חורף 1991–1992 בישראל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: שגיאות הגהה וניסוח לא אנצקילופדי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: שגיאות הגהה וניסוח לא אנצקילופדי. |
חורף 1991-1992 בישראל היה החורף הגשום ביותר בארץ ישראל ב-90 שנות מדידה באזור זה, וגם אחד הקרים באזור זה ממועד תחילת המדידות.[1]
במהלך חודשי החורף המרכזיים התחוללו ברחבי מדינת ישראל סערות שלוו בקור ובשלגים בעוצמה נדירה.
השערות להיווצרות תנאי החורף הקיצוני
אחד הגורמים המשוערים לאירועי חורף 91/92 היו מספר התפרצויות של הרי געש ברחבי העולם, חלקן חזקות מעבר לרגיל. ההתפרצויות הבולטות שבהן היו בהר הגעש הדסון שבצ'ילה ובהר הגעש פינטבו שבפיליפינים. ההתפרצויות היו חזקות עד כדי כך שהאפר הוולקני שהתפזר בעקבותיהן הגיע דרך זרם הסילון לרוב שמי כדור הארץ הצפוני. חלקיקי האפר שהתפזרו נשארו באטמוספירה של כדור הארץ הצפוני, חסמו חלק ניכר מקרינת השמש, וגרמו לירידה של 0.5°C בממוצע בכדור הארץ הצפוני, דבר שהורגש אף באגן הים התיכון ובישראל.[דרוש מקור]
גורם משוער נוסף לאירועים הוא היותה של שנת 1992 שנת אל ניניו, דבר אשר גורם לאקלים ברחבי כל כדור הארץ להשתנות באופן זמני באותה שנה. בישראל האקלים הופך לממוזג יותר, דבר המתבטא בריבוי משקעים.[2]
מצב משק המים לפני חורף 1992
עקב רצף של שלוש שנים שחונות לפני חורף 91/92, מצב משק המים בישראל בקיץ 1991 הגיע לשפל חסר תקדים. מפלס הכנרת ירד מגובה הקו האדום העליון באביב 1988, אל סמוך לקו התחתון בקיצים 1990 ו-1991. בעקבות זאת, איכות המים בכנרת הלכה והידרדרה, והמליחות במי האגם עלתה. באותם ימים נרשם שיא היסטורי של שפל במפלס הכנרת (עד שנשבר שוב ב-2001), והוא הגיע לגובה של 212.790- מטרים מתחת לפני הים.
מצב האקוויפרים ברחבי הארץ היה חמור אף הוא, כשרבים מהאקוויפרים התקרבו לקו התחתון, שממנו לא ניתן יותר לשאוב מים מהאקוויפר.
סקירה
אוקטובר 1991
היה חודש חם מהרגיל, ב-14-16 בחודש נרשם אירוע של אפיק ים סוף פעיל וגשם ירד באופן מקומי וחזק ברחבי הארץ ובעיקר בדרום הארץ ובנגב. כתוצאה מכך, לראשונה לעונה הוצף נחל צין.
נובמבר 1991
חודש זה התאפיין בהפרשי מזג אוויר חריגים:
מערכת הגשמים הראשונה בחודש הייתה בין ה-2 ל-4 בחודש, וב-3 בחודש נרשמה כמות משקעים יומית חריגה ביחס לתקופה (בצפון בין 50-85 מ"מ ואף מקומית יותר). בחלק מהאזורים בארץ אף הגיעו כמויות המשקעים במערכת זו אל הממוצע לחודש כולו. בנוסף, במערכת זו שררו טמפרטורות נמוכות מאוד ביחס לעונה.
מה-5 עד ל-27 בחודש היה מזג האוויר חם מהרגיל לעונה, ולא ירדו גשמים כלל. ב-9-10 בנובמבר וב-24-26 בנובמבר אף שרר שרב ברוב אזורי הארץ.
