ספירלת השתיקה
ספירלת השתיקה היא תאוריה בחקר התקשורת לפיה אמצעי התקשורת יכולים להשפיע משמעותית על דעת הקהל החברתית, בכך שהם יוצרים אשליה של דעה רווחת, אשר נתפסת בעיני הציבור כ"הדעה המקובלת" וכ"דעת הרוב". מהלך זה גורם לאדם הבודד לחוש שדעתו היא בעמדת מיעוט, ולהצניע אותה. כך נגרם, על-פי התאוריה, "אפקט דומינו" המביא בסופו של דבר לשינוי במציאות עצמה.
את התאוריה הגתה החוקרת הגרמנייה אליזבט נואלה-נוימן. והיא משתייכת ל"אסכולת הבניית המציאות".
מהות ההשפעה
תיאורית ספירלת השתיקה מבוססת על מחקרים בפסיכולוגיה חברתית, שטוענים כי האדם כיצור חברתי נוטה לקונפורמיות חברתית. רוב האנשים חרדים ממצב של בדידות רעיונית ותחושה שהם בדעת מיעוט. האדם ישאף להיות חלק מהרוב ולקבל חיזוק לדעותיו ולכן ימנע מהבעת דעתו בסביבה עוינת מבחינה רעיונית. על גבי תחושות אלה, מפעיל האדם 'חוש סטטיסטי-למחצה', ובכך 'סוקר' האדם באופן לא מודע את דעת הקהל והלך הרוח בחברה בה הוא נמצא. על פי 'ממצאיו' ותפיסתו את דעת הרוב, יבחר האדם האם להביע את דעתו בקול, או לשמור אותה לעצמו.
בשלב השני בתהליך זה, נכנסת השפעת התקשורת. הדרך האפקטיבית ביותר עבור אדם להגיע למסקנות אודות אקלים הדעה בסביבתו - עוברת דרך סקירת הדעות הנשמעות באמצעי התקשורת. אולם על פי תאוריה זו, התקשורת יוצרת מציאות של קונצנזוס מסולף. התקשורת בוחרת, על פי השקפת עולמם של אנשיה, אילו דעות להציג כקונצנזוס ולהבליט את נוכחותן, ואילו קולות להשתיק או להציג כ'דעות הנמצאות מחוץ לקונצנזוס'.
ממילא, כאשר דעה מסוימת מוכחדת מהשיח הציבורי, או ממודרת כרדיקלית' נוצר האפקט הספירלי של 'מעגלים של שתיקה': הציבור איננו רוצה להימנות עם קומץ זה, להביע דעה שאיננה מקובלת, ולכן איננו מביע את דעתו. חוסר הבעת הדעה יוצרת אווירה של שתיקה, ויותר אנשים מצטרפים לשתיקה זו, שכן הם שומעים את הדעות המקובלות מסביבם ואינם שומעים הזדהות עם הדעות האחרות. מצב זה יוצר מציאות של 'רוב דומם', אשר איננו מביע את דעתו ופועל למימוש עמדות אלו, שכן הוא בטוח בהיותו חלק מדעת מיעוט.
נואלה-נוימן מתקדמת צעד אחד קדימה, ובעקבות מחקריו של סולומון אש טוענת שבכוחה של ספירלת השתיקה ליצור מצב בו אנשים לא רק שאינם מביעים את דעתם, אלא משתכנעים בדעה ההפוכה ומאמצים את דרכיה. השפעה זו נקראת גם 'אפקט העגלה המנצחת'- מצב שבו מידע מופץ לגבי דעת הרוב, מניע חלק מהאנשים לשנות את דעתם בהתאם לעמדת הרוב. אקלים הדעה הנתפס באמצעות אמצעי תקשורת ההמונים מעוות לעיתים את התפלגות הדעות האמתיות ועיוות זה מוביל לתהליך ספירלי של השתקה, אלה התופסים עצמם כמשתייכים למיעוט, ובדרך זו, בסופו של דבר, לניצחון בדעת הקהל האמיתית של הדעה המיוצגת בתקשורת כרווחת.
משמעות התאוריה
כוחה של התקשורת על פי ספירלת השתיקה נובע מיכולתה לעצב סביבת מידע. בדומה לאסכולות השונות של 'המסורת המאוחרת של תפיסת ההשפעה כחזקה', נתפסת התקשורת כאמצעי מתווך בין האדם הפרטי לבין המציאות, דרך עיצוב סביבת המידע הזמינה עבור הנמען. האסכולות השונות מבקרות את עיצובו של 'מידע' זה, וטוענות (כל אחת בדרכה) לעיוותים וסילופים במידע המונח לפני האזרח.
אסכולת ספירלת השתיקה, מציגה את החשיבות הרבה של התקשורת הבין-אישית. אולם בניגוד למסורות אחרות, מקומה של התקשורת הבין-אישית איננו בסינון השפעות התקשורת, אלא בחיזוק השפעות אלה ובהעצמת המסר התקשורתי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תאוריית ספירלת השתיקה - סיכום
- יובל אקהאוז, הגמלאי קם על יוצרו, על ספירלת השתיקה וניצחון מפלגת הגמלאים, אתר אומדיה, 31 במרץ 2006
25205231ספירלת השתיקה