ביזוי דגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השחתת דגל היא פעולה שמטרתה הפגנה של בוז, שנאה או מחאה כלפי המדינה או הארגון שדגלו מושחת. דרך נפוצה של השחתת דגל היא שרפתו, ודרכים נוספות הן דריכה על הדגל ועשיית צרכים עליו. פגיעה בכבוד הדגל נעשית לעיתים באמירה פוגענית.

איסור על ביזוי הדגל קיים במדינות רבות, ובהן ישראל. בארצות הברית קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית שהשחתת דגל נכללת בחופש הביטוי המוגן בהתאם לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, ולכן השלטון אינו רשאי למנוע אותה.[1]

בישראל

בישראל קובע חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה: "הפוגע בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה, או גורם לפגיעה בכבודו, או משתמש בו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו, דינו – מאסר עד שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 או שני הענשים כאחד".[2] בנוסף לכך, בסעיף 3ב לחוק יסודות התקציב ניתנה לשר האוצר סמכות שלא להעביר לגוף מתוקצב וגוף נתמך כספים שהובטחו להם בתקציב המדינה, כאשר הגוף הוציא הוצאה לשם "מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה".[3]

איסור שבחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה נדון בפסקי דין אחדים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביזוי דגל בוויקישיתוף

הערות שוליים