רגשנות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציר הרגשנות החיובית והשלילית

רגשנות (באנגלית: Dispositional Affect) היא נטייה או תכונת אישיות להגיב למצבים שונים בצורה רגשית צפויה. נטייה או תכונה זו באה לידי ביטוי כאשר אדם נוטה באופן קבוע לראות דברים באופן חיובי או שלילי. אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית (Positive Affectivity) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים" בעוד שאנשים עם נטייה לרגשנות שלילית (Negative Affectivity) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים".

רמת הרגשנות משפיעה על תחושות והתנהגות באופן מיידי ובדרך כלל גם באופן לא מודע, וההשפעה יכולה להיות ארוכת טווח (כמה שבועות עד כמה חודשים). מחקרים רבים מצביעים על מתאם בין רמת הרגשנות החיובית והשלילית לבין היבטים אחרים בפסיכולוגיה ובמדעי החברה, בהם אישיות, תרבות, קבלת החלטות, משא ומתן, חוסן נפשי והתמודדות עם משברים ועוד. לכן, יש חשיבות לנושא הן בחקר הפסיכולוגיה החברתית והן בחקר הפסיכולוגיה הארגונית.

המילונאי ראובן אלקלעי גזר מן המילה את צמד הפעלים גזורי השם רִגְשֵׁן (עשה לרגשני) והִתְרַגְשֵׁן (נעשה רגשני).[1]

מאפיינים של רגשנות

אבחנה בין רגשנות לרגשות ומצב רוח

מלבד רגשנות קיימים מושגים נוספים לביטויים רגשיים, כגון רגשות ומצב רוח. מושגים אלו שונים מרגשנות ועם זאת יש ביניהם קשר.

  • רגשנות שונה מרגש (Emotion או Affect) בהיותה תכונת אישיות בעוד שרגש הוא מושג כולל לתגובות סובייקטיביות של בני אדם למצבים או לתופעות שונות. רגש כולל תגובות כלליות (רגש חיובי או רגש שלילי), וכן תגובות ספציפיות (אהבה, כעס, שנאה, פחד, קנאה, עצב). עם זאת, רמת העוצמה של רגשות שאדם חווה יכולה לנבוע מרמת הרגשנות שלו.
  • רגשנות שונה גם ממצב רוח (Mood) מאחר שמצב רוח מתייחס לתחושה כללית שבדרך כלל אינה ממוקדת באובייקט או אירוע ספציפי אבל גם אינה מהווה תכונת אישיות. עם זאת, נטייה לרגשנות חיובית יכולה להביא לכך שלאדם יש בדרך כלל מצב רוח חיובי, מאחר שרגשנות חיובית מביאה להסתכלות חיובית על העולם, ומצב הרוח נובע מצורת ההסתכלות על העולם. באופן דומה גם נטייה לרגשנות שלילית יכולה להביא לכך שלאדם ישנו בדרך כלל מצב רוח שלילי בשל הנטייה להסתכלות שלילית על העולם.

סוגים של רגשנות

באופן כללי, על אף שחוקרי רגשות חלוקים בדעתם לגבי הדרך הנכונה לאפיין ולסווג רגשות ורגשנות,[2] מקובל כי כל רגש מהווה שילוב של רמת נעימות (נעים או לא נעים) ורמת עוררות או פעלתנות (פעיל או לא פעיל). לדוגמה: התלהבות היא רגש המורכב משילוב בין נעימות ופעלתנות גבוהה, בעוד ששלווה היא רגש המורכב משילוב בין נעימות ופעלתנות נמוכה. גם רגשנות מהווה שילוב של נעימות ופעלתנות. על פי אפיון זה, הצירופים האפשריים של נעימות נמוכה או גבוהה עם פעלתנות נמוכה או גבוהה מגדירים ארבעה רבעונים (Quarters).

