מועצה אזורית ערבות הירדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית ערבות הירדן
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 21
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 23
ראש המועצה דוד אלחייני
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,493 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 209
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.4% בשנה
(למפת דרום השומרון רגילה)
 
מועצה אזורית ערבות הירדן/בניין המועצה
מועצה אזורית ערבות הירדן
בניין המועצה
32°05′56″N 35°29′38″E / 32.09891°N 35.493881°E / 32.09891; 35.493881
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 109
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3717
    - דירוג ארצי 206
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.2%
גילאי 5 - 9 14.6%
גילאי 10 - 14 12.6%
גילאי 15 - 19 7.7%
גילאי 20 - 29 8.8%
גילאי 30 - 44 22.0%
גילאי 45 - 59 8.8%
גילאי 60 - 64 2.6%
גילאי 65 ומעלה 8.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,282
 –  יסודי 1,021
 –  על-יסודי 261
מספר כיתות 58
ממוצע תלמידים לכיתה 24.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
[[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]1257_75.pdf פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
jordanvalley.org.il
אנדרטת הבקעה בתכנונו של הפסל יגאל תומרקין, הממוקמת סמוך למושב פצאל

מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בבקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת "מועצה אזורית בקעת הירדן" במסמכיה של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 יישובים, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.

כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק. בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל רק את שטחי היישובים היהודיים, ללא רצף קרקעי ביניהם.[4] ישובי המועצה נמצאים בשטח המשתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 7,493 תושבים (מקום 209 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 82.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,069 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[5]

בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.

באוגוסט 2023 הודיע שר הפנים ח״כ משה ארבל על בחינת איחודן של רשויות מקומיות, כולל הצעה לאיחוד מועצה מקומית מעלה אפרים ו/או מועצה אזורית מגילות ים המלח עם מועצה אזורית ערבות הירדן, והנחה כי תהליך הבחינה יחל לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. ביולי 2024 חתם מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ על כתב מינוי ועדה גאוגרפית לבחינת מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות מקומיות אלה[6].

ראשי המועצה

יישובי המועצה

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה מספר תושבים (2022)
1 מושב ארגמן 1968 131
2 מושב בקעות 1972 187
3 מאחז גבעת סלעית 2001 16 משפחות
4 מושב גיתית 1972 502
5 קיבוץ גלגל 1970 229
6 יישוב קהילתי חמדת 1979 361
7 מושב חמרה 1971 224
8 מושב ייט"ב 1970 261
9 מושב יפית 1980 225
10 יישוב קהילתי מבואות יריחו 1999 308
11 מושב מחולה 1967 688
12 מושב מכורה 1973 179
13 מושב משואה 1969 297
14 יישוב קהילתי משכיות 2004 343
15 מושב נעמ"ה 1982 247
16 קיבוץ נערן 1971 109
17 מושב נתיב הגדוד 1975 214
18 מושב פצאל 1970 371
19 מושב רועי 1976 170
20 יישוב קהילתי רותם 2001 275
21 מושב שדמות מחולה 1984 702
22 מושב תומר 1976 310

גאוגרפיה

ערך מורחב – בקעת הירדן

בתחום המועצה עובר אחד מכבישי האורך החשובים במדינת ישראל: כביש 90, המהווה ציר ראשי המקשר בין דרום הארץ לצפונה.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

רקע היסטורי וחברתי

בתי המושב יפית
שדמות מחולה, תצלום אוויר

השטח עליו הוקמה לאחר מכן המועצה, נכבש על ידי ישראל מממלכת ירדן בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוחל בהקמת יישובים ישראליים בבקעה. ראשון היישובים היה מחולה, שהוקם בשנת 1967, ולאחריה הוקמו כיישובים אזרחיים פצאל, חמרה, ארגמן ובקעות. כן הוקמו היאחזויות נח"ל שאוזרחו לאחר מכן. תחילה קיבלו היישובים שירותים ממועצה אזורית בקעת בית שאן[11][12].

המועצה האזורית הוקמה בתחילת 1980 בצו של המושל הצבאי של צה"ל באזור יהודה ושומרון[13].

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות יהודית באזור הן בתקופת בית שני והן בתקופות מוקדמות יותר. לדוגמה, בעיר יריחו נמצאו שרידי בית כנסת עתיק.

מבחינה כלכלית חברתית סובלים יישובי המועצה האזורית ערבות הירדן מבעיות האופייניות לאזורי פריפריה המרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, הגירה שלילית של צעירים, תשתיות לא מספקות בתחומי החינוך, התרבות ומחסור בתחבורה ציבורית.

כיום ישנם אזורים, בעיקר בצפון הבקעה שסובלים מטרור חקלאי של כפרים פלסטינים בעיקר מהכפרים ברדלה וכרדלה ועין אל-בידה.

קישורים חיצוניים

  • [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]1257_75.pdf פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  4. ^ מבקר המדינה, היבטים בהתנהלות המועצות האזוריות בשומרון, ראו הערה בעמ' 554
  5. ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]1257_75.pdf פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן] באתר הלמ"ס
  6. ^ הוועדה לבחינת איחודי רשויות מקומיות יוצאת לדרך
  7. ^ דובר המועצה בדף הפייסבוק של המועצה
  8. ^ בקעת הירדן: מן המסוף ניבט הסוף, יעקב אחימאיר, מחלקה ראשונה, 2005
  9. ^ מתוך גלריית אתר נווה שמואל
  10. ^ ראש מועצת בקעת הירדן: "הפלסטינים מנצחים אותנו, אנחנו מאבדים את הבקעה", גלעד צוויק, מידה, 2017
  11. ^ יוסף וייץ, דבר, 26 בספטמבר 1972
    דוד שליו, מניין ישובי הבקעה, דבר, 8 בפברואר 1973
  12. ^ הוחל בחישמול דרום הבקעה, דבר, 8 ביוני 1975
  13. ^ ברוך מאירי, 16 ישובי בקעת הירדן חגגו הקמת מועצתם, מעריב, 3 בינואר 1980
    פרופיל של הצעירה במועצות האזוריות, מעריב, 20 בפברואר 1980


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39500320מועצה אזורית ערבות הירדן