חוק ברנדוליני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק ברנדוליני, הידוע גם כעקרון אסימטריית הכזבים, הוא פתגם אינטרנטי המדגיש את הקושי להפריך מידע שקרי, מטעה או מוליך שולל: [1] "כמות האנרגיה הדרושה כדי להפריך ידיעת כזב היא במגניטודה [כלומר, בכפולות של עשר] יותר מזו הנדרשת על מנת לייצר אותה".[2][3]

מקורות

החוק נוסח בפומבי בפעם הראשונה בינואר 2013 [4] על ידי אלברטו ברנדוליני, מתכנת איטלקי. ברנדוליני הצהיר כי קיבל השראה מקריאת "לחשוב מהר, לחשוב לאט" מאת דניאל כהנמן ממש לפני שצפה בתוכנית אירוח פוליטית איטלקית בה תקפו זה את זה העיתונאי מרקו טראבליו וראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני. [5] [6]

מושגים דומים

הוגים ופילוסופים בולטים אחרים ציינו אמיתות דומות לאורך ההיסטוריה. בספרו משנת 1786 "מכתבים על בגידה" (Letters on Infidelity), כתב ג'ורג' הורן (Horne): "עזות דעת ובורות עשויה להניב שאלה של שלוש שורות, שכדי לענות עליה יידרשו שלושים עמודים של למידה וכושר המצאה. כשהשאלה תיענה, היא תישאל שוב בנימת ניצחון בשנה שלאחר מכן, כאילו לא נכתב דבר על הנושא מעולם. מסיבה זו או אחרת, אנשים אוהבים יותר התנגדויות קצרות מתשובות ארוכות, ולכן, במצב זה של מחלוקת (אם ניתן לנסח זאת כך), הסיכויים חייבים להיות תמיד נגדנו; ועלינו להסתפק באלה מבין חברינו שיש להם מספיק יושר וידע, גילוי לב וסבלנות, הנחוצים כדי ללמוד את שני הצדדים של השאלה."[7]

מארק טוויין מצוטט לפעמים בטעות כמי שאמר "קל יותר לשטות באנשים מאשר לשכנע אותם שהלכו שולל." הציטוט האמיתי, מהאוטוביוגרפיה שלו משנת 1906, הוא: "התהילה הבנויה על שקר הופכת עד מהרה למעמסה מאוד לא נעימה... כמה קל לגרום לאנשים להאמין בשקר וכמה קשה לבטל את תוצאותיה של העבודה הזו!"

בשנת 2005 פרסם הפיזיקאי הרוסי סרגיי לופטניקוב (Lopatnikov) חיבור שבו הציג את ההגדרה הבאה: "אם כל ביטוי דורש פסקה [לשם הפרכה], כל פסקה דורשת קטע, כל קטע דורש פרק, וכל פרק דורש ספר, הטקסט כולו הופך למעשה לבלתי ניתן להפרכה, ולכן מקבל מראית עין של אמת. אני מגדיר אמת כזו כטרנסצנדנטלית."[8]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Williamson, Phil (2016). "Take the time and effort to correct misinformation". Nature. 540 (7632): 171. doi:10.1038/540171afree{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  2. ^ Leonardo Ambasciano (27 בדצמבר 2018). "Ghosts, Post-truth Despair, and Brandolini's Law". An Unnatural History of Religions: Academia, Post-truth and the Quest for Scientific Knowledge. Bloomsbury Publishing. pp. 11–. ISBN 978-1-350-06239-9. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Jim Thatcher; Andrew Shears; Josef Eckert (באפריל 2018). "Rethinking the Geoweb and Big Data: Mixed Methods and Brandolini's Law". Thinking Big Data in Geography: New Regimes, New Research. U of Nebraska Press. pp. 232–. ISBN 978-1-4962-0537-7. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Brandolini, Alberto. "Bullshit Asymmetry Principle – Twitter". Twitter.com. נבדק ב-1 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Brandolini, Alberto. "Twitter reply". Twitter. נבדק ב-1 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Brandolini, Alberto. "Twitter reply". Twitter. נבדק ב-1 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Horne, George, Letters on Infidelity, Google books
  8. ^ Lopatnikov, Sergey, "Исследование геополитики" ("מחקר גיאופוליטיקה")

 

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32509300חוק ברנדוליני