בסיס חצור

בסיס חצור – כנף 4

סמל הבסיס
סמל הבסיס
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	בסיס טיסה
פיקוד
יחידת אם	חיל האוויר הישראלי
יחידות בת	טייסת 100 טייסת 144 טייסת 200 טייסת 420
דרגת המפקד	אלוף-משנה

בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4, בשמו המנדטורי "קסטינה", RAF Qastina) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד. הבסיס שוכן בשטח מישורי, התחום בין נחל האלה ונחל ברקאי.

טייסות ויחידות

טייסות פעילות

• טייסת 100 ("טייסת הגמל המעופף", "הטייסת הראשונה"), החל מ-1 ביולי 2019, עם פינוי בסיס שדה דב וכלל יחידותיו במסגרת התוכנית ממשלתית לפינוי בסיסי צה"ל מאזורי הביקוש. מפעילה מטוסי קינג אייר B-200 ("צופית") ובוננזה A36 ("חופית") ומתמקדת באיסוף מודיעין.
• טייסת 144 ("טייסת עוף החול"), טייסת כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם), מפעילה הטייסת כטמ"ם מסוג "ניצוץ", ושהפעילה בעבר מטוסי קרב מבסיס חצור בין השנים 1988–2005. בגלגוליה השונים לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי נשר, כפיר ו-F-16A/B ("נץ"). נפתחה מחדש ב-1 באוגוסט 2022 בבסיס חצור לאחר כ-17 שנים.
• טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה"), טייסת כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם), מפעילה כטמ"ם מסוג הרון־1 ("שובל"). הטייסת עברה ב-29 בינואר 2023 מבסיס פלמחים לבסיס חצור.
• טייסת 420 ("טייסת מאמני קרב") המפעילה מאמני טיסה (סימולטור) לטובת הדרכה ואימון טייסים. הטייסת נחנכה בבסיס בשנת 2010, ומפעילה סימולטור למצבי חירום למטוסים מדגמי מקדונל דאגלס F-15 ("בז"), מכל הדגמים (A,‏ B,‏ C,‏ ו-D)‏, F-15I ("רעם"), F-16 ("ברק") ו-F-16I ("סופה").

יחידות נוספות הממוקמות בבסיס

• יחידות תומכות:
  • תת־יחידות של מפקדת הבסיס
    • טייסת מנהלה
    • טייסת תחזוקה
    • טייסת תעופה
  • יחידת בינוי 304

• 

  סמל טייסת מנהלה

• 

  סמל טייסת תחזוקה

• 

  סמל טייסת תעופה

• 

  סמל יחידת בינוי 304

טקס סיום התרגיל המשותף לצה"ל ופיקוד אירופה של ארצות הברית, ג'וניפר קוברה, בבסיס חצור. 3 במרץ 2016

• יחידות הגנה אווירית
  • גדוד 66
  • גדוד 947
• יחידות שיתוף פעולה אמריקאי (ג'וניפר קוברה)

עיט תעופה

• עיט תעופה לאחר שזכתה חברת התעופה עיט במכרז של חיל האוויר לתובלות חיילים בין בסיסי החיל, היא החלה להשתמש בחצור בתור בסיס נוסף ומפעילה ממנו טיסות יומיות לרמת דוד, בסיס רמון, נבטים ועובדה, במטוסי האמבראר 145.^{[דרוש מקור]}

חצור – כנף 4

נתוני השדה
קוד IATA ‏אין‏ קוד ICAO ‏LLHS‏
סוג השדה	צבאי
מפעיל	חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה	אשדוד
קואורדינטות	31°45′45″N 34°43′38″E
גובה מעל פני הים	45 מטר (148 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 05/23 7,905 2,409 אספלט 11R/29L 8,040 2,451 אספלט 11L/29R 8,005 2,440 אספלט
(למפת השפלה מוגדלת)   חצור (למפת השפלה רגילה)   חצור (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חצור (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חצור

היסטוריה

השדה בתקופת המנדט הבריטי

שדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי ובמהלך מלחמת העולם השנייה, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. שמו המקורי של השדה היה "קסטינה" ("RAF Qastina") על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי, "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום.

ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי. כ-20 מטוסים בריטיים הושמדו בהתקפה, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס". ב-15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.

במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, המריאה מחצור רביעיית מטוסי ספיטפייר, בהובלתו של עזר ויצמן, שהפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים. בנובמבר 1948 הועברה למקום טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולווטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.

השדה בתקופת שליטה ישראלית

הבסיס נסגר במהלך 1949 וכנף 4 הועברה לעקרון. הכנף חזרה לחצור ב-1951. בשנת 1952 קיבלה טייסת 109 ("טייסת העמק") 25 מטוסי מוסקיטו, עברה מבסיס תל נוף לבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. טייסת 109 פעלה בבסיס עד שנת 1956. ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת 110 ("טייסת אבירי הצפון") אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו. טייסת זו פעלה בבסיס עד 5 באוקטובר 1955. בשנת 1955 הוקמה בבסיס טייסת 113 ("טייסת הצרעה") שפעלה בו ברציפות עד שנת 1986.

בשבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי. המטוסים נקלטו בטייסת 101 שהפכה לאחת משתי הטייסות הראשונות שהפעילו את המטוס.

ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני". ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי המוסד.

במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר. הבסיס נטל חלק נכבד בפעילות של חיל האוויר במלחמה זו. בשנת 1968 הוקמה בבסיס טייסת 102 (הנמר המעופף") שהטיסה מטוסי סקייהוק. במהלך מלחמת ההתשה, עברה הטייסת לבסיס חצרים. ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את ארבעת מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.

ב-31 בדצמבר 1987 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי. המטוס נקלט בטייסת 101. בעקבות שינויי הערכות בחיל האוויר, הועברה טייסת 201 ב-19 ביוני 1988 מבסיס חצור לתל נוף.

ב-1 ביולי 2019 עברו כל היחידות מבסיס שדה דב (שנסגר) לבסיס חצור.

בקיץ 2021, טייסות הברק F-16C/D (טייסת 101 וטייסת 105) עברו לבסיס רמת דוד בעקבות השינוי הארגוני בהחלטת מפקד חיל האוויר.

באוגוסט 2022 נפתחה בבסיס מחדש טייסת 144 כטייסת כלי טיס בלתי מאוישים,

בינואר 2023 טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה") עברה לחצור מבסיס פלמחים.

הצפות בבסיס

בגלל מיקומו של הבסיס באזור התחום בין שני הנחלים נחל האלה ונחל ברקאי, מועד הבסיס להצפות במקרים של ספיקות חזקות בנחלים הסובבים אותו. הצפות כאלו אירעו בחורף 1991–1992, ב־2013 וב־2020, ובהם הוצפו מסלולי המראה, דירים תת-קרקעיים וניזוקו מטוסי קרב וסוללת כיפת ברזל. בעקבות ההצפה ב-2020 התפטר מפקד הבסיס מתפקידו, ושלושה מפקדי טייסות ננזפו. שיפוץ המטוסים שניזוקו הסתיים לאחר חמישה חודשים.

• 

  הצפות בבסיס חצור בחורף ינואר 2020

• 

  מטוס מיסטר מס' 07 מחולץ בעת הצפה, בסוף שנות ה-50

טייסות ויחידות בעבר

טייסות עבר מחיל האוויר הישראלי

• טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה״ / ״הגולגולת"), מטוסי F16C (ברק חד-מושבי), 1956–2021
• טייסת 102 ("הנמר המעופף"), מטוסי דאגלס A-4 סקייהוק, 1968–1969
• טייסת 105 ("העקרב"), מטוסי F16D (ברק דו-מושבי). 1956–2021
• טייסת 109 ("העמק"), מטוסי דה הבילנד מוסקיטו, 1952–1956
• טייסת 110 ("אבירי הצפון"), מטוסי דה הבילנד מוסקיטו, 1953–1955
• טייסת 113 ("הצרעה"), מטוסי דאסו אוראגן, 1955–1986
• טייסת 149 ("התוכי המנפץ"), מטוסי כפיר C-2,‏ 1988–1992
• טייסת 201 ("האחת"), מטוסי מקדונל דאגלס F-4 פנטום, 1969–1988

טייסות חיל האוויר הבריטי

• טייסת 47 , מטוסי הנדלי פייג' הליפקס, דגמי A.7 ו-A.9,‏ 1946
• טייסת 512 , מטוסי דאגלס דקוטה, 1945
• טייסת 644 , מטוסי הנדלי פייג' הליפקס A.7 והנדלי פייג' הליפקס A.9, מוסבים לתובלה, 1945–1946. שמה שונה לטייסת 47
• טייסת 651 , מטוסי אוסטר AOP6

היסטוריה של המבנה ארגוני של הבסיס

בבסיס חצור קיימות מגוון טייסות.

מהקמת הבסיס ועד שנת 2021 יעוד הכנף היה בסיס קרב, ועברו בו טייסות קרב רבות.

• בקיץ 2019 נסגר בסיס שדה דב, וטייסת 100, טייסת התובלה והמודיעין, עברה לבסיס חצור.

החל מהשינוי הארגוני בהחלטת מפקד חיל האוויר:

• בקיץ 2021 שתי טייסות הברק (טייסת 101, טייסת 105) עברו לבסיס רמת דוד.
• בשנים 2022–2023 נקלטו בבסיס שתי טייסות כטמ"ם (טייסת 144, טייסת 200).

לכן מאז, ייעוד הכנף הוא איסוף מודיעין והדרכה.

סמל הבסיס

עד שנת 1956 שימש הבסיס ככנף הפצצה ולכן כלל סמלו ציור פצצה במרכזו.

