מערך ההסברה של חמאס
מערך ההסברה של החמאס פועל מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ועוסק בפעילות תקשורתית והסברתית המכוונת בעיקר לציבור הפלסטיני, שתוצאתה היא גיוס פעילים מציבור זה על מנת לבצע פעילות טרור נגד מטרות ישראליות עבור החמאס, אחרי שהם עברו מבחנים והכשרה.
משנות ה-90 החלו דוברי חמאס בלתי רשמיים לקבל אחריות על פיגועי טרור שבוצעו נגד חיילים ואזרחים ישראליים. הדוברים פנו גם נגד תנועת הפת"ח, משום שהתנגדו לה עקב התקדמותה לעבר הסכמי אוסלו, ונגד פלסטינים על מנת להניא אותם משיתוף פעולה עם צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי.
מערכת הביטחון הישראלית איננה מקלה ראש בהסברה זו של דוברות החמאס.
היסטוריה
בתחילה פעל מנגנון ההסברה רחוק מהמודיעין הישראלי וממנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.[1] בשנת 2002, אחרי הריגת סלאח שחאדה באינתיפאדה השנייה נחשף המנגנון, עקב רצון החמאס ליצור דה-לגיטימציה לישראל.[1] בשנת 2004 פעלה הסברת החמאס בהיקף רחב, שכלל פעילים צבאיים שהוכשרו בתקשורת כדי להפיץ מסרים בעולם נגד ישראל. חלק מפעילים אלה נהרגו בפעילות צה"ל ברצועת עזה.[1]
ב-2007 השתלט חמאס על עזה והקים ערוץ טלוויזיה, ערוץ רדיו ועיתונות כתובה. כדובר הזרוע הצבאית של חמאס מונה אבו עוביידה, וחשבונותיו בפייסבוק ובטוויטר נסגרו שוב ושוב.[1] במבצע צוק איתן חשף צה"ל ששמו של אבו עוביידה הוא חד'יפה סמיר עבדאללה אל-כחלות,[2] וחזר וחשף את שמו במלחמת חרבות ברזל.[3]
ב-2005 הקים פתחי חאמד את ערוץ הטלוויזיה אל-אקצא, וב-2008 פגע צה"ל בערוץ במבצע עופרת יצוקה. ב-2012 פעל שוב הערוץ מאולפן חדש, וב-2018 תקף צה"ל את תשתיות הערוץ.[1] חמאס שיקם את תשתית התקשורת, ופתח ערוצי תקשורת מחוץ לישראל, על מנת לשמר את קשריו עם העולם הערבי ועם פלסטינים מחוץ לישראל. חמאס גם הפיץ את עיתונו ללא תשלום, על מנת לקבוע את סדר היום הפלסטיני. לאחר מכן הפיץ חמאס את שבועון "אלרא'י", שהפך לסוכנות הידיעות הממשלתית של חמאס.[1]
חמאס הציג כניצחון כל עימות שלו עם צה"ל, והקים את תחנת הרדיו אל-קודס בלבנון, רדיו אל-קוראן אל-כרים בעזה ומקומון עזתי. ב-2019 עבר חמאס לפעילות ברשתות חברתיות על מנת לצמצם את הוצאותיו.[1]
פאוזי ברהום הוא דובר החמאס הרשמי והוותיק ביותר. משפחתו עסקה בחפירת מנהרות הברחה רבות ממצרים לישראל, והוא היה בין 415 מגורשי חמאס וג'יהאד אסלאמי ללבנון.
מ-2015 עומד סלאמה מערוף בראש מערך ההסברה של ממשלת חמאס.[4] מערך ההסברה מגדיר כל מקום שהותקף על ידי ישראל כאזור תפילה, טוען שההרוגים הם אזרחים ולא פעילי צבא, ועוקב אחרי כל הודעה של ישראל. מערך ההסברה של חמאס מבוסס על יצירת מידע כוזב. שבעת דוברי חמאס הבולטים הם חאזם קאסם, סלאמה מערוף, טאהר אלנונו, פאוזי ברהום, אבו עוביידה, אשרף אלקדרה ועבד אללטיף אל-קאנוע. לפי דוקטרינת חמאס והאחים המוסלמים, הריגת פעיל היא מתנה עבורו, משום שחמאס הוא תנועה דתית קיצונית.[1][5]
ב-17 באוגוסט 2024 נטש בכיר חמאס אוסאמה חמדאן ראיון ב-CNN ממקום מושבו בקטר, אחרי שהמגיש ג'ים סקיטו (אנ') שאל אותו אם חמאס נושא באחריות למותם של רבבות עזתים במלחמת חרבות ברזל.[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 אמיר בוחבוט , מפלצת של תעמולה ולוחמה פסיכולוגית: כך פועל מערך ההסברה של חמאס , באתר וואלה!, 17 באוגוסט 2024
- ↑ רועי קייס, ישראל חשפה את דובר הזרוע הצבאית?, באתר ynet, 25 ביולי 2014
- ↑ יואב זיתון, דובר צה"ל בערבית פרסם (שוב) את שמו האמיתי ותמונתו של דובר חמאס: "אתה חשוף", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- ↑ עינב חלבי, ראש לשכת ההסברה הממשלתית בעזה: "בניגוד לטענות ישראל, צה"ל טובח במשפחות, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ↑ דסק קשת 12, "אין הבדל מהותי בין תורת הגזע הנאצית או דעאש לבין חמאס", באתר מאקו, 24 בדצמבר 2023
- ↑ וואלה תרבות, מה גרם לבכיר חמאס להשתולל ולפוצץ את הריאיון ב-CNN? צפו, באתר וואלה!, 18 באוגוסט 2024
| מיסאינפורמציה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר | |
| תקשורת | פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך ההסברה של חמאס | |
| מכחישנות | הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני | |
| בישראל | תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת טבח שבעה באוקטובר | |
| שיווק | תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי | |
| אוריינות מידע | אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי | |
| בדיקת עובדות | רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים | |
מערך ההסברה של חמאס39393411Q129260710