק ניוז מרוכזת באתרים ומשתמשים ספציפיים. לדוגמא, ניתוח של פעילות ברשת החברתית טוויטר סביב הבחירות האמריקאיות בשנת 2016, הראה ש־80% מהפייק ניוז נצרכו על־ידי 1% מהאוכלוסיה.[34] רק 0.1% ממשתמשי טוויטר היו אחראיים על 80% מההפצה של פייק ניוז.[34] בדומה לכך, 60% מהביקורים באתרי פייק ניוז נעשים על-ידי 10% מהמשתמשים.[34]


מחקרים מגלים שחדשות שקר מופצות יותר מחדשות אמת וככל הנראה בגלל נטייתם של בני האדם ולא של רובוטים. מתוך המאמר ב-Science.[35] החוקרים במחקר הזה הסבירו מהם ההבדלים באופן שאמת ושקר מופצים, המאפיינים של שיקול הדעת האנושי מסבירים את ההבדלים הללו.

מודל המחקר – כדי להבין את התפוצה של חדשות פייק ניוז נחוץ לבדוק זאת אחרי שמפרידים בין סיפורי אמת וסיפורי שקר וכך אפשר להבחין גם בתוכן וגם בסגנון השונים בתוך הקטגוריות עצמן.

  • דפוס ההפצה השונה – במחקר[36] החוקרים משתמשים במילה חדשות בהגדרה של סיפור או טענה שהועלתה בטוויטר ומגדירים שמועה כתופעה חברתית של סיפור חדשותי או טענה המתפשטת באמצעות רשת טוויטר. שמועות באופן אינהרנטי חברתיות ועניינן הוא שיתוף טיעונים בין אנשים.
  • דפוס ההפצה יש לו רוחב ועומק – שמועה A מצויצת על ידי 10 אנשים ואין אף RT retweet (לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה) זהו הדפוס של שמועה שיש לה 10 השתלשלויות בגודל 1, לעומת זאת שמועה B מצויצת באופן בלתי תלוי על ידי 2 אנשים שכל אחד מהציוצים מצייץ בשנית עוד 100 פעמים. השמועה מכילה 2 השתלשלויות בעומק 100.

לקחו מדגם של 126 אלף שמועות שצוייצו וגם עברו את המסננת של 6 מכוני בדיקת עובדות (snopes.com, politifact.com, factcheck.org, truthorfiction.com, hoax-slayer.com, and Urbanlegends about.com), כך שמועות שסווגו על ידם (6 המכונים) באופן מובהק 98%, שימשו למחקר.

  • הפרמטרים להערכת השתלשלות שמועה – יש לה מבנה קבוע

מהמדגם עולה, שלקח ל"אמת" פי 6 יותר זמן להיות מופצת מאשר ל"שקריות" להגיע לתפוצה של 1,500 אנשים וכן פי 20 יותר זמן להגיע לעומק של 10. (10 אנשים שונים עשו retweet ויצרו תת-שלוחה משלהם לאותו תוכן ראשוני) והעומק של השקריות הגיע לעומק של 19, פי 10 יותר מהר מאשר האמת. השקריות גם הופצה בתפוצה רחבה יותר וקיבלה retweets מיותר משתמשים יחידים בכל עומק של השתלשלות.

החוקרים[37] בנו מודל הסתברותי של retweeting שבו התגלה שההסתברות לעשות retweet לשקר גדולה ב-70% מההסתברות לעשות retweet לאמת. ההסבר עליו ביססו את המחקר בסופו של דבר נובע מתאוריית האינפורמציה ותאוריית ההחלטה בייס (Bayesian decision theory) חידוש מושך תשומת לב אנושית ותורם לקבלת החלטות פרודוקטיבית, מעודד שיתוף של המידע משום שהחידוש מעדכן את ההבנה שלנו את העולם (שמועות שקר יש בהן בדרך כלל חידוש).[38]

  • מסקנות המחקר

טוויטים שקריים יש להם מאפיין ברור בתוך הפיד[39]של אותו משתמש. משתמש נחשף לכל מיני טוויטים ומגיב להם בדרך שמגיב להם אך כשמגיע טוויט שקרי התוכן שלו שונה מהותית משאר הטוויטים בפיד ולכן גורר את אפקט החדשנות למהר ולעשות retweet לשמועה השונה בנוף השמועות הקודמות מה שלא קיים בשמועות אמת. בשמועות אמת אין בהם חידוש משמעותי משאר השמועות בפיד.

שמועות שקר מאופיינות ב-2 דברים עיקריים:

  1. חדשנות שגוררת תגובות של הפתעה ושאט נפש,[40] וככזאת ידיעה חדשנות שמעוררת הפתעה היא מופצת בגלל נטייתם של אנשים לשתף את החריג וביתר שאת ידיעות שמעוררות שאט נפש.(דיאגרמה Fig. 4D במאמר[36])
  2. שמועות שקר מופצות בקצב מהיר יותר משמועות אמת, על אף שהפרופיל הממוצע של מפיצי שמועות שקר הוא של אנשים עם ותק קצר יחסית במדיה, יש להם מעט עוקבים והם עצמם עוקבים אחר מעט משתמשים אחרים (טבלה Fig. 4A במאמר[36]).

בנוסף, המאמר מוכיח שהתערבות רובוטים בהפצה של שמועות לא מעלה ולא מורידה את היקף התפוצה. היקף התפוצה של שקר גדול תמיד מהיקף התפוצה של שמועות אמת, עם רובוטים ובלעדיהם.[36]

אופן הפעולה

כוחם של פייק ניוז מושתת על כך שהם מעוררים תחושת מוכרות כלומר, חזרות על התוכן מגבירות את השכנוע. בנוסף, אנשים הם פחות ביקורתיים כשמדובר בידיעות התואמות את השקפת עולמם[41].

