בועת הפילטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בועת הפילטר הוא מונח שאותו טבע אקטיביסט האינטרנט, אלי פאריסר, בספר שכתב הנושא כותרת זהה, כדי לתאר תופעה שבה אתרי אינטרנט עושים שימוש באלגוריתמים כדי לנחש את אופי המידע שהגולש רוצה למצוא[1].

האלגוריתמים מסננים את המידע המוצג בהתאם למידע שנאסף בעבר על הגולש (מקומו הגאוגרפי, התנהגותו בעבר ברשת האינטרנט והיסטוריית חיפושים). באופן זה אתר האינטרנט מציג לגולש רק את אותו מידע אשר קיים סיכוי גבוה כי יעורר עניין בהתבסס על העדפות הגולש בעבר.

לדעת פאריסר, תופעת בועת הפילטר מבודדת את הגולש במעין "בועה" אשר מידע העומד בניגוד להעדפותיו של הגולש, אינו חודר אליה. דוגמאות בולטות לבועת הפילטר הן מנוע החיפוש של גוגל המותאם באופן אישי לגולש, וידיעות מותאמות אישית בפייסבוק. לדעת פאריסר, בועת הפילטר גורמת לגולשים להיחשף פחות להשקפות נוגדות והם הופכים מבודדים אינטלקטואלית בתוך מעגל המידע שאליו הם נחשפים, בידוד שיכול לגרום לצרות אופקים. אחת הדוגמאות של פאריסר לתופעה זו היא בחיפוש שביצע משתמש בגוגל למונח "BP", אשר תוצאותיו היו חדשות באשר להשקעות בחברת בתאגיד הענק BP, בעוד חיפוש זהה שנעשה על ידי משתמש אחר הניב חדשות על דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010) באסדת קידוח של התאגיד.

בעוד שרבים מאיתנו רואים את האלגוריתמים לסינון המידע כעזרים חשובים להתמודדות עם בעיית עומס המידע באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט,[2] לדעת פאריסר, לבועת הפילטר השפעה שלילית על השיח הציבורי. הוגים אחרים חולקים על דעה זו וטוענים כי השפעת הבועה היא מזערית וניתן לתקנה בקלות[3].

פגיעה בפן הדמוקרטי של השימוש ברשת

אלי פאריסר טוען שנכון להיום, אשליית הנגישות למידע החופשי באינטרנט היא אוטופית ולא ממשית. הוא גורס כי הסיבה לכך היא שהאלגוריתמים, כשומרי הסף ה"בלתי נראים" (כיוון שפעילותם אינה חשופה למשתמש), מונעים מאיתנו נגישות לזרימה חופשית של מידע ברשת, מידע אשר נמצא מעבר ל"בועת החלל" האישית של ההתעניינויות שלנו. הבעייתיות נובעת מצורת ה"עבודה" של האלגוריתמים – שאוספים עבורינו מידע נקודתי, שמוגבל לחיפושים האישיים שלנו מבלי שנוכל להגדיר זאת אחרת. למעשה, נמנע מאיתנו לבחור בדרך דמוקרטית לאיזה סוגי מידע להחשף[4]. כתוצאה מכך מוגבלת הנגישות שלנו למידע חדש ומגוון, שיכול להרחיב את האופקים האישיים שלנו ולפתח אותנו בתור בני אדם.

פתרונות אפשריים

פאריסר מציע מספר דרכים למנוע ממקורות אחרים להכתיב או לשלוט בחיפוש המידע שלנו. אחד הדברים הראשונים שהוא מציע לעשות זה שינוי בשיטת ה"עבודה" של האלגוריתמים, הוא מפנה הצעה זו לתשומת לבם של מפעילי אלגוריתמים - חברות ומנועי החיפוש הגדולים כגון: "Google", "פייסבוק", "!Yahoo" וכדומה - כדי שיתנו למשתמש להחליט באופן עצמאי - איזה מידע האלגוריתמים יחפשו עבורו. במקרה כזה דרך ה"עבודה" של האלגוריתמים צריכה להיות מאוזנת, וחיפוש מקורות המידע יהיה לא רק עבור תוצאות רלוונטיות, אלא גם עבור תוצאות בעלות חשיבות, מאתגרות ואף כאלה שיוצרות אי-נוחות, על-פי דבריו של פאריסר[5]. באופן כללי תוצאות החיפוש צריכות לחשוף נקודות מבט מגוונות, כדי שהן יהפכו למועילות ומעשירות יותר עבור המשתמש.
באתר האינטרנט, אשר עוסק בספר שכתב[6], מציע אלי פאריסר 10 דרכים "לפוצץ" את "בועת הפילטר". פתרונות אלו מאפשרים למשתמש להשיב לעצמו את חופש הבחירה, ומערבים אותו בצורה אקטיבית בצעדים ראשונים שיעזרו לו להחזיר את השליטה שקשורה לחיפוש המידע ברשת. על אף שצעדים אלו לא מונעים בצורה מוחלטת את התערבותם של האלגוריתמים, אותם מפעילים חלק גדול מחברות אתרי האינטרנט ומנועי החיפוש - הם מהווים פתרונות ראשוניים להפיכת הרשת לדמוקרטית יותר עבור ציבור המשתמשים.

כמו כן, ישנם אתרים כמו "torproject" [7], ומנועי חיפוש כגון "startpage" [8] - אשר שומרים על אנונימיות המשתמש ומבטיחים חווית גלישה וחיפוש מגוונים יותר.

מונחים קשורים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Pariser, Eli, The Filter Bubble: What the Internet Is Hiding from You. Penguin Press (New York, May 2011) מסת"ב 978-1594203008
  2. ^ Bursting the Filter Bubble, Kashmir Hill, Forbes,( August, 2011) .
  3. ^ The Filter Bubble. The Atlantic, October 10, 2010
  4. ^ Kamin Julia, Filter bubbles for democracy [1], June 15, 2011
  5. ^ Pariser Eli, The Filter bubble [2], June 1, 2011
  6. ^ Pariser Eli, 10 Ways to Pop Your Filter Bubble [3], June 1, 2011
  7. ^ torproject, Anonymity online [4]
  8. ^ startpage, The world's most private engine [5]
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0