יקב רחובות
 | |
| שער הכניסה ליקב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | יקב |
| שימוש |
יקב מפעל עיבוד מיצים אתר תיירות |
| כתובת | רח' הנשיא הראשון |
| מיקום | רחובות |
| בעלים |
אגודת הכורמים הרחובותית יפאורה-תבורי עיריית רחובות |
| מייסדים | אגודת הכורמים הרחובותית |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1907 |
| תאריך פירוק | 1970 |
| חומרי בנייה | אבן כורכר |
| סגנון אדריכלי | עות'מאני |
| מידות | |
| אורך | 50 מטר |
| רוחב | 40 מטר |
| גובה | 10 מטר |
| שטח | כשני דונם |
| גובה מעל פני הים | 75 מטר |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 31°54′13″N 34°48′48″E / 31.903611°N 34.813333°E |
| יקב רחובות | |
_-_Rehovot_1.jpg)
יקב רחובות הוקם ב-1907 ברחובות על ידי אגודת הכורמים הרחובותית כדי לעבד ענבים של איכרי המושבה ולהכין מהם יין. פעולה זו שיקפה את רצונם של איכרי המושבה לעצמאות ואי תלות בברון רוטשילד ובפקידיו. היקב שימש למטרתו המקורית עד 1933 אז הפך גידול פירות ההדר לדומיננטי והיקב, שנרכש על ידי חברת יפאורה, הפך למפעל לעיבוד פירות הדר. ב-1974 ננטש המקום ובהמשך החלה הריסתו למטרת הקמת בתי דירות. תהליך ההריסה נעצר והחלקים שניצלו שומרו והפכו לאתר מורשת בשיתוף החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
רקע
המושבה רחובות הוקמה ב-1890 על ידי אנשי העלייה הראשונה וסביבה ניטעו כרמי גפנים שהיוו מקור הכנסה עיקרי של איכרי המושבה. את התוצרת הובילו האיכרים לעיבוד ביקב של ראשון לציון.
זמן קצר לאחר הרמת המושבות התקוממו תושביהן כנגד פקידי הברון רוטשילד שלטענת האיכרים רדו בהם הפקידים וניהלו לא נכון את המושבות. בתום עיבוד הענבים וייצור היין שיתף הברון פעולה עם האיכרים והרשה להם להתאגד ולנהל את משק היין בצורה עצמאית יחסית. במסגרת זו הוקמה ב-1901 אגודת הכורמים על ידי בעלי המשקים הגדולים בראשון לציון וזכרון יעקב וב-1902 הקימו הכורמים של רחובות (יחד עם כורמים מראשון לציון, גדרה, פתח תקווה וואדי חנין) את אגודת הכורמים המאוחדת ראשון לציון שנועדה לתת לחברים בה כוח מיקוח מול היקב בראשון לציון ולאפשר לקבל תמורה לא רק ממכירת הענבים אלא גם ממכירת התוצרת של היקב.
ב-1903 הוקמה "אגודת כורמים" של חקלאי רחובות שאף הקימה יקב במושבה אך לאחר זמן פשטה את הרגל. לאחר זמן הוקמה אגודה חדשה בשם "סינדיקט הגת" (אגודת הכורמים הרחובותית) שקנתה מגרש בצפון המושבה ופנתה ליק"א בבקשת סיוע להקמת יקב על אותו מגרש[1].
הקמת והפעלת היקב
פניית הסיוע של "סינדיקט הגת" ליק"א נענתה ב-1907 והארגון הרחובותי בנה יקב על המגרש שנקנה ב-1903. תחילה פעל במקום מתקן לסחיטת הענבים וסינונם כשהמיץ המסונן הובל ליקב בראשון לציון. היקב נבנה בסגנון שהיה נפוץ באותם ימים לבניית מבני תעשייה (ראו מוזיאון המזגגה בנחשולים) והוא כלל אלמנטים של אדריכלות עות'מאנית (כמו למשל הקשתות בפתחים). בבנייה נעשה שימוש באבני כורכר שנחצבו בסביבה.
