דן (עיר קדומה)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיר ריקה. דן הוא שמו של היישוב הצפוני ביותר בממלכת ישראל. שמו הפיניקי היה ליש או לשם וכשנכבש על ידי אנשים משבט דן הוסב שמו ל"דן". היישוב ידוע בעיקר בשל בתי הפולחן שהיו בו, המקדש לפסל מיכה והמזבח שבנה ירבעם בן נבט לאחד מעגלי הזהב שעשה.
היסטוריה
העיר דן בשמה הקדום "ליש" מוזכרת ברשימות תחותמס השלישי (מס' 31, בכתיב rwś) עם חצור, פחל, כנרת. לדעת שמואל ייבין המחלק את רשימת תחותמס למחוזות, ליש הוא היישוב הראשון במחוז השלישי שברשימות[1]. העיר נהנתה מסחר פורה עם אזור מסופוטמיה ועם הצידונים, והיא נזכרה בכתבי המארות וכן בתעודות מהעיר מארי שמנו אותה כמקור לבדיל לייצור ארד.
השם 'דן' נזכר לראשונה בספר בראשית י"ד - לאחר שאברהם נפרד מאחיינו לוט, הלה נפל בשבי ארבעת המלכים ואברהם יוצא להשיבו: ”וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן”[2]. וכן נזכר בסוף ספר דברים: ”ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן”[3] יש שפירשו שכוונת הפסוק אינה לעיר דן הנזכרת במקומות אחרים במקרא[4].
בספר יהושע[5] מוזכרת עיר בשם לשם שהתקיימה במקום. בספר שופטים מוזכרת העיר בשם ליש.
בספר שופטים, פרק י"ח, פסוקים כ"ז-כ"ט מסופר על שבט דן, שכבש את העיר, הסב את שמה לדן והעמיד בה מקדש לפסל מיכה ”ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש: ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה: ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה”
עיר זו היתה למקום של פולחן מאז כיבושו על ידי שבט דן ועד גלות עשרת השבטים, גם ירבעם בן נבט מייסד ממלכת ישראל בנה בה מזבח לעגל הזהב שעשה לעבודה זרה כבבית אל, ועשאה לאחד משני המקדשים החשובים בישראל[6] כתחליף לבית המקדש הראשון עבור עשרת שבטי ישראל שהתפצלו מממלכת יהודה. מקדש זה היה קיים במשך כל שנות ממלכת ישראל, ואפילו יהוא בן נמשי אשר העביר את הבעל מישראל, החזיק במקדש זה[7]. גם בימי ירבעם בן יואש היה מקדש זה חשוב, ועמוס בתוכחתו מזכיר את אלהי דן[8]. בימי מלכות בעשא, כבשה בן הדד מלך ארם[9], אבל כיבוש זה לא היה אלא לשעה והעיר שבה לתחום ישראל עם שאר הערים שכבשן בעשא. מכאן ואילך אין במקרא סיפור תולדותיה של העיר ואף לא נזכרה בין ערי האזור שנכבשו על ידי תגלת פלאסר מלך אשור[10], ומן הפסוק בספר שופטים, פרק י"ח, פסוק ל'”ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ” נראה שנתקיימה כל ימי מלכות ישראל. לאחר חורבן ממלכת ישראל, נזכרת העיר בהקשר לחידוש חגיגות הפסח על ידי המלך חזקיהו[11] וניתן להבין כי עדיין שכנו בה בני ישראל. כמו כן איזכורו בספר ירמיהו, פרק ד', פסוק ט"ו; ספר ירמיהו, פרק ט"ז מוכיח לכאורה שעדיין היתה קיימת בתקופת יאשיהו, אבל שמא יש לראות בדברי ירמיהו ציונים גיאוגרפיים בלבד, שהרי פעמים הרבה משמשת דן במקרא לציון הגבול הצפוני של ישראל, כשם שבאר שבע משמשת לציון הגבול הדרומי[12].
זיהוי האתר בימי חז"ל
דן זוהתה על ידי חז״ל כיישוב גדול שהיה ידוע בזמנם בשם פמייס שהיא פניאס[13], זיהוי זה היה מקובל מאד בזמן חז"ל, וכן כתב יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים, כמו כן היירונימוס שנטה תכופות אחר מסורות יהודיות, מפרש בספר יחזקאל, כז, יט: "דן הוא פניאס, זו שנקראה לפנים קיסריה פיליפי". אולם באונומסטיקון של אבסיוס זוהתה האתר עם כפר דן שרחוק ד' מילים מפנייס, הוא תל דן.
זיהוי האתר בימינו
מאז התחלת החפירות בתל דן נקבעה בוודאות שדן המקראית הוא בתל המכונה היום תל דן. זיהוי זה הציע לראשונה אדוארד רובינסון. זיהוי זה התחזק לאור התיאור הטופוגרפי העולה מן הפסוקים ולפי דמיון השם הערבי תל אל-קאצ'י שפירושו השופט, דיין-דן. בתל דן אף נמצאו שרידים מאתר פולחן גדול המזוהה עם המזבח שבנה ירבעם בן נבט במקום. והזיהוי התקבע באופן מוחלט וודאי על ידי מציאת כתובת תל דן באתר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דיון על השם "דן" בתורה, בפורום אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ מגן ברושי, אנציקלופדיה מקראית, ד, ירושלים תשכ"ג, עמ' 501
- ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד
- ^ ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק א'
- ^ ראו: רבי ברוך בן יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, תורה תמימה, באתר היברובוקס, רבי ראובן מרגליות, המקרא והמסורה, תשמ"ט, עמוד ס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), ומפרשים נוספים המוזכרים בדעת מקרא.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ז
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוקים כ"ט-ל'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י', פסוק כ"ט
- ^ ספר עמוס, פרק ח', פסוק י"ד
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ';ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק ד'
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ל', פסוק ה'
- ^ מגן ברושי, אנציקלופדיה מקראית, ד, ירושלים תשכ"ג, עמ' 501-502
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו' עמוד א';תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ה עמוד א'
| בתי מקדש בהיסטוריה היהודית | ||
|---|---|---|
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון • הבמות | 
|
| בתי מקדש | בית המקדש הראשון • בית המקדש השני - מקדש הורדוס • בית המקדש השלישי | |
| מקדשים חיצוניים | מקדשי ממלכת ישראל: תל דן ובית אל • מקדש חוניו • מקדש יב | |
| אחרים | מצוות בניין בית המקדש • מבנה בית המקדש • בית המקדש של יוליאנוס | |