מחקר שנערך בשנת 2019 על ידי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ניו יורק, מצא כי הסבירות שאדם ישתף פייק ניוז קשורה במיוחד לגיל, מאשר לנתונים כמו חינוך, מגדר או השקפה פוליטית. בנוסף נמצא ש-11% מהמשתמשים מעל גיל 65 שיתפו פייק ניוז לעומת 3% ממשתמשי הקצה שהיו בטווח הגילאים 18-29.[42]

תחום נוסף בהקשר לפייק ניוז הוא השימוש במסנן תוכן או "בועת בועה". או בלשון מקצועית "חידוד כותרת". כאשר מתפרסמת ידיעה חדשותית כלשהי היא מוצגת תחילה בפרומו לצופה, הצופה נחשף רק לחלק ממנה. התקשורת תחשוף בפרומו רק את החלק ה"עסיסי", אף שמדובר רק בחלק מן התמונה, במטרה לשכנע את הצופה להישאר ולהמשיך לצפות.[43]

זאת ועוד, מחקרים מצאו כי חדשות מזויפות מצויות ברשתות חברתיות ובתכנים מבוססים אינטרנט בשיעורים גבוהים יותר מאשר בתקשורת המסורתית. סקר שנערך מצא כי ל-58% מהאנשים שנשאלו לא היה אמון בידיעות שמובאות דרך הרשתות החברתית, לעומת 24% בלבד שלא היה להם אמון בתקשורת המסורתית.[44]

לפייק ניוז יש נטייה להתפשט במהרה בקרב הציבור. בפלטפורמות חברתיות כמו טוויטר או פייסבוק קל יותר להפיץ את הבדיות. מחקרים מצאו כי מידע פוליטי כוזב נוטה להתפשט פי 3 יותר מהר, ממידע כוזב שאינו פוליטי. הנטייה של בני אדם להפיץ מידע כוזב קשורה לטבע ההתנהגות האנושית. על פי מחקר שפורסם, כאשר אדם נחשף לידיעה חדשה ומפתיעה, נוצרת תגובת שרשרת ביולוגית המביאה לכדי עוררות גבוהה בחלקים במוח.[45][46] ההשפעה הזאת מובילה את האנשים שלא לאמת את המידע ולשתף אותו באופן מיידי, מה שגורם להגדלת תפוצתם וכוחם של ידיעות הכזב.[44]

מרדכי גורדון מציג במאמרו משנת 2018 כיצד כוחן ההרסני של פייק ניוז בשילוב עם הטכנולוגיה המאיצה את הפצתן הופכות לכלי לערעור הדמוקרטיה[47].

שימוש נפוץ בפייק ניוז הוא שילובן באובר-אינפורמציה: הפצת המון פרטים לא חשובים, חלקיים ומסולפים, בלי להראות את התמונה הגדולה.[48]

גורמי סיכון

מאפייני הידיעה

ישנם שלושה מאפיינים עיקריים של ידיעת הכזב שמגבירים את הסיכוי שאנשים יאמינו בה. ראשית, אנשים נוטים להאמין לידיעת כזב כאשר מקור הידיעה, נושא הידיעה או התוכן שלה מתאימים לאמונה המוקדמת של האדם, או לתפיסה האידאולוגית שלו.[49] שנית, אנשים נוטים להאמין יותר לידיעה אליה נחשפו בעבר, גם אם היא שקרית.[49] שלישית, אנשים נוטים להאמין לידיעת כזב כאשר היא מקלבת תמיכה מאחרים. הנחה מקובלת היא כי צרכני חדשות נמצאים בעומס מידע גבוה, ולכן נעזרים ביוריסטיקות קוגניטיביות לקבלת החלטות מהירה.[49] אחד הכלים בהם משתמשים הצרכנים הוא הסתמכות על דעתכם של אחרים.[49] בשל אפקט עגלת המנצח (אנ') אנשים תומכים במועמד המוביל במרוץ.[50] כאשר ישנה ידיעה חדשותית שנראה שהיא מקבלת תמיכה מרובה, הדבר מעודד את צרכן החדשות לקבל אותה כנכונה.[49]

מאפיינים אישיים

גם ברמה האישית ישנם משתנים המגבירים או מפחיתים את הסיכוי שאדם יאמין בידיעת כזב. משתנים המגבירים את הסיכוי ליפול בפח הם רגשנות, דוגמטיות ופונדמנטליזם דתי. משתנים המפחיתים את הסיכוי ליפול בפח הם חשיבה אנליטית, פתיחות מחשבתית, צורך בקוגניציה וידע על האופן בו פועלים גופי תקשורת.[49]

פייק ניוז בארצות הברית

פייק ניוז נכנסו לשיח הפוליטי בהקשר לבחירות לנשיאות בארצות הברית בעשור השני של המאה ה-21, ונוצרה מחלוקת סביב התופעה כאשר היו שהגדירו את הדאגה של הציבור סביבן כ"פאניקה מורלית" או "היסטריה של ההמונים", ואחרים הביעו דאגה על הנזק באמון הציבור.[51][52][53][54]