במקביל לאפיון זה, קיים כיום מודל מוכר לניתוח וסיווג של רגשנות שהוצע על ידי ווטסון וטלגן.[3] לטענת החוקרים, ישנם שני ממדים של רגשנות: רגשנות חיובית (Positive Affectivity) ורגשנות שלילית (Negative Affectivity), ולכל אדם ישנה רמה מסוימת הן של רגשנות חיובית והן של רגשנות שלילית. מכאן, בהתאם למודל ובניגוד לאינטואיציה, רגשנות חיובית אינה מייצגת את ההפך מרגשנות שלילית, אלא היבט נפרד ממנה. על פי ווטסון וטלגן[4] יש להתייחס לארבעת הרבעונים על פי שני צירים המגדירים את המידה שבה לאדם יש רגשנות חיובית ורגשנות שלילית. שני הממדים הללו של רגשנות הם דו קוטביים, ומתארים תכונות נפרדות ובלתי תלויות של בני אדם, כך שלכל אדם ניתן לתת ציון לגבי מידת הרגשנות החיובית שלו ומידת הרגשנות השלילית שלו.

  • רגשנות חיובית מתארת את הנטייה של בני אדם להיות שמחים ואנרגטיים, ולחוות מצבי רוח טובים ופעילים. בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות חיובית נוטים להביע רגשות חיוביים ופעילים (כגון התלהבות או התרגשות) במגוון רחב של סיטואציות. בני אדם בעלי רמה נמוכה של רגשנות חיובית נוטים להיות בעלי "אנרגיה נמוכה", ולהביע רגשות עצבות, אדישות ועייפות. כך למשל, רמה גבוהה של רגשנות חיובית יכולה לבוא לידי ביטוי במשפט: "היא תמיד מלאה אנרגיה, עליזה ואופטימית", ואילו רמה נמוכה של רגשנות חיובית יכולה לבוא לידי ביטוי במשפט: "הוא כל הזמן עייף, עצוב, ומדכא".
  • רגשנות שלילית מתארת את הנטייה של בני אדם להיות מדוכדכים ומודאגים, לשאת השקפה שלילית על עצמם לאורך זמן ומעבר למצבים שונים. רמות נמוכות של רגשנות שלילית נתפשות כתכונות חיוביות, משום שהן מתארות בני אדם הנוטים להיות רגועים, שלווים ונינוחים. בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות שלילית נוטים להביע כעס, רוגז, פחד ועצבנות. בני אדם בעלי רמה נמוכה של רגשנות שלילית נוטים להביע רוגע ושלווה. כך למשל, רמה גבוהה של רגשנות שלילית יכולה לבוא לידי ביטוי במשפט: "הוא תמיד עצבני, חרד ומתוח", ואילו רמה נמוכה של רגשנות שלילית יכולה לבוא לידי ביטוי במשפט: "היא תמיד משדרת רוגע ושלווה".

מדידת רגשנות

ניתן למדוד רגשנות על ידי שאלונים. באנגלית קיים סולם המכונה (PANAS - (Positive And Negative Affectivity Scale ‏[4]. חוקרים בישראל פיתחו תרגום מקביל לעברית. על פי הוראות השאלון, כל אדם מתבקש לציין באיזו מידה הוא מרגיש תחושות או רגשות מסוימים, כגון שמח, נלהב, אשם, מודאג, נרגש וכדומה. את התשובה המתאימה ביותר מציינים בסולם 5 - 1 (1 - במידה מועטה או בכלל לא, 5 - במידה רבה מאד). מיפוי קודם של הרגשות האלה על ידי החוקרים מאפשר להגדיר מתוך התשובות את רמת הרגשנות החיובית ואת רמת הרגשנות השלילית של האדם.

יתרון נוסף שהתגלה בפיתוח שאלון זה, הוא שעל אף שמדובר בתכונה אישיותית, ניתן גם לבקש מבני אדם להגיב לגבי מסגרות זמן ספציפיות, כלומר בני אדם יכולים לענות על הרגשות שהם חשים ברגע זה, בשבוע האחרון, או באופן כללי. כך ניתן ללמוד גם על רגשנות כתגובה רגשית למצב נתון, ולא רק כתכונה אישיותיות כללית. על ידי תגובות לשאלות על תחושות "באופן כללי" ניתן ללמוד על תכונת הרגשנות החיובית והשלילית. על ידי תגובות לשאלות על תחושות "ברגע זה" ניתן ללמוד על רגשנות מצבית כלפי אירוע או מצב ספציפי. כך לדוגמה מחקרם של רפאלי ועמיתיה הראה כי המתנה בתור גורמת לעלייה ברמת הרגשנות השלילית.[5]

