החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם

**החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם**
	המזרח התיכון
תאריך	23 בדצמבר 2016
ישיבה מספר	7853
קוד	S/RES/2334 (מסמך)
נושא	המצב במזרח התיכון
סיכום הצבעה	14 הצביעו בעד; 0 הצביעו נגד; 1 נמנעו
תוצאה	התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות	הרפובליקה העממית של סין; צרפת; רוסיה; הממלכה המאוחדת; ארצות הברית
חברות לא קבועות	אנגולה; מצרים; יפן; מלזיה; ניו זילנד; סנגל; ספרד; אוקראינה; אורוגוואי; ונצואלה

החלטה 2334 היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, שאושרה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ב-23 בדצמבר 2016, שקבעה שההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, המכונים על ידי מועצת הביטחון בשם "השטחים הפלסטיניים הכבושים", אינן חוקיות.

בהחלטה תמכו 14 מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, תוך הימנעות ארצות הברית, אשר נמנעה מלממש את זכות הווטו שלה במועצת הביטחון.

רקע

ערך מורחב – התנחלות

ביוני 1967 כבשה ישראל את הגדה המערבית מידי ירדן במהלך מלחמת ששת הימים', וזאת לאחר שירדן כבשה את השטח בשנת 1948. בהמשך אותה שנה החלה הקמת התנחלויות ישראליות בשטחים אלה, הקרויים בישראל "יהודה ושומרון" כשמם ההיסטורי של שטחים אלו. בנוסף סיפחה ישראל לתחומה את מזרח ירושלים ועסקה בבנייה אינטנסיבית של שכונות יהודיות בה. נכון ל-2016 מתגוררים בהתנחלויות ביהודה ושומרון כ-421,400 תושבים, וכ-375,000 יהודים במזרח ירושלים.^[1]

הקמת ההתנחלויות הישראליות נתקלה בהתנגדות בינלאומית רחבה. בנובמבר 2009 התעוררו חילוקי דעות עם ארצות הברית בנושא זה, שהובילו להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון לתקופה של עשרה חודשים.

בשנת 2011 הטיל ממשל אובמה וטו במועצת הביטחון של האו"ם, כאשר זו ניסתה לנסח החלטה דומה. ארצות הברית הייתה היחידה שהצביעה נגד ההחלטה מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון. ישראל לא נקטה אז צעד כלשהו נגד המדינות שתמכו בהחלטה.^[2] ממשל אובמה הטיל וטו גם לאחר מכן על מספר הצעות דומות, בין השאר בדצמבר 2014.^[3] אך לטענת הממשל של אובמה לא הוטל וטו בפעם זו בשל הגידול ההולך וגובר בבניה בהתנחלויות מאז 2009, כמו גם העברת "חוק ההסדרה" בכנסת, למרות ביקורת ארצות הברית.^[4]^[5]

באוקטובר 2016 ערכה מועצת הביטחון דיון מיוחד בבנייה בהתנחלויות ללא קבלת החלטות. באופן חריג הצליחו הפלסטינים והמדינות היוזמות לפתוח את הדיון לתקשורת.^[6]

בדצמבר 2016 יזמה מצרים, שהייתה חברה במועצת הביטחון באותה עת, את ההצבעה על ההחלטה. עוד קודם לכן הפלסטינים הפיצו טיוטת הצעת החלטה וכך גם ניו זילנד (שגם הייתה חברה במועצת הביטחון באותה עת).^[7] אולם יום לפני ההצבעה דווח כי מצרים ביקשה לדחות את ההצבעה, ייתכן כי בעקבות לחץ ישראלי,^[8] או לחץ של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.^[9]

נוסח ההחלטה

החלטה 2334 (2016) התקבלה על ידי מועצת הביטחון בישיבתה ה־7853, שהתקיימה ב־23 בדצמבר 2016.^[10]

מועצת הביטחון:

חוזרת ומאשרת את החלטותיה הרלוונטיות, כולל החלטות 242 (1967), 338 (1973), 446 (1979), 452 (1979), 465 (1980), 476 (1980), 478 (1980), 1397 (2002), 1515 (2003), 1850 (2008),

בהיותה מונחית על ידי העקרונות והכוונות של אמנת האו"ם, היא חוזרת ומאשרת בין היתר את אי הקבילות של ניכוס שטח בכוח;

חוזרת ומאשרת את התחייבותה של ישראל, המדינה הכובשת, לציית בדקדקנות לאחריותה ולהתחייבויותיה המשפטיות בהתאם לאמנת ז'נבה הרביעית, המתייחסת להגנה על אזרחים בתקופות מלחמה מ־12 באוגוסט 1949, ומזכירה את חוות הדעת המייעצת שניתנה ב־9 ביולי 2004 על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק;

