יעקב ברגר
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
יעקב ברגר בן גניה וקלמן נולד בשנת תרס"ז (1907) בינדז`יוב שבפולין ונפטר בכ"ג אדר ב` תרצ"ח (26 במרץ 1938) בחיפה. היה מנהיג פועלים ציוני וחבר פעיל בהגנה.
חייו
הוריו של יעקב היו אמידים ותמכו בתנועה הציונית ובמפעלי ציבור יהודיים. השכלה יסודית למד בעזרת מורה פרטי בבית. בן שלוש עשרה החל ללמוד בגימנסיה. יעקב היה מקובל ואהוב על חבריו. הוא לא מצא סיפוק אצל חבריו הפולנים, נסע בגיל שש עשרה כדי להצטרף ל"שומר הצעיר" בעיר המחוז והקים סניף של התנועה בינדז`יוב. בית הספר דרש ממנו לעזוב את תנועת השומר הצעיר אבל יעקב עזב את הגימנסיה ללא היסוס והחל להתכונן לעלייה לארץ ישראל. למד עברית ואירגן את חבריו לעלייה לישראל.
בשנת 1925 בהיותו בן 17, יזם הקמת הכשרה חקלאית בכפר סנדזיוביצ`ו. באסרו חג הפסח יצא יעקב עם קבוצת חברים להכשרה. החבורה נקראה "הכנופיה". תנאי העבודה היו קשים והעבודה קשה ויעקב ברגר שימש דוגמה לחבריו באופטימיות שלו וביכולת להתמודד עם הקשיים. יעקב עלה לארץ ישראל בשנת 1926. תחילה לן על שפת הים עד שמצא מקום באורוות פרדות אליה נכנס בהסתר. יעקב נהג לטייל ברגל ברחבי הארץ והתאהב בה. לאחר זמן מה עלה לירושלים באוטו משא ועבד בה בעבודות מזדמנות ובסבלות.
יעקב ברגר הצטרף לארגון ההגנה. החל לעבוד במחלקת הטלפון והצטיין בעבודתו תוך הפגנת תפיסה מהירה ויחסי אנוש טובים וחמים. אחר כך החל לעבוד בעבודה קבועה בחברת החשמל הירושלמית. במאורעות תרפ"ט 1929, התמסר להגנה. יעקב עם קבוצת חברים שהוא הפעיל הדף ופיזר את הפורעים ליד שער ציון בירושלים. היה פעיל בתנועת הפועלים ועמד בראש משימות רבות. בשנת 1932 נסע לתל אביב לארגן את פעולת "הסדרן" למרות שנאלץ לעזוב לשם כך את מקום עבודתו וכתוצאה מכך הורע מצבו הכלכלי. עזב גם מקום עבודה חדש שמצא על מנת להחלץ למשימת שמירה באזור עמק החולה.
בחולה לקה בקדחת וחזר לירושלים. במהלך המאורעות של שנת 1933 אושפז בבית החולים הדסה בגלל מחלת הדיזנטריה. עזב את בית החולים בערמה לאחר שהשיג את בגדיו וזאת כדי להשתתף בפעולות נגד כנופיות ערביות. במאורעות 1936 היה פעיל, מעודד, מארגן, מנחה ומתעקש להשתתף בפעולות ממש מול התוקפים. אנשי השכונות האמינו בו והעריצו אותו. היה בן בית בקיבוץ רמת רחל שם גרו רבים מחבריו ובה התקימו פעולות הדרכה ואימונים של ארגון ההגנה בהם נטל חלק פעיל. למד ערבית וידע לקשור קשרי ידידות עם רעיו הערבים.
בשנת 1938 נמנה עם העולים לחניתה. העלייה לחניתה נועדה להחזיק במקום תקופה ממושכת נגד פעולת הכנופיות. בקרב שהתחולל בלילה הראשון לעלייה למקום, יעקב ברגר נפצע, כדור חדר לרגלו. הוא רץ מנקודה לנקודה כדי לכוון את אש המגינים. יעקב נפגע כאשר הלך לבקר עמדה ולברר מה מצבה. בדרך חזרה נפגע. תחילה לא העריכו את חומרת הפציעה אך מצבו התדרדר. יעקב אושפז חמישה ימים בבית חולים בחיפה ונפטר מקריש דם לאחר שרגלו נקטעה. ארונו הועבר במכונית מחיפה לירושלים ומסע ההלוויה יצא לקיבוץ רמת רחל שם הובא למנוחות.
כשנודע דבר מותו של יעקב יצאו מקצת מחבריו לחיפה, אחרים יצאו לקראת הארון לתל אביב או לשער הגיא. בין פועלי חברת החשמל שיצאו לקדם את הארון היו גם חבריו הערבים לעבודה. יציאת ההלוויה של יעקב ברגר הועברה מחצר בית החולים הדסה בירושלים לחצר בית הספר אליאנס כדי שיהיה מקום לקהל הרב של אלפי מלווים. בכניסה לחצר עמדו משמרות כבוד, הוקמה במה עליה הוצב הארון ולרגליה זרי פרחים. הארון היה עטוף בדגל הלאום. יצחק בן-צבי נשא דברי הספד בשם המוסדות הלאומיים. המוני מלווים המתינו לאורך רחוב המלך ג'ורג' בו עבר מסע ההלוויה. ברמת רחל הספידו ליעקב ברגר א. רבינוביץ` רחל ינאית וחברו רוזובסקי.
לקריאה נוספת
- יוסף אבידר, בדרך לצה"ל, זכרונות אלוף אבידר. הוצאת מערכות, משרד הביטחון. 1970
- ברסלבסקי מ. ואנשי חניתה. חניתה, 192 עמודים. הוצאת המרכז לנוער של הסתדרות העובדים. תרצ"ט 1939.
קישורים חיצוניים
- תמונות מהלווייתו של ברגר ברמת רחל, מתוך מאגר התמונות של אוניברסיטת הרווארד
- י. ד., יעקב ברגר, דבר, 3 באפריל 1938
- יער חניתה, קק"ל
- ההיסטוריה של חניתה, חניתה