ב-28 לחודש התחיל פרק גשם סוער במיוחד מלווה בטמפרטורות נמוכות, אשר זלג לתוך חודש דצמבר, במקומות רבים ברחבי הארץ נמדדו מעל 200 מ"מ גשם, ובאזור רחובות נמדדו אף כ-400 מ"מ. ב-29 בנובמבר ירד בחרמון שלג משמעותי ראשון לעונה.
דצמבר 1991
חודש דצמבר 1991 היה חודש דצמבר הגשום ביותר ברחבי הארץ מאז תחילת המדידות. במקומות רבים ברחבי הארץ הגיעו בחודש זה כמויות המשקעים מתחילת החורף לכמות השווה לממוצע הרב שנתי (במצטבר מאוקטובר). ברוב תחנות המדידה נמדדו מעל 300 מ"מ גשם, ובלטה בחריגותה תחנת המדידה חבצלת שליד רחובות, אשר בחודש זה בלבד ירדו בה 692 מ"מ גשם (יותר מהממוצע הרב שנתי כולו לתחנה זו). בנוסף הטמפרטורות במהלך החודש היו נמוכות באופן משמעותי מהממוצע.
בסערה שנמשכה מסוף נובמבר עד ל-3 בדצמבר התרחשו הצפות במקומות רבים, בין השאר בנחל אילון ובבקעת בית נטופה.[3] כמויות המשקעים שנמדדו היו גבוהות מאוד
– מעל 400 מ"מ שנמדדו במישור החוף המרכזי-דרומי. ובאזור צומת ביל"ו נמדדו בין ה-28.11.1991 ל-2.1.1992 כ-900 מילימטר גשם[4].
ינואר 1992
עם הגעתו של אפיק הרום הגשמים התחדשו והשלימו בדצמבר 1991 כמויות גשם חודשיות חסרות תקדים לדצמבר ברבות מהתחנות בארץ ובפרט במרכזה[4].
ב-1 בחודש התחילה סערה נוספת, שלגים ירדו במקומות נמוכים: החל מ-200-300 מטר בצפון ובמרכז. שלגים ירדו במקומות הבאים: הר הגלבוע, נצרת, כרמיאל, גבעת המורה בעפולה, דימונה, ערד ועוד. בירושלים נערמו כ-30 ס"מ, בפסגות הגליל 75 ס"מ ובהר הנגב בין 10-20 ס"מ. פתיתי שלג שלא נערמו נצפו גם בחיפה, מישור החוף הצפוני ועמקי הצפון. בדרום הארץ הרוחות הצפוניות מערביות נשאו את השלג עד הרי אילת. במישור החוף והשפלה ירד "ברד רך". לאחר מכן פקדה רמה סיבירית קפואה את ישראל והגשם חדל עד אמצע החודש, אז החלה מערכת ממושכת נוספת. ב-13 בינואר הוכרו 11 אזורים בארץ כמוכי אסון טבע, בעקבות הצפות שאירעו בהם.[3] ב-26 בחודש התחילה תקופת גשם ארוכה במיוחד של כשבועיים. חודש ינואר הסתיים כגשום מהרגיל באופן בולט וקר מאוד. מזג האוויר פגע ברשתות החשמל בערים רבות.[5]
סערה בסדר גודל דומה לינואר 1992 ניתן למצוא בדצמבר 2013 שבתחילתו היו שיטפונות, הצפות קשות ואירוע שלג נרחב שבמהלכו ירד שלג בכרמל ובדימונה.
פברואר 1992
גם חודש זה היה חודש קיצוני מאוד מבחינת מזג האוויר והיה קר במידה ניכרת וגשום מאוד.
במהלך החודש היה ריבוי של ימי גשם – מעל ל-20 ימי גשם בצפון ובמרכז.[6]
בעקבות כמויות המשקעים הרבים נפתח סכר דגניה ב-9 בפברואר ו-250 מיליון קוב מים זרמו לנהר הירדן.