סטיב באנון, היה יועץ אסטרטגי בכיר לדונלד טראמפ מהלך המרוץ שלו לנשיאות בשנת 2016. בפברואר 2018 בראיון שהעניק לעיתונאי מייקל לואיס, הסביר סטיב באנון, כי הוא ביסס את הקמפיין של טראמפ לנשיאות על ידי שימוש בפחד, כעס והצפת התקשורת בכמות רבה של מידע זבלי. באנון תיאר את השימוש בסיסמאות כמו "לייבש את הביצה" (האשמה כי צריך לייבש את הממשל הפרדלי), "נעל אותה" (האשמה כי הילרי קלינטון היא פושעת שצריך לכלוא אותה. טענה שהושמעה בהמשך נגד פוליטיקאיות אחרות), "לבנות את החומה" (כדי לעצור מהגרים ממקסיקו). הוא טען כי בזכות סיסמאות אלה הוא וטראמפ ניצחו את הבחירות. "זה היה כעס טהור. כעס ופחד זה מה שמביא אנשים לקלפיות". הוא הוסיף, "הדמוקרטים לא חשובים. האופוזיציה האמיתית היא התקשורת. והדרך להתמודד איתם היא להציף את הזירה בחרא."[55]

בספטמבר 2020, לפני שהפך לדובר הליכור, נשא אלי ורד חזן נאום בו הסביר כי ""האמת לא משנה יותר - צריך להיות טראמפ" וכי באופן מכוון הוא ממלא את הרשתות החברתיות בפייק ניוז בדומה לשיטת הפעולה של דונלד טראמפ.[56][57]

פייק ניוז בישראל

אחת הקטגוריות של פייק ניוז היא שמועות או מתיחות על מותו (אנ') של אדם. כך למשל, בראשית המאה ה-20 הופצה שמועה על מותו של חיים נחמן ביאליק שהתפרסמה באופן נרחב בעיתונות.[58] שמועות דומות הופצו גם אודות אמנון רובינשטיין ב-1999[59] ובר רפאלי ב-2017.[60]

באפריל 2017 עלה באתר האינטרנט של זכיינית הטלוויזיה הישראלית "רשת" סרטון המציג ביזוי של דגל ישראל בבני ברק. תוך זמן קצר התברר שהסרטון מבוים, ועקב כך הסרטון הוסר ויוצריו פוטרו.[61]

במקרים רבים משתמשים מרואיינים באמצעי התקשורת הממסדיים להצגת פייק ניוז כאמת בהיקף רחב. דוגמה למקרה כזה התרחשה ב-10 באוקטובר 2020, עת התראיין בערוץ 13 סנ"צ זיו שגיב ממשטרת ישראל, והציג כאמיתי מידע מתוך פוסט מזויף שבו הוצגו אנשי "קריים מיניסטר" כמתכננים לפגוע בשוטרים בעזרת גז מדמיע ושוקרים. למחרת הודה שגיב שמדובר בפייק ניוז.[62]

פייק ניוז ביחס לישראל

פייק ניוז נפוץ בעיקר מחוץ לאמצעי התקשורת הממסדיים, אולם ישנם מקרים בהם מופצות פייק ניוז גם באמצעי התקשורת הללו, לעיתים מכיוון שהתרשלו בבדיקת עובדות והעבירו ללא בדיקה חדשות שאינן אמת. מקרים אלו מתגלים לעיתים ומגיעים אל השיח התקשורתי. בישראל ובמקומות אחרים לוקחים כלי התקשורת מידה כלשהי של אחריות על מקרים אלו, ומפרסמים התנצלות או מסירים את התכנים, אולם בדרך כלל כבר זכה הפרסום לחשיפה רבה מיד עם פרסומו.

סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[63] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[64]

בשנת 2016 פורסמו פייק ניוז על כך שישראל מאיימת על פקיסטן בנשק גרעיני. שר ההגנה של פקיסטן התייחס לטענות אלה וצייץ: "שר ההגנה הישראלי מאיים בתגובה גרעינית... ישראל שוכחת שגם פקיסטן היא מדינה גרעינית."[13]

פייק ניוז בהקשר היהודי

פייק ניוז כנגד יהודים, או בשמה המסורתי - "עלילת דם", היא האשמה שקרית כלפי יהודים, בעלת מאפיינים אנטישמיים. במהלך ההיסטוריה שימשו עלילות הדם כמניע לביצוע פוגרומים, רציחות, שרפות תלמוד, התעללות והתנכלות ליהודים. העלילות הראשונות צמחו על רקע דתי, עוד בימי הבינים. אולם מלבד הפן הדתי, ביקשו המעלילים להפטר מהיהודים על מנת לזכות ברכושם או בפיצוי כלכלי. בעת החדשה התווספו גם השנאה הגזענית והתחרות הכלכלית כמניעים להפצת פייק ניוז על היהודים.[65]

מקרה בולט הוא עלילת הדם בדמשק שב-1840 חוללה זעזוע גדול בקרב יהדות העולם. הרקע לעלילה היה היעלמותו של נזיר צרפתי בשם תומאסו, יחד עם משרתו המוסלמי, לאחר שתלו מודעה בשוק היהודי. ספר יהודי נחשד והובא לחקירה. בעינויים קשים נאלץ להודות באשמה ונקב בשמות נכבדי הקהילה היהודית בעיר שידם הייתה כביכול במעל. אלו נעצרו מיד, חלקם עונו עד מותם, והאחרים הודו. השמועה הגיעה אל יהדות העולם, אך תחילה ידה הייתה קצרה מלהושיע. רבים, הן מקרב עם ישראל והן מקרב האומות, עשו רבות למען הצלת החטופים: בהשתדלות משה מונטפיורי והסולטן העות'מאני. שבעת האסירים שנותרו בחיים שוחררו לבסוף, אחרי חודשים ארוכים של עינויים, ומושל דמשק הוצא להורג.[66]