רגשנות בהיבטים שונים

רגשנות והיבטים פיזיים ונפשיים

  • בריאות פיזית - כאשר מדובר על בני אדם חולים, מעניין לגלות כי ישנם הבדלים בבריאות הפיזית בהתאם לרמת הרגשנות. בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית גבוהה היו בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר, דיווחו על פחות כאבים וסימפטומים פיזיולוגיים שונים (כגון לחץ דם), וכן נדבקו פחות במחלות מידבקות בהשוואה לבני אדם בעלי תכונת רגשנות שלילית גבוהה, וזאת כאשר לשניהם היו אותם סימני מחלה. כמו כן, כאשר מדובר על חולים במחלות כרוניות בעלות תוחלת חיים ארוכה יחסית (לדוגמה: מחלות לב), תכונת הרגשנות החיובית מגדילה את הסיכויים לשרוד. אך בניגוד לכך, ובאופן בלתי צפוי, כאשר מדובר בחולים במחלות כרוניות עם תוחלת חיים קצרה וסיכויי החלמה קלושים (לדוגמה: סרטן בשלב מתקדם), אחד המחקרים הראה שרמה גבוהה של רגשנות חיובית מקטינה את הסיכויים לשרוד ואף עלולה לגרום לחולים לסכן את בריאותם.[6]
  • סגנון חיים - גם כאשר מדובר בבני אדם בריאים, נראה שיש הבדלים בסגנון החיים בהתאם לרמת הרגשנות. בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות חיובית, נוטים לעסוק יותר בפעילויות בריאות כגון שינה טובה, התעמלות ואכילת תוספי מזון, וכן נוטים להיות חברותיים יותר ולשמר קשרים חברתיים מגוונים יותר. כמו כן, רמה גבוהה של רגשנות חיובית מובילה לקשרים חברתיים קרובים ורבים, כיוון שהיא גורמת לבני אדם אחרים לרצות להתקשר ולהיות בקרבת בני אדם נעימים.
  • חוסן נפשי והתמודדות עם משברים - ממצאים מחקריים מראים כי קיים קשר בין רגשנות חיובית לבין בריאות פיזית טובה יותר וסגנון חיים בריא, אולם מהו ההסבר לקשר בין רגשנות לבין חוסן נפשי והתמודדות עם משברים? הסבר אחד מגיע מתחום הפיזיולוגיה אשר מציע כי בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות חיובית הם בעלי רמות נמוכות יותר של הורמוני דחק (כגון אפינפרין, קורטיזול), כך שנוצר אצלם מעין חוסן נפשי המספק משאבים חיוביים להתמודדות עם אירועים מלחיצים.[6] מודל הבנייה וההרחבה (באנגלית Broaden and build theory)[7] מעניק הסבר אחר וגורס כי בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות חיובית החווים אירועים חיוביים בהווה, יוצרים בעזרת "ספירלה" או "כדור שלג", סבירות גבוהה יותר לאירועים חיוביים גם בעתיד. כלומר, תחושת אושר ורווחה בהווה, היא זו היוצרת סבירות לתחושה דומה גם בעתיד, מה שמסייע להם בבניית מערכת חזקה ומשופרת של התמודדות עם משברים עתידיים.[8]

רגשנות ותרבות

על אף שככל הנראה קיימים הבדלים רבים בין תרבויות, רוב המחקרים מתייחסים להבדלים הקשורים באינדיבידואליזם וקולקטיביזם. בתרבויות אינדיבידואליסטיות, התגלה קשר חזק בין רגשנות (בין אם חיובית ובין אם שלילית) לבין שביעות הרצון מהחיים באופן כללי (אם כי הקשר היה חזק יותר עבור רגשנות חיובית בהשוואה לרגשנות שלילית). לעומת זאת, בתרבויות קולקטיביסטיות רבות לא נמצא קשר בין רגשנות שלילית לבין שביעות רצון מהחיים, וייתכן שהדבר נובע מכך שיש שונות גדולה יותר בדרך בה תרבויות מווסתות את הרגשנות השלילית בהשוואה לרגשנות החיובית.[9]