במהלך החודש היו אף 3 אירועי שלג, ביניהם 2 חריגים מאוד.
השלג הראשון היה ב-5-6 בפברואר ונערם לכ-5 סנטימטרים.
ב-9–10 בחודש היה אירוע שלג קיצוני מאוד בצפון ישראל. שלג זה היה חריג מאוד ביחס לאקלים הארץ-ישראלי וירד במקומות חריגים ביותר כגון: מישור החוף הצפוני (נמל חיפה, עכו, נהריה[7]), עמק יזרעאל, עמק החולה, טבריה עילית, הגליל המערבי, ועוד. גם במרכז הארץ היו אירועים חריגים, כאשר אף ירד שלג ברעננה ובהרצליה[8], ואף היו תנאים לשלג בתל אביב אך הם הוחמצו עקב העדר משקעים במרכז, אך העיר התכסתה במעטה ברד לבן במקום. כן ירד שלג בערד, דימונה ומצפה רמון. בבאר שבע ירד שלג קל לכ-15 דקות, ואף בקדש ברנע זכו לשלג. גם לערבה ולהרי אילת השלג הגיע, ואף הצטבר לגובה של חצי מטר בחלק מהמקומות.[8]
בהשוואה לעבר בצפון בלבד רק האירוע בפברואר 1950 היה קיצוני יותר.
בעקבות השלג הכבד מקומות רבים ברחבי ישראל שוב הושבתו ועמודים ועצים רבים קרסו.
גם לקראת סוף החודש, הגיע גל חורפי במיוחד, שהביא שלג רב ברחבי הארץ. שלג כבד ירד בהרי הגליל ובירושלים. החזאים צפו שירד שלג בכל המקומות בארץ בגובה של כ-300 מטרים ומעלה מעל פני הים. כמו כן, סכר דגניה נפתח שוב, כדי להקדים תרופה למכה. בקריות אזורים שלמים הוצפו עקב גשמים עזים, ותושבים אף נזקקו לפינוי. החודש הסתיים באסון, כשקיר בבית קפה בירושלים קרס, והביא למותם של 22 אנשים, ופציעתם של עשרות.[8]
אביב וקיץ 1992
לאחר שמרץ ואפריל היו שחונים, מאי היה גשום מהממוצע אך לא היה חריג בגשמיו שרובם התרכזו בצפון.
חודש יוני היה חריג מאוד. פרט לכך שהחודש היה קר, ובחלק מהימים היה קר במידה ניכרת, באמצע החודש ירדו גשמים חריגים מאוד בצפון ובמרכז. בחלק מהאזורים בהרי הצפון הגשמים הגיעו ל-30 מ"מ.[9] אירוע גשם דומה ביוני היה ביוני 1957 וביוני 2018.
גם במהלך חודש יולי ירדו גשמים.
סיכום החורף
חורף 1992 היה הגשום ביותר בישראל מתחילת המדידות המטאורולוגיות שנמדדו בארץ ישראל בשנת 1870. בנוסף חורף זה התאפיין בפרקי גשם ממושכים ורוויי משקעים, בשלג רב, ובקור עז.
מבחינת השלגים חורף 1992 היה יוצא דופן, כשתדירותם ועוצמתם של השלגים היו חסרי תקדים:
- בפסגת החרמון נערמו שישה מטרים של שלג, ותנאי הגלישה החזיקו מעמד עד תחילת מאי.
- שלג נערם בירושלים 5 פעמים באותו החורף, מתוכם שני אירועים קיצוניים - בינואר (30–35 ס"מ), ובפברואר (40–45 ס"מ), כשהממוצע הוא שלג בינוני-כבד פעם בארבע שנים.
מבחינת כמות המשקעים, בחורף זה נשברו שיאים רבים:
- בירושלים נרשם שיא המשקעים מאז 1870 וירדו בה 1134 מ"מ.