עוד דוגמה היא הפרוטוקולים של זקני ציון. המסמך האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, שהיה גם בעל השפעה עצומה על תולדות המאה ה-20 וגורל היהודים. כתב פלסתר מזויף זה היה אחד מהספרים המרכזיים של הנאצים ושימש כצידוק למעשיהם. עד היום גורמים אנטישמיים עושים בו שימוש רב במלחמתם כנגד היהודים ומדינת ישראל. עותקים של הספר מופצים באמצעות מנגנונים ממשלתיים של חלק ממדינות ערב, אף בחינם, ובאמצעות רשת האינטרנט.[67]

במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 הציף את פולין ואת רוסיה גל של עלילות דם אשר הובילו למעשי אכזריות רבים של התעללות ורצח. הקשות שבעלילות אלו אירעו בפונזן, בזסלב, בז'יטומיר. בעלילת הדם בפוזנן בשנת 1736 עונו והומתו ארבעה מנכבדי הקהילה. בעלילת הדם בזסלב בשנת 1747 ארבעה יהודים הוציאו את נשמתם במיתות עינויים. בעלילת הדם בז'יטומיר בשנת 1753 12 יהודים נחרכו באש, בעודם חיים, בעלילת הדם בוליז' בשנת 1823 יהודים רבים נאסרו ועונו במשך שנים בבתי סוהר.[68][69]

השפעתן של פייק ניוז

יש הטוענים כי פייק נויז הן אחד האיומים הגדולים ביותר לדמוקרטיה.[5] יש שתיארו את התופעה המתרחבת של אתרי פייק ניוז כסוג של לוחמה פסיכולוגית.[70] אנגלה מרקל הזהירה כי תופעת חדשות הכזב מזיקה לדמוקרטיה ומביאה לעליית פופוליזם.[71] הוועדה ליחסי חוץ של הפרלמנט האירופי הזהירה כי ממשלת רוסיה משתמשת ב"סוכנויות פייק ניוז" ובטרולים ברשת כדי להפיץ מידע שגוי ותעמולתי להחלשת הביטחון בערכי הדמוקרטיה.[72]

פייק ניוז יכולות להשפיע על בחירות פוליטיות. מחקר שבדק את השפעת כלי התקשורת על מערכת הבחירות לנשיאות צרפת 2017 מצא כי 24% מהקישורים ששותפו ברשתות חברתיות מצטטים חדשות כזב.[73]

פייק ניוז יכולות להשפיע גם על הכלכלה. לחדשות כזב ישנן השלכות קצרות טווח על שוק המניות האירופאי והאמריקאי.[74] זה במיוחד נכון לגבי חברות פיננסיות וחברות גדולות.[74]

התמודדות עם פייק ניוז

ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם פייק ניוז. הראשונה פועלת ברמה האישית, ומגדילה את יכולתם של אנשים פרטיים לזהות פייק ניוז, השנייה פועלת ברמה המערכתית על מנת לצמצם את החשיפה לפייק ניוז.[2]

אוריינות מידע

אפשרות אחרת ברמה האישית היא לחנך תלמידים לאוריינות מידע וחשיבה ביקורתית. גם כאן עלתה שאלה לגבי האפקטיביות של השיטה, שכן תוצר לוואי של גישה זו עלול להיות צמצום תחושת האמינות ביחס לכל ערוצי החדשות, גם הלגיטימיים בינהם.[2]

בפינלנד גובשה תוכנית לימודים, במסגרתה לומדים תלמידי תיכון איך לזהות פייק ניוז באינטרנט, במטרה להיאבק במאמץ רוסי להפצת דיסאינפורמציה.[75]

הצגת טענות סותרות

קיימות כמה סיבות לכך שאנשים מקבלים פייק ניוז כאילו היה אמת. ראשית, אנשים נחשפים למידע סלקטיבי התומך בעמדותיהם הקיימות. שנית, הקהל נוטה לקלוט מידע באופן שאינו ביקורתי. זה נכון במיוחד כאשר הם נחשפים למידע התומך בתפיסת עולמם. במקרים כאלה, רוב האנשים לא יבדקו את מידת האמיתות של המידע. הטיה קוגניטיבית זו נקראת הטיית האישוש.[2]

קיימים גופים רבים הבודקים עובדות ומעריכים את האמיתות של ידיעות עיתונאיות. ישנם גם מנגנונים המתריעים על מידע כוזב בתוך רשתות חברתיות. למרות זאת, לא ברור מה האפקטיביות של ההתרעות הללו על האמונה בפייק ניוז.[2]

הצגת טענה סותרת למי שנחשף לפייק ניוז עלולה לפעמים להזיק יותר מאשר להועיל. זאת משום שאנשים נוטים לזכור את המידע אליו נחשפו ופחות את ההקשר בו נחשפו אליו. יתרה מכך, ככל שאנשים נחשפים יותר פעמים למידע מסוים, כך הוא נשמע להם מוכר, והם מסיקים מכך שהוא נכון. לכן קיים חשש שהצגת טענה הסותרת את הפייק ניוז תוך חזרה על הפייק ניוז עלולה להחמיר את האמונה בו.[2]

תיוג

ברמה המערכתית ניתן להפחית את הפייק ניוז בעזרת התראות של הרשתות החברתיות או מנועי החיפוש ביחס לפייק ניוז. הרשתות החברתיות מהוות מקור מרכזי לצריכת חדשות, הן גם אחד הערוצים העיקריים בו מופצות פייק ניוז.[2]

פעילות ממשלתית

ממשלות רבות עושות מאמצים להילחם בתופעת הפייק ניוז באינטרנט, ממשלות שונות בוחרות בשיטות פעולה שונות מחקיקה, עונשים כדוגמת קנסות, שימוש בצנזורה ועד השבתה מוחלטת של האינטרנט.[76]