רגשנות, קבלת החלטות ומשא ומתן

  • קבלת החלטות - כאשר בני אדם נדרשים להתמודד עם מצבים מעניינים וחשובים, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית מסייעת לביצוע עיבוד שיטתי, זהיר וקוגניטיבי ולפיכך, תהליך קבלת ההחלטות שלהם הופך להיות יותר יעיל, יסודי, גמיש וחדשני. בנוסף לכך, רמה גבוהה של רגשנות חיובית מסייעת ליצירתיות, גמישות קוגניטיבית, תגובות חדשניות, פתיחות למידע חדש, והתמודדות עם בעיות מנטאליות, מכיוון שהיא מעודדת גישה של פתרון בעיות וחיפוש מגוון אחר תוצאה מספקת ומתאימה. לבסוף, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית לא מעודדת לקיחת סיכון, אך מסייעת בתהליך ההתמקחות ומשפרת את התוצאות של תהליכי משא ומתן המתקיימים פנים אל פנים בניסיון להגיע להסכם.[10]
  • משא ומתן - כאשר בני אדם מנהלים משא ומתן, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית הביאה ליותר אופטימיות ביחס לתוצאות הצפויות, לתכנון ושימוש באסטרטגיות שיתוף פעולה, ולתוצאות טובות יותר מבחינת עריכת וכיבוד הסכמים, הן במיקוח בין-אישי (לא פורמלי) והן במשא ומתן בין-קבוצתי (פורמלי). בנוסף לכך, רגשנות חיובית מעלה את הסבירות לשימוש באסטרטגיית שיתוף פעולה (אך לא אסטרטגיות אחרות כגון מידה כנגד מידה), משפרת את תוצאות המשא ומתן, גם אם רק אחד מהצדדים המנהלים משא ומתן הוא בעל תכונה זו,[11] ומגדילה את הנכונות להסכמה עם טיעוני שכנוע, וכן את שינוי ההתנהגות כתוצאה מהם.[12] בניגוד לממצאים על רגשנות חיובית, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות שלילית הביאה לשימוש רב יותר באסטרטגיה תחרותית, ולתוצאות פחות טובות מבחינת עריכת הסכמים וכיבודם,[11] וכי רמה גבוהה של רגשנות שלילית קשורה להתנהגות תחרותית, הצעות נמוכות יותר, דחיית אולטימטומים, רווחים משותפים נמוכים יותר כתוצאה מתהליך המשא ומתן, וכן לנכונות פחותה להמשך שיתוף פעולה בעתיד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראובן אלקלעי, כרך 3, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994
  2. ^ James A. R., & James M. C. (1999). The Phoenix of Bipolarity: Reply to Watson and Tellegen Psychological Bulletin. 125, (5), 611-617
  3. ^ Watson, D, & Tellegen, A. (1985). Toward a consensual structure of mood. Psychological Bulletin, 98, 219-23
  4. ^ 4.0 4.1 Watson, D., Clark, L. A., & Tellegen, A. (1988). Development and validation of brief measures of positive and negative affect: The PANAS scales. Journal of Personality and Social Psychology, 54, 1063-1070.
  5. ^ Rafaeli, A., Barron, G. & Haber, K. (2002). The effects of queue structure on attitudes. Journal of Service Research, 5(2), 125-139.
  6. ^ 6.0 6.1 Cohen S & Pressman, S.D. (2006). Positive Affect and Health. Current Directions in Psychological Science,15 (3) 122
  7. ^ Fredrickson, B. L. (1998). What good are positive emotions? Review of - General Psychology, 2, 300–319.
  8. ^ Fredrickson, B. & Joiner, T. (2002). Positive emotions trigger upward spirals toward emotional well-being. Psychological Science, 13, 172-175.
  9. ^ Suh, E., Diener, E., Oishi, S., & Triandis, H. C. (1998). The shifting basis of life satisfaction judgments across cultures: Emotions versus norms. Journal of Personality and Social Psychology, 74, 482-493.
  10. ^ Isen, A.M. (2004). An Influence of Positive Affect on Decision Making in Complex Situations: Theoretical Issues With Practical Implications. Journal of consumer psychology, 11(2), 75–85.
  11. ^ 11.0 11.1 Forgas, J. P. (1998) "On feeling good and getting your way: Mood effects on negotiator cognition and behavior". Journal of Personality and Social Psychology, 74, 565–577.
  12. ^ Albarracin D. & Kumkale, G.T. (2003) "Affect as Information in Persuasion: A Model of Affect Identification and Discounting". Journal of Personality and Social Psychology, 84(3) 453-469.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רגשנות&oldid=642516"