רבי דוד הלוי סגל
 | |
| דיוקן של בעל ה"טורי זהב" | |
| לידה |
1586 ה'שמ"ו לודמיר, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
1667 (בגיל 81 בערך) כ"ו בשבט ה'תכ"ז לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| כינוי | הט"ז |
| מקום קבורה | לבוב |
| מקום פעילות | בריסק, קראקא, לבוב |
| תחומי עיסוק | פוסק הלכה |
| רבותיו | רבי יצחק הלוי סגל, רבי יואל סירקיש (הב"ח) |
| בני דורו | רבי שבתי כהן (הש"ך) |
| חיבוריו | "מגן דוד" ו"טורי זהב" על שולחן ערוך |
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (ה'שמ"ו, 1586 – כ"ו בשבט ה'תכ"ז, 1667) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו טורי זהב.
תולדות חייו
נולד בלודמיר לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל אחיו הגדול, רבי יצחק הלוי סגל, מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; רבנותו הראשונה הייתה בשנת ה'שע"ח בערך בעיירה פוטליצ'י (Potelych), הסמוכה לרווה רוסקה שבגליציה (כעת באוקראינה), ולאחריה עבר בין ערים רבות, כמו בריסק קרקא. נשא את רבקה, בת רבו המובהק הרב יואל סירקיש (הב"ח), ולאחר פטירתה נשא את כלתו של הב"ח שהתאלמנה מבעלה הרב שמואל צבי הרץ בן הב"ח[1]. בשנת ה'ת"א (1641) התיישב באוסטרוה (אוסטראה), שם הקים ישיבה, עליה אמר "מעולם לא ראיתי קיבוץ ישיבה חשובה כמוה"[2], וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך, טורי זהב.
בעקבות פרעות ת"ח ות"ט נאלץ הט"ז לברוח למוראביה. במהלך בריחתו היה במבצר אוליקה שם ניצל מהפורעים, ואף חיבר על כך סליחות לומר בכ"ג בסיון היום בו ניצל[3] לאחר מכן התיישב בלבוב, ובשנת ה'תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד הב"ח[4] לתהות על קנקנו של שבתי צבי. בעוד הם התרשמו ממנו מאוד, הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך ג' שלום בספרו "שבתי צבי"[דרושה הבהרה]). הט"ז נפטר בלבוב ב-ה'תכ"ז (1667), בגיל 81. רבי יוסף שאול נתנזון מספר שבימיו נפתח במקרה קברו של הט"ז, כמאתיים שנה אחר פטירתו וגופו היה שלם עם התכריכים[5].
בח' באייר ה'תכ"ד במהלך פרעות לבוב נרצחו שני בני הטורי זהב, רבי מרדכי ורבי שלמה, הט"ז בעצמו שהה אז מחוץ ללבוב.
בספרו טורי זהב בהלכות תפילה הוא מספר על עצמו שבצעירותו, כששימש כרבה של קראקא, היה דר בדירת הקהילה שהייתה ממוקמת מעל בית הכנסת, ונפטרו לו אז שני ילדים קטנים, והוא תולה זאת בכך אף על פי שאין איסור הלכתי לדור מעל בית כנסת, עם זאת אין הדבר ראוי מפאת שימושים בלתי מכובדים (כמו עשיית צרכים) מעל מקום תפילה.
בנו רבי ישעיה הלוי סגל היה רבה של קאמארנא. בנו החורג רבי אריה יהודה לייב סירקיס היה אב"ד בריסק ומחבר הספר שו"ת שאגת אריה.
תלמידיו
בכל מקום אליו הגיע, לימד תורה לתלמידים. ביניהם[6]:
- רבי שמואל הלוי - מחבר ספר נחלת שבעה.
- רבי מנחם מנדל אב"ד הלישוי, מחבר ספר "צנצנת מנחם"[7]
- רבי ישראל אב"ד לודמיר ולוצק ומראשי ועד ארבע ארצות
- רבי אריה יהודה לייב, בנו חורגו.