באוקטובר 2019 חוקקה סינגפור חוק שעסק, באופן מוצהר, בפייק ניוז, ועל פיו שרי ממשלה יכולים להורות לחברות טכנולוגיות לדווח על פוסטים שהרשויות רואות כשקריים, ובמקרים קיצוניים אף למחוק אותם. החוק עורר התנגדות וביקורת בקרב חברות טכנולוגיה וארגוני זכויות אדם שהביעו חשש שהחוק יפגע בחופש הביטוי.[77]החוק הסינגפורי עורר יזמות לחוקים דומים גם במדינות נוספות דוגמת מלזיה, ניגריה ותאילנד, יזמות שקיבלו רוח גבית עם התגברותה של מגפת הקורונה בשנת 2020.[78] בחודשים שלאחר מכן העבירו חקיקה בנושא גם באיחוד האירופי.[75]

מדינות שונות נאבקות בפייק ניוז תחת סמכותם של חוקים כלליים העוסקים בהונאה או בתקשורת, בלא התייחסות ספציפית לפייק ניוז. בתחילת מאי 2020 משטרת ישראל פרסמה שמתבצעות עשרות חקירות סביב הפצת פייק ניוז בנושא מגפת הקורונה או חובת בידוד, זאת ללא חוק פרטני.[79]

זיהוי פייק ניוז

תרגום לעברית של התרשים של הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות, שפורסם לצורך זיהוי פייק ניוז
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בדיקת עובדות

הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות פרסמה תרשים אשר נועד לעזור לאנשים לזהות חדשות כזב.[80] הנקודות הללו נבררו על ידי מומחים במדעים קוגניטיביים של עיבוד המידע.[81]

רשת בדיקת העובדות הבינלאומית (IFCN) שהוקמה ב-2015, תומכת במאמצים משותפים בינלאומיים שעניינם בדיקת עובדות, מספקת תרגול ומפרסמת קוד של עקרונות.[82] ב-2017 הציגה הרשת אפליקציה ואלגוריתם של בחינה מדוקדקת עבור ארגונים עיתונאים.[83] בין החברים ברשת ישנם[84] אתרים שעוסקים בבדיקה וסריקה של תוכן לזיהוי מידע שקרי ומנגישים לקהל את המידע עם תו תקן של אמת או שקר. אתרים לדוגמה הינם: פקטצ'ק,[85] פוליטיפקסט,[86] סנופס.[87]

כתב העת עצמאי ושלא למטרת רווח, The Conversation, אשר קיבל חתימה מאושרת של IFCN, יצר אנימציה קצרה המסבירה את תהליך בדיקת העובדות של כתב העת אשר מערב "בדיקות יתרות ואיזונם" כולל blind peer review עם מומחה אקדמי שני, חקירה נוספת וראייה מערכתית.[88]

בישראל קיימים מספר גופים שמטרתם לזהות פייק ניוז. האתר לא רלוונטי[89] בודק שמועות ברשת ומפרסם המלצות אם להעביר הלאה את המידע או לא. המדור המשרוקית[90] המתפרסם במסגרת העיתון גלובס בוחן את האמיתות של אמירות פוליטיות. תוכנית הטלוויזיה מהצד השני עם גיא זהר מדווחת על פערים בין דיווחים בתקשורת לבין העובדות. קבוצת הפייסבוק "זה נכון?" של מכון דוידסון[91] בודקת את הביסוס של פוסטים וטענות מדעיות ברשת. באתר מיזם פייק ריפורטר ניתן לדווח על פרופילים מזויפים, פוסטים מסיתים וידיעות כזב בעברית, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאוקראינית.[92]

Fake news - איך נזהה מידע אמין ברשת

החל משנת הלימודים 2017, ילדים בטאיוואן לומדים תוכנית לימודים חדשה המלמדת קריאה ביקורתית של תעמולה והערכת המקורות. התוכנית נקראת אוריינות תקשורתית ("media literacy"). הקורס מספק אימון בעיתונאות בחברת האינפורמציה החדשה.[93]

במאי 2020 על רקע מגפת הקורונה, הפעילה רשת בדיקת העובדות הבינלאומית, בשיתוף פעולה עם וואטסאפ, צ'אטבוט שמסייע לגולשי וואטסאפ לברר האם מידע שהועבר אליהם באפליקציה אמיתי הוא מזויף. הצ'אטבוט מזהה אלפי פריטים שונים שנבדקו על ידי כ-80 ארגוני בדיקת-עובדות ונמצאו כקונספירציות או מידע שקרי. השירות הושק בשפה האנגלית, עם כוונה עתידית להתפתח לשפות נוספות.[94] בעקבות מגפת הקורונה, מכון דוידסון פרסם מספר כללים לזיהוי פייק ניוז רפואי בהודעות וואטסאפ: ריבוי סימני פיסוק ושימוש מוגזם באמוג'י, ניסוח משובש, ניחוח קונספירטיבי, ייחוס שווא של אמירות לגופים רשמיים והמלצות רפואיות משונות.[95]