מגנה את כל הצעדים שמטרתם לשנות את ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד של השטח הפלסטיני שנכבש ב־1967, כולל מזרח ירושלים, כולל בין היתר את בנייתן והרחבתן של התנחלויות, הבאת מתנחלים ישראלים, הפקעת קרקעות, הריסת בתים ועקירת אזרחים פלסטינים, תוך הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי וההחלטות הרלוונטיות;

מביעה דאגה חמורה על כך שפעילות ההתנחלות הישראלית מעמידה בסכנה קשה את יכולת היישום של החלטת שתי המדינות, המבוססת על קווי 1967;

מזכירה את התחייבותה של ישראל, בהתאם למפת הדרכים של הקוורטט, שאושרה על ידי החלטה 1515 (2003) להקפיא את כל פעילות ההתנחלויות, כולל "גידול טבעי", ולפרק את כל ההתנחלויות שהוקמו מאז מארס 2001;

מזכירה גם את התחייבותה של הרשות הפלסטינית, בהתאם למפת הדרכים של הקוורטט, שכוחות הביטחון שלה יפעלו ביעילות נגד כל העוסקים בטרור ויפרקו את יכולות הטרור, כולל החרמת כלי נשק בלתי חוקיים;

מגנה כל אלימות נגד אזרחים, כולל פעולות טרור, וכל פעולה של פרובוקציה, הסתה והרס;

חוזרת על חזונה בדבר אזור שבו שתי מדינות דמוקרטיות, ישראל ופלסטין, יחיו זו לצד זו בשלום ועם גבולות בטוחים ומוכרים;

מדגישה כי הסטטוס קוו איננו בר קיימא וכי צעדים משמעותיים, שעולים בקנה אחד עם השינויים שנלקחו בחשבון בהסכמים קודמים, נחוצים בדחיפות על מנת: (1) לייצב את המצב הנוכחי ולהפוך את המגמות השליליות בשטח, השוחקות ללא הרף את פתרון שתי המדינות ומבצרות מציאות של מדינה אחת; (2) ליצור תנאים למשא ומתן סופי שיוכתר בהצלחה, ולקדם את פתרון שתי המדינות באמצעות משאים ומתנים אלה ובשטח;

מאשרת כי ההתנחלויות שהקימה ישראל ב״שטחים הפלסטינים הכבושים״ ("occupied Palestinian territories") מאז שנת 1967, כולל מזרח ירושלים, אינן בעלות תוקף חוקי, מהוות הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי וכן מהוות מכשול מרכזי בניסיון להשיג שלום בר-קיימא על בסיס פתרון שתי המדינות.^[11]
חוזרת ודורשת ממדינת ישראל להפסיק לאלתר ובאופן מוחלט את כל פעולות ההתנחלות ב״שטחים הפלסטינים הכבושים״ ("occupied Palestinian territories"), כולל מזרח ירושלים, וכי עליה לכבד את כל ההתחייבויות המשפטיות בעניין זה.
מדגישה כי לא תכיר בשום שינויי גבול מקו הפסקת-האש של 4 ביוני 1967, כולל בירושלים, למעט אלו אשר נקבעו במהלך משא ומתן בין הצדדים.
מדגישה כי הפסקת כל פעילות ההתנחלות הישראלית היא חיונית כדי להציל את פתרון שתי המדינות, וקוראת לנקיטת צעדים מיידיים על מנת להפוך את המגמות השליליות בשטח אשר מסכנות את פתרון שתי המדינות.
קוראת לכל המדינות, ביחס לנאמר בפסקה 1 של החלטה זו, להבחין, במסגרת המגעים-הרלוונטיים, בין שטחי מדינת ישראל לבין השטחים הכבושים (the territories occupied) מאז 1967.
קוראת לצעדים מיידיים למניעת כל פעילות אלימה נגד אזרחים, כולל מעשי טרור, כמו גם כל מעשה פרובוקציה או הרס, קריאה למתן דין-וחשבון בהקשר זה, וכן קריאה לעמידה בהתחייבויות לפי המשפט הבינלאומי כדי לחזק את המאמצים המתמשכים ללחימה בטרור, לרבות באמצעות התיאום-הביטחוני הקיים וכן לגנות בתוקף כל מעשה טרור שהוא.
קוראת לשני הצדדים לפעול על בסיס המשפט הבינלאומי, לרבות המשפט ההומניטרי, ועל פי הסכמותיהם וההתחייבויותיהם הקודמות, לשמור על רגיעה ולאיפוק, ולהימנע מפעולות פרובוקציה, הסתה ורטוריקה מתלהמת, במטרה, בין היתר, להביא להפסקת ההסלמה של המצב בשטח, לבנייה מחדש של אמון וביטחון, להביא לביטוי באמצעות מדינויות ומעשים מחויבות כנה לפתרון שתי המדינות, וליצירת התנאים הדרושים לקידום השלום.
קוראת לכל הצדדים להמשיך, למען האינטרס של קידום שלום וביטחון, להפעיל מאמצים קולקטיביים לפתיחה במשא ומתן אמין על כל סוגיות הסדר הקבע בתהליך השלום במזרח התיכון בתוך מסגרת הזמן שצוין על ידי הקוורטט בהודעתו מיום 21 בספטמבר 2010;
מפצירה בעניין זה להגביר ולהאיץ את המאמצים הדיפלומטיים האזוריים והבינלאומיים החותרים להשגה, ללא דיחוי של שלום כולל, צודק ובר-קיימא במזרח התיכון על בסיס החלטות האו"ם הרלוונטיות, תנאי היחוס (terms of reference) של מדריד, ובכלל זה את העיקרון של שטחים תמורת שלום, יוזמת השלום הערבית ומפת הדרכים של הקוורטט וכן סיום הכיבוש הישראלי שהחל ב־1967; ומדגישים בהקשר זה את חשיבות המאמצים המתמשכים לקידום יוזמת השלום הערבית, את יוזמת צרפת לכינוס ועידת שלום בינלאומית, את המאמצים האחרונים של הקוורטט, כמו גם את המאמצים של מצרים והפדרציה הרוסית;
מאשרת את נחישותה לתמוך בצדדים לאורך כל המשא ומתן וביישום ההסכם;
שבה ומאשרת את נחישותה לבחון דרכים מעשיות ואמצעים להבטחת ביצוע המלא של ההחלטות הרלוונטיות שלה;
מבקשת מהמזכיר הכללי לדווח למועצה כל שלושה חודשים על יישום הוראות החלטה זו;
מחליטה להשאיר את העניין על סדר יומה.