עם תחילת עידן הסילון בבסיס, שונה יעודו ולכן גם סמלו בהתאם, כאשר ציור הפצצה במרכז הסמל הוחלף בצללית מטוס סילון.

ביולי 2019 שונה סמל הכנף שוב, לאחר סגירת בסיס שדה דב, ומעבר היחידות אל הכנף. בכך שינה הבסיס את ייעודו מבסיס קרב, לבסיס המשלב קרב ותובלה. הסמל החדש הנוכחי עוצב על ידי יגאל גבאי.

• 

  סמל הבסיס
  עת שימש ככנף הפצצה
  1948–1956

• 

  סמל הבסיס
  מתחילת עידן הסילון
  1956–2019

• 

  סמל הבסיס הנוכחי
  לאחר האיחוד עם טייסות בסיס
  שדה דב, החל משנת 2019

מפקדי הבסיס והכנף

שם	תקופת כהונה	הערות
מודי אלון	מאי 1948	מפקד טייסת 101
סיד כהן	אוגוסט 1948 – אוקטובר 1948	מפקד טייסת 101
ארנולד אילוויט	יולי 1949 – אוקטובר 1949	מפקדה הראשון של כנף 4 בעקרון
סם פלדמן	אוקטובר 1949–	מפקד כנף 4 בעקרון
יעקב בן חיים ("בלק")	מרץ 1951–	מפקד כנף 4 בעקרון
סא"ל שלמה להט (לנדאו)	אוקטובר 1951 – אפריל 1953
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן	אפריל 1953 – ספטמבר 1954
סא"ל לסלי איסטרמן	ספטמבר 1954 – פברואר 1956
אל"ם עזר ויצמן	פברואר 1956 – דצמבר 1956	לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה השביעי
אל"ם מוטי הוד	1956–1959	לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם משה פלד (פלדמן)	אוגוסט 1959 – מאי 1964
אל"ם בני פלד	1964–1968	מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים, לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יעקב (יאק) נבו	1968 – יוני 1970
אל"ם רפי הר-לב	יוני 1970–1973
אל"ם עמוס לפידות	1973–1975	מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם עמוס עמיר	1975–1977
אל"ם אביהו בן-נון	1977–1979	לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יורם אגמון	1979–1982
אל"ם רן גורן	1982–1985	לימים ראש אכ"א
אל"ם גיורא גורן	1985–1987
אל"ם יואל פלדשו	1987–1989
אל"ם גדעון שפר (שפורר)	1989–1991	לימים ראש אכ"א
אל"ם דן חלוץ	1991–1993	לימים מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל ה-18
אל"ם אורי בקל	1993–1995
אל"ם ישראל (רליק) שפיר	1995– 1997
אל"ם עידו נחושתן	1997–1999	לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם אביב תמיר	1999–2001
אל"ם בני צוקר	2001–2003
אל"ם רונן דן	2003–2006
אל"ם אריאל בריקמן	2006–2009	מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה
אל"ם אורי אורון	2009–2011
אל"ם ד"ר דן טורטן	2011–2014	מפקד הבסיס במבצע צוק איתן
אל"ם איל גרינבוים	2014–2016
אל"ם אור יצחק לנדבר	2016–2018
אל"ם עמית אביטן	אוגוסט 2018 – פברואר 2020	סיים את תפקידו בבסיס באופן מוקדם לאחר נזיפה ממפקד חיל האוויר, בעקבות רשלנות שגרמה להצפה בבסיס וטביעת מטוסים וציוד. לימים נספח הגנה בצרפת. בתקופתו כמפקד הבסיס נקלטו יותר מ-400 חיילים בעיקר מבסיס שדה דב בעקבות סגירתו, וכן מבסיסים נוספים שנעשו בהן רפורמות, ושונה סמל הבסיס בפעם הראשונה זה 71 שנים.
אל"ם תומר דגני	פברואר 2020 – אוגוסט 2022	בתקופתו כמפקד הבסיס, התבצע שינוי המבנה הארגוני בבסיס, נסגר מערך הקרב ובוצעה ההיערכות לקליטת מערך הכטמ"ם בבסיס. לימים ראש להק אוויר
אל"ם ח'	אוגוסט 2022 – הווה	מפקד הבסיס במלחמת חרבות הברזל

שיכון משפחות

מחנה מרים

מדינה
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	באר טוביה
סוג יישוב	שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר
(למפת השפלה מוגדלת)   מחנה מרים (למפת השפלה רגילה)   מחנה מרים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מחנה מרים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מחנה מרים

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בסיס חצור בוויקישיתוף

• בסיס חצור, באתר חיל האוויר הישראלי
• בסיס חיל-האוויר חצור, באתר Global Security
• בסיס חצור, באתר "מרחב אווירי"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39784748בסיס חצור