ישנן צורות רבות של בדיקת עובדות, כמו אתרים המעריכים טענות עובדתיות מדיווחי חדשות, כמו האתרים "PolitiFact" או "Snopes" אך יכולתם לבדוק כל טענה בצורה מקצועית ושקופה מוטלת בספק. פייק ניוז יכול להתייחס גם לשימוש בתמונות או וידאו כדי ליצור מניפולציה שקרית. מאז כניסתם של התמונות הדיגיטליות, מניפולציית עריכות התמונות וסרטי הווידאו נעשתה שכיחה יותר ויותר. תוכנות עריכה בעלות יכולות מגוונות, תחכום וטכניקה יוצרות פייק תמונות. עריכת התמונות החדשות יכולה לנוע בין 2 מישורים-פשוט ומורכב. ברובד הפשוט ההתאמות החדשות שנעשות לתמונה יכללו שינוי של רווית הצבע, זווית והסרת אלמנטים קטנים. לעומת זאת ברובד המורכב והפולשני יותר, יכולים לכלול הסרה או הוספה של אדם לתוך תמונה. הידע והשימוש בטכניקות אלה, אינן זרות לציבור הרחב אשר משתמש ברשתות החברתיות והאינטרנט. לעומת זאת התקשורת המסורתית מחויבת לכללי אתיקה וזהירות בכל הקשור לעריכה וליטוש תמונות. כך למשל, קוד רויטרס (אתיקה על מניפולציה של תמונות) קובע ששינויים בתמונות יכולים לעשות רק באמצעים של איזון הצבע. אך לא יכולים להתבצע שום תוספות או מחיקות, שינויי צבע דרמטיים או הסוואת אלמנטים בתמונה שמשנים את הדימוי או ההקשר. כך למשל עיתונאי "אנגלס טיימס" הודח על מיזוג של שני צילומים לתוך תמונה אחת ובכך שינה את אופי הנושא המצולם. עם זאת במדיה חברתית אין קודים דומים של אתיקה והגינות על כל אדם אשר מעלה תמונה או סרטון. דוגמה נוספת להשפעת הזיופים במדיה החברתית היא שב-2016, משתמש טוויטר הפיץ תמונה שבה נראים אוטובוסים. על גבי התמונה הוא רשם שהאוטובוסים משנעים מפגינים לעצרת נגד טראמפ. התמונה הועברת באופן ויראלי והגיע לכדי 370,000 ציוצים בטוויטר ופייסבוק. למעשה האוטבוסים היו שייכים להעברת אנשים שהיו נוכחים בכנס מסוים ולא פוליטי. המקרה מתאר מצב שבו גם בלי עריכה, ניתן לבצע מניפולציה על תמונות. תוך שינוי ההקשר בלבד.[96]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייק ניוז בוויקישיתוף

מאמרים

כתבות

אתרים שעוסקים בתיוג "פייק ניוז"

  • המשרוקית, באתר גלובס - מנתח טענות של פוליטיקאים ובודק את אמינותן
  • לא רלוונטי, חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות אינטרנט - מנתח טענות של פוליטיקאים ובודק את אמינותן
  • פייק ריפורטר - דיווח על פרופילים מזויפים, פוסטים מסיתים וידיעות כזב