תגובות

ארצות הברית ארצות הברית – ג'ו ביידן שהיה באותה עת סגן נשיא ארצות הברית פעל במישרין לאישור ההחלטה, ולחץ על אוקראינה להצביע בעדה.^[12] מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, הצהיר כי "בעוד שאנו לא מסכימים עם כל חלקי ההחלטה, היא מגנה באופן צודק את פעילות ההתנחלות, וקוראת לשני הצדדים לקדם את השלום ולדון על סיום הסכסוך". שגרירת ארצות הברית באו"ם, סמנתה פאוור, הדגישה כי מדיניות ארצה מזה עשרות שנים כוללת התנגדות לבנייה בהתנחלויות וכי הן חותרות תחת פתרון שתי המדינות.^[13] לעומתם, הנשיא האמריקאי הנבחר, דונלד טראמפ, ובכירים רפובליקנים מתחו ביקורת חריפה על הימנעות ארצות הברית מההצבעה נגד ההחלטה, ואיימו לפגוע בתקציבים וכספי הסיוע שהאו"ם והמדינות שיזמו את ההחלטה מקבלים מארצות הברית.^[14] ב-5 בינואר 2017 העביר הקונגרס של ארצות הברית ברוב גדול החלטה המגנה את החלטה 2334 של מועצת הביטחון.^[15]
ישראל ישראל – בעקבות ההצבעה אמר ראש הממשלה ושר החוץ, בנימין נתניהו, כי הגדרת הכותל המערבי והרובע היהודי כשטח כבוש היא אבסורד.^[16] נתניהו הורה להחזיר את השגרירים מסנגל ומניו זילנד (מדינות שנמנו עם מגישי ההחלטה), להתייעצות. נתניהו הורה גם להפסיק את הסיוע הכלכלי שניתן על ידי ישראל לסנגל וביטל את ביקורו בישראל של וולודימיר גרויסמן, ראש ממשלת אוקראינה, מדינה שהצביעה במועצת הביטחון בעד ההחלטה.^[17] עוד הורה על הפסקת העברת מימון למה שכינה "חמישה מוסדות של האו"ם, שהם עוינים במיוחד נגד ישראל".^[18] בנוסף, ביטל נתניהו פגישה עם ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, ואף זימן לשיחת הבהרה את שגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו. מתוך 15 המדינות החברות במועצה, זומנו בסך הכל 11 שגרירים – וזאת מכיוון שלישראל אין יחסים עם ונצואלה ומלזיה, ולסנגל וניו זילנד אין בישראל שגריר תושב.^[19]^[20] עם זאת, ביוני 2017 הוסדרו היחסים הדיפלומטיים עם סנגל וניו זילנד, והשגרירים שבו חזרה. נתניהו הנחה בקבינט את השרים להוריד את תדירות והיקף הביקורים במדינות שהצביעו נגד ישראל ובהן רוסיה, ספרד ובריטניה. במערכת הפוליטית בישראל הועלו הצעות שונות לתגובה, בהן הצעה לסיפוח של שטחי C שהועלתה על ידי שר החינוך, נפתלי בנט,^[21] והצעה ל"תגובה שתפזר אשליות פלסטיניות" שהועלתה על ידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אבי דיכטר, חברי הכנסת זהבה גלאון ממרצ ואיימן עודה מהרשימה המשותפת התבטאו בזכות ההחלטה, וטענו כי היא תוצאה ישירה של חוק ההסדרה.^[22]
הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית – נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אמר בתגובה להחלטה כי העולם אמר את דברו וכי ההתנחלויות באדמות הפלסטיניות שנכבשו בשנת 1967 אינן חוקיות, כולל מזרח ירושלים. אבו מאזן קרא לישראל לחדש את המשא ומתן על בסיס היוזמה הערבית.^[23] ראש צוות המשא ומתן המדיני לשעבר, סאיב עריקאת, אמר כי "הקהילה הבינלאומית הבהירה לאזרחי ישראל כי הביטחון לא יושג באמצעות הכיבוש". ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, ראמי חמדאללה, אמר כי "ההחלטה היא פרי המאבק של העם הפלסטיני, וניצחון לרצונו להשיג את מלוא הזכויות". דובר החמאס, מושיר אל-מסרי, בירך על ההחלטה והוסיף כי ההחלטה "המדגישה את הדחייה של העולם את מדיניות הכיבוש הישראלי".^[24]
ירדן ירדן – ירדן בירכה על ההחלטה ואמרה כי מדובר בהחלטה היסטורית, המבטאת את הקונצנזוס הבינלאומי בדבר אי חוקיותן של ההתנחלויות.^[25]
ערב הסעודית ערב הסעודית – ערב הסעודית בירכה על ההחלטה ולפי משרד החוץ הסעודי יישום ההחלטה, תהיה צעד לקראת יישום יוזמת השלום הערבית.^[25]
אוסטרליה אוסטרליה – ראש הממשלה האוסטרלי מלקולם טרנבול התייצב לצד ישראל, ובמהלך נאום בבית כנסת מרכזי בסידני, גינה את ההחלטה באו"ם. טרנבול אמר כי מדובר ב"החלטה חד-צדדית ומטרידה מאוד" עבור המאמץ לקידום משא ומתן מדיני וכן עבור הזהות היהודית בארצו.^[26]
אוקראינה אוקראינה – שגריר ישראל באוקראינה, אלי בלוצרקובסקי, זומן לשיחת הבהרה במשרד החוץ בקייב. משרד החוץ האוקראיני הודיע כי הוא דבק בעמדתו נגד ההתנחלויות. במאי 2017 נפגשו בישראל ראש ממשלת ישראל ושרים מישראל עם ראש ממשלת אוקראינה ושרים אוקראינים וחתמו על מספר הסכמים ובכך חתמו את המשבר.
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת – בריטניה התנגדה לכינוס ועידה בינלאומית שארגנו הצרפתים בפריז שביקשה להמשיך את המומנטום של ההצבעה באו"ם נגד ישראל. שר החוץ הבריטי בוריס ג'ונסון וגם השגריר הבריטי בצרפת לא השתתפו בוועידה. במקומם הבריטים שלחו לוועידה נציג בדרג זוטר ביותר, כדי להפגין את חוסר שביעות רצונם מהמהלך הצרפתי. בנוסף, בריטניה מנעה קבלת החלטה במועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי שמאמצת את הודעת הסיכום של ועידת פריז למורת רוחם של רוב מדינות האיחוד.^[27]
ניו זילנד ניו זילנד – מוריי מקאלי (Murray McCully), שר החוץ של ניו זילנד, מיוזמות הדיון, אמר כי הוא מקווה שהיחסים עם ישראל ימשיכו לצמוח למרות הדעות השונות. ב־12 ביוני 2017 כתב ראש ממשלת ניו זילנד, ביל אינגליש, מכתב לבנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל. במכתב נאמר: ”ראשית וחשוב ביותר אני מתחרט על הנזק שנגרם ליחסי ישראל- ניו זלנד כתוצאה מכך שניו זילנד העלתה להצבעה את החלטת מועצת הביטחון 2334. נקבל בברכה את חזרת שגריר ישראל לוולינגטון”^[^{דרוש מקור]}. בעקבות מכתב זה הוחלט להחזיר את השגריר לניו זילנד.
סנגל סנגל – במהלך הוועידה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה בחודש יוני 2017, נפגש נתניהו עם מאקי סאל נשיא סנגל, והם הודיעו במשותף על סיום המשבר.^[28]