ב-1923 סייעה פיק"א לאגודה להקים בתחתית היקב כ-20 בריכות תסיסה (אמפורות) דבר שאיפשר ליקב לייצר יין אותו הובילו ליקב בראשון להשלמת התהליך ולשווקו. הבריכות נבנו מבטון על ידי חברת סולל בונה[2]. כל בריכה כללה פתח בראש הבריכה דרכו הזרימו מיץ ענבים מסונן (ליינות לבנים) או מיץ ענבים עם קליפות (ליינות אדומים) שהגיע מהגת שנבנתה במפלס גבוה מהבריכות (הגת נהרסה). עם תום התסיסה נפתח ברז בתחתית הבריכות ותוכן הבריכות הועבר דרך מסננת לחביות. לאחר התרוקנות המיכלים נפתח הפתח בתחתית המיכלים וניתן היה להיכנס אליהם לניקויים.
מטעמי כשרות הועסקו ביקב יהודים בלבד והוא המשיך לפעול עד-1933.
מפעל יפאורה
בתחילת המאה ה-20 התברר לאיכרי המושבה שההכנסות מגידול ענבים נמוכות וגם הן נשחקו משמעותית בגלל בחירת זנים שגויה ומפגיעה של מזיקים (במיוחד ידועה הפגיעה על ידי כנימת הפילוקסרה) ולכן חיפשו האיכרים גידולים חליפיים.
ב-1904 שתל זלמן מינקוב את הפרדס הראשון במושבה ובמשך השנים הלכו בעקבותיו איכרים נוספים שזנחו בהדרגה את ענף היין. מכיוון שזמני הבציר וזמני קטיף התפוזים שונים שימש היקב הן לייצור יין והן לסחיטת התפוזים ועיבוד הקליפות.
ב-1932 נפתח במקום מפעל להפקת שמן מקליפות פירות הדר[3].
בסופו של דבר נעקרו רוב כרמי הגפנים וב-1933 הפסיק ייצור היין ביקב והוא נרכש על ידי חברת יפאורה רק עבור עיבוד פירות הדר[4]. המפעל שימש את חברת יפאורה עד פינויו ב-1974 כשהחברה הקימה מפעל חדש לייד רחובות ומכרה את הישן ליזם בנייה פרטי.
אתר מורשת
ב-1987 החל היזם בהריסת היקב על מנת לבנות במקום בניני מגורים. הנהלת העירייה, בשיתוף החברה להגנת הטבע, הצליחו לעצור את ההריסה לאחר שרוב המבנה נהרס ורק מרתף המיכלים (אמפורות) שרד. המבנה נשאר מוזנח מספר שנים וסבל מוונדליזם. ב-2022 הושלם שיחזור ושימור מיכלי האחסון וקירות המבנה על ידי חברת "גזית שחם"[5] והאתר פתוח למבקרים כל היום. המבנה מוגדר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והוא מוקדש לישראלה קומפטון ז"ל (יקירת רחובות ומתעדת תולדות רחובות). שלט בכניסה לאתר מנציח גם את שמם של מייסדי רחובות שהיו חברים ב"סינדיקט הגת".
בשירות ההגנה
במשך תקופה מסוימת שקדמה להקמת המדינה היווה היקב מרכז פעילות של ארגון ההגנה כשבין השאר נערכו במקום אימונים, הוסתר נשק והוקם מפעל ייצור חומר נפץ שהוסווה במעבדה לבדיקת פירות ההדר ותוצרי המפעל.
קישורים חיצוניים
- היקב ברחובות, באתר עיריית רחובות
- יקב רחובות, באתר הושבילים
- הקמת היקב ברחובות, באתר "הארכיון לתולדות רחובות"
- שלט: רחובות - היקב של רחובות, באתר "שלטי רחוב"
- היקב ברחובות, באתר "חמושה בעדשה"
- תמונה של היקב ברחובות מתחילת המאה ה-20, באתר הספרייה הלאומית.
- יואל רפל, יקב ברחובות, מעריב, 29 באוגוסט 1988
- אבי דר, יין זה לא כל הסיפור, מעריב, 11 באוקטובר 1989
היקב ברחובות. רחובוטיוי. המרכז לתקשורת רחובות, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ ב-1900 העביר הברון רוטשילד את האחריות על הטיפול במושבות ממנו ליק"א
- ^ הסמל של סולל בונה נותר על חלק מהמיכלים
- ^ שמן מקליפות תפוחי זהב, דבר, 23 בנובמבר 1932
- ^ ההיסטוריה של יפאורה, באתר חברת יפאורה
- ^ העירייה השלימה את עבודות השיקום במתחם היקב, באתר עיריית רחובות, 17 בנובמבר 2022
36101220יקב רחובות