- באותה שנה הוצפו נחלים רבים ברחבי ישראל, ביניהם נחל גדרה, נחל איילון (3 פעמים), נחל ירקון, נחל שורק ועוד.
- בשפלה ובמישור החוף נרשמו הפערים המשמעותיים ביותר בין ממוצע המשקעים הרב-שנתי לכמות המשקעים לעונה זו, כאשר הפער הגדול ביותר נרשם בתחנת המדידה בית עובד ליד רחובות, שם נמדדו 1590 מ"מ של גשם באותו חורף, לעומת ממוצע רב-שנתי של 534 מ"מ.
- חודשים דצמבר 1991 ופברואר 1992 היו שניים מהחודשים הגשומים ביותר שנמדדו בישראל. (חודשים גשומים מאוד אחרים: דצמבר 2016 (דצמבר הגשום ביותר מאז 1992) פברואר 2003, דצמבר 1951, ינואר 1974 וינואר 1969)
מצב משק המים של ישראל השתפר לאין ערוך מהמצב בקיץ 1991:
- מפלס הכנרת עלה ביותר מ-4 מטרים, ועבר את הקו האדום העליון. בעקבות זאת נוצר חשש להצפת היישובים שעל חופי הכנרת והוחלט לפתוח את סכר דגניה ב-9 בפברואר 1992.
- האקוויפרים של מי התהום התמלאו, ורוב מאגרי המים העיליים עלו על גדותיהם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ירון דרוקמן, כשהכנרת עלתה על גדותיה. הסערה הגדולה, באתר ynet, 22 בפברואר 2014
- נתונים על חורף 1992 באתר israelweather.co.il
- גרף של מפלס הכנרת משנות ה-80 מחברת מקורות.
- נתונים יום יומיים של מפלס הכנרת החל משנת 1966 ועד היום מחברת מקורות
- משי אייד, אלכסנדרה לוקש, 30 שנה להתפרצות הר הגעש, ששינתה גם את מזג האוויר בישראל, באתר ynet, 18 ביוני 2021
הערות שוליים
- ^ השירות המטאורולוגי, שינויים אקלימיים בישראל
- ^ אלכס דורון ויעל פטר, תיאוריית הכאוס: איך תחזיות החורף פספסו?, באתר nrg, 5 במרץ 2012
- ^ 3.0 3.1 Super User, מאטי - מרכז לחקר אסונות טבע בישראל - שטפונות, באתר geo.haifa.ac.il
- ^ 4.0 4.1 ד"ר נועם חלפון, 30 שנה לעונת 1991/1992 מערכת השלג הגדולה הראשונה, באתר השירות המטארולוגי הישראלי
- ^ פגיעה ברשתות החשמל באתר חברת החשמל(הקישור אינו פעיל, 29.10.2019)
- ^ מאגר נתוני השירות המטאורולוגי, שאילתה עבור הפרמטרים מספר ימי גשם בחודש, בין התאריכים 01/02/1992 ל-29/02/1992, כל התחנות. תחנות לדוגמה: זכרון יעקב מאוישת (22), צפת הר כנען מאוישת (23), תל אביב - קריית שאול (22), ירושלים מרכז מאוישת (21).
- ^ גשום וסוער-חורף 1991/2, באתר www.israelweather.co.il
- ^ 8.0 8.1 8.2 כשהכנרת עלתה על גדותיה. הסערה הגדולה, באתר ynet, 2014-02-22
- ^ מאגר נתוני השירות המטאורולוגי, שאילתה עבור הפרמטרים מספר ימי גשם בחודש, בין התאריכים 01/02/1992 ל-30/06/1992. תחנות לדוגמה: רגבים (16.6 - 45.5), הר מירון בי"ס שדה (15.6 - 15.0; 16.6 - 34.6), פסוטה (15.6 - 16.0; 16.6 - 30).
33041440חורף 1991–1992 בישראל