טורי זהב
מטרת כתיבת הספר על ידי הט"ז הייתה להעמיד את ההלכה על בוריה; לדעתו, ריבוי הדעות והמחלוקות בדורו היוו בעיה, שהוא שאף לפתור. ספרו טורי זהב נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקרא "מגיני ארץ"). השם 'טורי זהב' הוא משחק מילים עם הביטוי 'תורי זהב' (שיר השירים, א', י"א). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא ליישב את קושיות ה"בית יוסף" על ספר ה"טורים". ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על השו"ע, חובר על כל חלקי השו"ע. החיבור זכה להשגות מצד רבי שבתי הכהן (הש"ך - שהשגותיו על הט"ז נקראות "נקודות הכסף"). הט"ז הגיב להשגות הש"ך ב"הדף האחרון להט"ז". שיטתו של הט"ז בהלכה התקבלה על ידי רבני גרמניה. בפולין, כנס ועד ארבע ארצות משנת ה'תמ"ג (1683), החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז, אך עם השנים דעתו של הש"ך נעשתה לדעה המכרעת.
בנוסף חיבר הט"ז את הספר "דברי דוד טורי זהב" על פירוש רש"י על התורה. נדפס לראשונה בדיהרנפורט בשנת ה'תמ"ט. מאז נדפס פעמים רבות, וגם על ידי הוצאת מוסד הרב קוק בעריכת הרב חיים דב שעוועל.
תשובות הלכתיות שלו נדפסו בתוך הספר "שו"ת גאוני בתראי" טורקא תקכ"ד, ובמהדורת צילום ירושלים תש"מ.
בית הכנסת והקבר
בית הכנסת שלו בלבוב השתמר עד תקופת השואה, והוחרב בידי הנאצים. היום, למרות מאמצי הקהילה היהודית לשקמו, הוא נשאר בהריסותיו, אך נותרו ציור של בית הכנסת וצילומים ממנו. קבר הט"ז בבית הקברות היהודי בלבוב היה יעד לביקורי יהודים עד שנות ה-50, אך חולל בידי הממשלה הסובייטית, ועל כל שטח בית הקברות הוקם שוק מרכזי. שום מאמץ יהודי לא הצליח לפדות את מקום קבורתו ולהקים שם מצבה מחדש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ט"ז |
 טקסט בוויקיטקסט: מחבר:דוד הלוי סגל |
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' דוד בר' שמואל הלוי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 399-390, באתר HebrewBooks
- שבח קנביל, תולדות הט"ז, בתוך: תולדות גדולי ההוראה, ניו יורק תשט"ו, עמ' 75, באתר היברובוקס
- מאמר כולל תמונת בית הכנסת של הט"ז, בעיתון 'אידישע וארט' שבט ה'תשמ"ז (יידיש), באתר היברובוקס.
- תולדות חייו וצילום הגל-עד שהוקם בשטח בית הקברות באתר אהלי צדיקים
- דוד הלוי סגל, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- דוד הלוי סגל-הט"ז באתר חב"ד
הערות שוליים
- ^ חיים נתן דמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' ס"א, באתר היברובוקס.
- ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ב, באתר היברובוקס
- ^ ראה ילקוט מנחם, באתר היברובוקס שם הודפס
- ^ אמו של ר' אריה ליב שהייתה נשואה לבן הב"ח בזיווג ראשון, נישאה לט"ז בזיווג שני, וראה ציצת נובל צבי עמוד כ"א, וכן באיגרת י"ט מהחיבור "זדון ומשוגה"
- ^ מרדכי מרגליות
- ^ תולדות גדולי הוראה, באתר היברובוקס
- ^ צנצנת מנחם, באתר היברובוקס
| תקופת חייו של רבי דוד הלוי סגל על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
32234358דוד הלוי סגל