סרטונים והסכתים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Hunt Allcott, Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 Election, Journal of Economic Perspectives 31, 2017-05-01, עמ' 211–236 (ראו עמ' 213) doi: 10.1257/jep.31.2.211
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 2.9 David M. J. Lazer et al, The science of fake news, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1094–1096 doi: 10.1126/science.aao2998
  3. ^ Lazer, David et al, Combating fake news: An agenda for research and action, 2017, עמ' ראו עמ' 4
  4. ^ דרור שרון, ‏למפיצי הפייק ניוז יש טקטיקה, והיא הולכת ומשתכללת, באתר גלובס, 23 ביולי 2019
  5. ^ 5.0 5.1 Xinyi Zhou, Reza Zafarani, A Survey of Fake News: Fundamental Theories, Detection Methods, and Opportunities, ACM Computing Surveys 53, 2021-09-30, עמ' 1–40 doi: 10.1145/3395046
  6. ^ Kathleen Higgins, Post-truth: a guide for the perplexed, Nature 540, 2016-12-01, עמ' 9–9 doi: 10.1038/540009a
  7. ^ Jayson Harsin, Post-Truth and Critical Communication Studies, Oxford University Press, 2018-12-20, מסת"ב 978-0-19-022861-3. (באנגלית)
  8. ^ Pramukh Nanjundaswamy Vasist, Satish Krishnan, Fake news and sustainability-focused innovations: A review of the literature and an agenda for future research, Journal of Cleaner Production 388, 2023-02, עמ' 135933 doi: 10.1016/j.jclepro.2023.135933
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 9.7 9.8 Edson C. Tandoc, Zheng Wei Lim, Richard Ling, Defining “Fake News”: A typology of scholarly definitions, Digital Journalism 6, 2018-02-07, עמ' 137–153 doi: 10.1080/21670811.2017.1360143
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Chih-Chien Wang, Fake News and Related Concepts: Definitions and Recent Research Development, Contemporary Management Research 16, 2020-09-12, עמ' 145–174 doi: 10.7903/cmr.20677
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 שקד דברן ואילת ברעם צברי, תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים, באתר מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, ‏פברואר 2023
  12. ^ Definition of DENIALISM, www.merriam-webster.com, ‏2023-11-17 (באנגלית)
  13. ^ 13.00 13.01 13.02 13.03 13.04 13.05 13.06 13.07 13.08 13.09 13.10 Posetti, Julie Matthews, Alice, A short guide to the history of 'fake news' and disinformation, International Center for Journalists, 2018
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 Fernando Miró-Llinares, Jesús C. Aguerri, Misinformation about fake news: A systematic critical review of empirical studies on the phenomenon and its status as a ‘threat’, European Journal of Criminology 20, 2023-01, עמ' 356–374 doi: 10.1177/1477370821994059
  15. ^ Weir William, History's Greatest Lies
  16. ^ Groups, Biography (באנגלית)
  17. ^ Ferguson Everett, (Backgrounds of Early Christianity (second ed, 1993
  18. ^ Gillian Clark, E. Gillian Clark, Clark Gillian, Christianity and Roman Society, Cambridge University Press, 2004-12-13. (באנגלית)
  19. ^ אתר למנויים בלבד דן בראל, פייק ניוז סיכן רופאים גם לפני 200 שנה. לפעמים זה נגמר ברצח, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2021
  20. ^ יונתן קפשוק, ‏הארכיון לא שוכח | הפייק ניוז של מתנגדי החיסונים לאבעבועות שחורות: "אנשים מתים מהחיסון", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בנובמבר 2021‏
  21. ^ Petra S. McGillen, Techniques of 19th-century fake news reporter teach us why we fall for it today, The Conversation (באנגלית)
  22. ^ "The corpse factory and the birth of fake news" (באנגלית בריטית). 2017-02-17. נבדק ב-2019-06-03.
  23. ^ Eugene Kiely, Lori Robertson, How to Spot Fake News, FactCheck.org, ‏2016-11-18 (באנגלית)
  24. ^ Peters, Jeremy W. (2016-12-25). "Wielding Claims of 'Fake News,' Conservatives Take Aim at Mainstream Media". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-06-03.
  25. ^ Wang, Amy B. (2021-11-25). "'Post-truth' named 2016 word of the year by Oxford Dictionaries". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-11-22.
  26. ^ "Coronavirus: UN health agency moves fast to tackle 'infodemic'; Guterres warns against stigmatization". UN News. 4 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2020. נבדק ב-5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "WHO Says There's No Effective Coronavirus Treatment Yet". Yahoo! Finance. 5 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-6 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Facebook announces how it plans to help fight the coronavirus". Inverse. 4 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2020. נבדק ב-5 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Ethiopia: Free Speech at Risk Amid Covid-19". Human Rights Watch. 6 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Fake News, Real Arrests". Foreign Policy. 17 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Novinarka Ana Lalić puštena iz policije" [Journalist Ana Lalic released by police]. 2 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Arrests mount as Africa battles a destructive wave of COVID-19 disinformation". The Globe and Mail. 7 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 33.4 33.5 33.6 33.7 33.8 33.9 EAVI, Infographic: Beyond Fake News – 10 Types of Misleading News – 17 Languages and counting, EAVI, ‏2020-06-19 (ב־American English)
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 34.3 34.4 34.5 Yariv Tsfati et al, Causes and consequences of mainstream media dissemination of fake news: literature review and synthesis, Annals of the International Communication Association 44, 2020-04-02, עמ' 157–173 doi: 10.1080/23808985.2020.1759443
  35. ^ Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral, The spread of true and false news online, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1146–1151 doi: 10.1126/science.aap9559
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 36.3 Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral, The spread of true and falsenews online, http://science.sciencemag.org/content/359/6380/1146
  37. ^ L. Itti, P. Baldi, Vision Res. 49, 1295–1306 (2009)
  38. ^ S. Aral, M. Van Alstyne, Am. J. Sociol. 117, 90–171 (2011)
  39. ^ "מה זה פיד RSS?". מה זה פיד RSS? (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-03-24.
  40. ^ Reza Kormi-Nouri, Lars-Göran Nilsson, Nobuo Ohta, The novelty effect: support for the Novelty-Encoding Hypothesis, Scandinavian Journal of Psychology 46, April 2005, עמ' 133–143 doi: 10.1111/j.1467-9450.2005.00443.x
  41. ^ יואב מה-טוב, שקר הוא אמת: למה אנחנו מאמינים לפייק ניוז? הארץ, 13 בנובמבר 2023
  42. ^ Poynter Institute, "Fake news and fact-checking websites both reach about a quarter of the population – but not the same quarter"
  43. ^ Joshua Tucker, Jonathan Nagler, Andrew Guess, Less than you think: Prevalence and predictors of fake news dissemination on Facebook, Science Advances 5, 2019-01-01, עמ' eaau4586 doi: 10.1126/sciadv.aau4586
  44. ^ 44.0 44.1 The World Wide Web's inventor warns it's in peril on 28th anniversary, USA TODAY (באנגלית)
  45. ^ Soroush Vosoughi, Deb Roy, and Sinan Aral, THE SPREAD OF TRUE AND FALSE NEWS ONLINE
  46. ^ Jonah Berger and Katherine L. MiLKMan, What Makes online Content Viral
  47. ^ Mordechai Gordon, Lying in Politics: Fake News, Alternative Facts, and the Challenges for Deliberative Civics Education, Educational Theory 68, 2018, עמ' 49–64 doi: 10.1111/edth.12288
  48. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, דילמת אברי גלעד: איך מתמודדים עם מפיצי הפייק ניוז המקומיים?, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2020
  49. ^ 49.0 49.1 49.2 49.3 49.4 49.5 Kirill Bryanov, Victoria Vziatysheva, Determinants of individuals’ belief in fake news: A scoping review determinants of belief in fake news, PLOS ONE 16, 2021-06-24, עמ' e0253717 doi: 10.1371/journal.pone.0253717
  50. ^ יריב צפתי, Yariv Tsfati, The Active Audience and Pre-Election in the Israeli 1996 Campaign — Trust in Media Polls as a Mediating Factor in the Perception of the Climate of Opinion / סקרי בחירות והקהל האקטיבי — אמון הציבור הישראלי בסקרים כגורם מתווך בתפיסת אקלים-הדעה בבחירות 1996, Israeli Sociology / סוציולוגיה ישראלית ב, 2000, עמ' 457–480
  51. ^ "The Cure for Fake News Is Worse Than the Disease". POLITICO Magazine. נבדק ב-2018-03-24.Politico. Retrieved February 19, 2017
  52. ^ "The crushing anxiety behind the media's fake news hysteria". Gobry, Pascal-Emmanuel (December 12, 2016). 2016-12-12. נבדק ב-2018-03-24.Retrieved February 19, 2017
  53. ^ Glenn Greenwald, Russia Hysteria Infects WashPost Again: False Story About Hacking U.S. Electric Grid, The Intercept, ‏2016-12-31 (באנגלית)
  54. ^ "The Snarling Contempt of the Media's Fake News Hysteria | RealClearPolitics". נבדק ב-2018-03-24. Retrieved February 19, 2017.
  55. ^ Lewis, Michael (9 בפברואר 2018). "Has Anyone Seen the President?". Bloomberg. נבדק ב-25 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ דפנה ליאל, ‏ה"אמת" לפי הדובר החדש של נתניהו: "העובדות לא משנות יותר; צריך להיות טראמפ", באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביולי 2021‏
  57. ^ דובר הליכוד אלי ורד חזן: אני מברבר פייק ניוז, אנחנו צריכים להיות טראמפ, ערוץ 7, 18.07.21
  58. ^ יובל אביבי ומיה סלע, "מה שכרוך", באתר תאגיד השידור הישראלי "כאן", שיחה עם דורית דגני (הקטע על השמועה על פטירתו של חיים נחמן ביאליק מתחיל ב-43:20), ‏4 ביוני 2019
  59. ^ צבי לביא, ‏המשטרה חוקרת מי מסר את ההודעה הכוזבת על מותו של אמנון רובינשטיין, באתר גלובס, 1 באוגוסט 1999
  60. ^ עדן יואל, ‏בר רפאלי בחיים, אל תדאגו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בנובמבר 2017‏
  61. ^ נתי טוקר, רשת פיטרה שני עובדים על רקע סרטון מבוים בבני ברק שהציג חרדי שובר את דגל ישראל, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2017
  62. ^ יואב איילון, "נחלק גז מדמיע ושוקרים": סערת הפוסט המזויף נגד "קריים מיניסטר", באתר אייס, 11 באוקטובר 2020
  63. ^ Yaakov Lappin,‏ Reuters admits altering Beirut photo, באתר ynet,‏ 6 באוגוסט 2006
  64. ^ ערן סויסה, רויטרס עיוותה תמונות מהמשט לעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  65. ^ Joseph Jacobs, St. William of Norwich, The Jewish Quarterly Review 9, 1897, עמ' 748–755 doi: 10.2307/1450801
  66. ^ עלילת הדם בדמשק (1840), באתר lib.cet.ac.il
  67. ^ הפרוטוקולים של זקני ציון, באתר lib.cet.ac.il
  68. ^ עלילות דם, פרעות וגירושים, באתר lib.cet.ac.il
  69. ^ יהודים נפגעי פרעות קישינוב, 1903, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  70. ^ Concern over barrage of fake Russian news in Sweden. The Local, July 27, 2016
  71. ^ Merkel warns against fake news driving populist gains. AFP, November 23, 2016
  72. ^ Lewis Sanders IV, 'Divide Europe': European lawmakers warn of Russian propaganda. October 11, 2016
  73. ^ French Presidential Election study, ‏23 באפריל 2017 (באנגלית).
  74. ^ 74.0 74.1 Maria Cristina Arcuri, Gino Gandolfi, Ivan Russo, Does fake news impact stock returns? Evidence from US and EU stock markets, Journal of Economics and Business 125-126, 2023-05, עמ' 106130 doi: 10.1016/j.jeconbus.2023.106130
  75. ^ 75.0 75.1 דרור שרון, ‏זה מתחיל מהקרמלין ומתפזר בעולם: הפייק ניוז והמלחמה בו מתחזקים, באתר גלובס, 1 בינואר 2020
  76. ^ A guide to anti-misinformation actions around the world, Poynter (ב־American English)
  77. ^ גלי סגל, ‏חוק חדש במאבק נגד פייק ניוז נכנס לתוקף בסינגפור, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2019
  78. ^ Fake news laws may ‘catch on’ during coronavirus, וושינגטון פוסט
  79. ^ לירן לוי‏, "זה מצחיק אותם": חוקרי המשטרה נאבקים בפייק ניוז בעידן הקורונה, באתר וואלה!‏, 22 באפריל 2020
  80. ^ How to Spot Fake News, באתר הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות
  81. ^ Sander van der Linden, How to Spot Fake News, Psychology Today, ‏November 14, 2017. Retrieved November 16, 2017
  82. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏September 15, 2016 (באנגלית)
  83. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏December 8, 2016 (באנגלית)
  84. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, poynter, ‏May 25 2017
  85. ^ FactCheck.org, FactCheck.org (ב־American English)
  86. ^ PolitiFact, www.politifact.com
  87. ^ Snopes.com, Snopes.com (ב־American English)
  88. ^ Creagh, Sunanda (17 בפברואר 2017). "How we do FactChecks at The Conversation". The Conversation (באנגלית). נבדק ב-2018-03-24. {{cite news}}: (עזרה)
  89. ^ חנן כהן, לא רלוונטי
  90. ^ המשרוקית של גלובס, באתר גלובס
  91. ^ זה נכון?, באתר פייסבוק
  92. ^ גילעד ביהרי, FakeReporter.net, fakereporter.net
  93. ^ Smith, Nicola, Taiwan Is Leading the Way in Tackling Fake News, Time, ‏April 6, 2017 (באנגלית)
  94. ^ רפאל קאהאן, חדש בווטסאפ: בוט בדיקת עובדות על מגיפת הקורונה, באתר כלכליסט, 5 במאי 2020
  95. ^ ד"ר ארז גרטי, כך תזהו פייק ניוז, באתר מכון דוידסון, ‏7 באפריל, 2020
  96. ^ (PDF) Defining “Fake News”: A typology of scholarly definitions, ResearchGate (באנגלית)

*

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0