בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב)
 | |
| פנים בית הכנסת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | לבוב |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1582 |
| אדריכל | פאולו רומנו |
בית הכנסת טורי זהב או שושנת הזהב בעיר לבוב נחשב אחד מבתי הכנסת היפים באוקראינה, והוא גם בין העתיקים שבהם.
שם בית הכנסת
הוא נקרא "שושנת הזהב" לזכר רוזה, כלתו של יצחק בן נחמן שרנצליס, מפרנסי העיר, שהיה ממקיימי בית הכנסת. בשמה של רוזה נקשרה אגדת עם, לפיה היא מסרה את נפשה על קידוש השם ובכך הצילה את בית הכנסת, אולם כפי הנראה המדובר באגדה בלבד. מקורו של השם "טורי זהב" בספרו של הרב דוד הלוי סגל בעל הטורי זהב (הט"ז). בית הכנסת נשרף על ידי הנאצים ב-1941 ועמד בחורבנו עשרות שנים לאחר מכן.
היסטוריה
בשנת 1580 רכש יצחק בן נחמן (שרנצליס), מיהודי לבוב העשירים ומבאי שולחנו של מלך פולין סטפן בטורי, חלקת אדמה במרכז לבוב, ברחוב בליאכר. כעבור שנתיים הזמין בן נחמן את האדריכל האיטלקי פאולו רומנו לתכנן את בית הכנסת. בשנת 1595 נבנה בבית הכנסת אולם כניסה מפואר, וכן גלריה ששימשה כעזרת נשים.
בשנת 1604 הוחרם בית הכנסת על ידי הישועים. ארבע שנים וחצי אחר כך (בחודש אדר ה'שס"ט), לאחר ששילמו כופר בסך 20,600 זהובים, קיבלו יהודי העיר בחזרה לידיהם את בית הכנסת. ככל הנראה יש לכך קשר למאבקים בין האצולה המקומית לבין המלך זיגמונט השלישי (שהישועים היו בני בריתו) כחלק ממלחמת רוסיה–פולין (1605–1618). רבי יצחק הלוי סגל חיבר לזכר המאורע "שיר גאולה", ועל פי הוראת רבני העיר מהר"ם לובלין ורבי יהושע פלק כץ, נהגו מאז לשיר אותו בבית הכנסת בכל שנה, בשבת לאחר פורים.[1]
בין השנים 1654–1667 היה זה בית הכנסת של הרב דוד הלוי סגל, בעל הטורי זהב (הט"ז), בלבוב. המבנה השתמר עד תקופת השואה, ונחרב בידי הנאצים ב-1941. בתחילה נבזז בית הכנסת, לאחר שנאסרה התפילה בו, ובהמשך פורק, ואבניו שימשו לבניין. בשנת 1943 לאחר השמדת יהודי העיר, נשרף בית הכנסת, אך המבנה לא התמוטט ונותר על עמדו.[2] לאחר המלחמה לא נבנה שוב בית הכנסת מחדש.
בספטמבר 2011, החלו להרוס את שרידי בית הכנסת מתוך כוונה להקים במקומו בית מלון[3], אך בעקבות פניות לממשלת אוקראינה הופסקו העבודות[4].
בתרבות
אגדות שונות נכרכו בבית הכנסת, כשבכולם כלתו של נחמן הצילה את בית הכנסת, שכמעט והפך לבית תפילה קתולי.
הסופר אשר ברש מספר, כי כאשר בית הכנסת הוחרם על ידי הישועים בשנת 1604, לאחר שנכנסו לבית הכנסת, הודיע למרדכי בן יצחק, אחיו של נחמן בין יצחק, כי מעתה ואילך אין להן רשות לעבור דרך חצרו - שהייתה הכניסה היחידה לבית הכנסת - על מנת להיכנס לבית הכנסת. לאחר כמה ערעורים בבית המשפט, הוכרחו הישועים לוותר על זכותם בבית הכנסת. אך בעקבות כך הודיע ההגמון כי הוא ימסור את מפתחות בית הכנסת רק לידיה של 'שושנת הזהב' - כלתו של יצחק בן נחמן - שהייתה מפורסמת ביופיה. למרות שההגמון לא הצהיר על כוונתו, היא שיערה לעצמה שכוונתו לרעה.
לפי נוסח אחד, היא סירבה להיפגש עם ההגמון, עקב כך הרגה ההגמון ואף ביתר את גופתה.
בנוסח מעט שונה, היא ניפגשה עם ההגמון, ולאחר שקיבלה ממנו את המפתחות מסרה אותם לידי הקהילה, ומיד לאחר מכאן היא עלתה לגג בית הכנסת קפצה ממנו ומתה.
בשל אגדה זו נקרא בית הכנסת "שושנת הזהב", על פי כינויה של רוזה (ביידיש - גילדענע רויז) וקברה של רוזה היה מקום עלייה לרגל ליהודי העיר.
למעשה סבור אשר ברש, כי שתי הנוסחאות אינן נכונות מאחר ועל פי מצבתה נראה כי היא מתה כמה שנים לאחר זמנם של אותן מאורעות.[5][6][7]
בספר מצבת קודש הביא את האגדה בנוסח אחר, לפי דבריו, כך נכתב בפנקסי הקהילה, לפי גירסה זו, כאשר ראתה כי הכמרים לוקחים א בית הכנסת, ניסתה להשתדל לפני המלך ושריו, שהיו מכבדים אותה, לבטל את הסכמתם לדבר. באותה הזמן החליטו הכמרים, מחשש שיפסידו את הזכות בבית הכנסת, לטמא את בית הכנסת. כששמעה על כך הצליחה להשיג 'רשיון' מהמלך לעכב את מעשיהם. היא הזדרזה עם כתב הרישון לביתו של ראש הכומרים להציגו בפניו. כשקרא הכומר את כתב הרישון, הרגה וביתר את גופה[8].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כתבי בית הכנסת שושנת הזהב בפרויקט בן-יהודה וכן דב סדן, "נספחים" בפרויקט בן-יהודה
- Architectural history of the synagogue by the Center for Jewish Art
- http://www.lvivcenter.org/en/lia/map/?show=objpopup&ci_objectid=274
- Sergey R. Kravtsov, Di Gildene Royze: The Turei Zahav Synagogue in L’viv. Petersberg, 2011.
- A New Day for the Golden Rose in L'viv - Jewish Heritage Europe, Jewish Heritage Europe, 23 באוגוסט 2016
- רוטשטין, שמואל יצחק, שושנת הזהב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ נדפס אצל גבריאל סוכסטוב, מצבת קודש, לבוב תרכ"ג, סוף כרך ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ אתר העוסק בהחרבת בתי כנסת בפולין
- ^ צבי שיימן, בית הכנסת העתיק של הט"ז יהרס ובמקומו יבנה בית מלון, באתר סרוגים, 5 בספטמבר 2011
חזרו בהם: שרידי בית הכנסת של הט"ז לא יהרסו - ^ צבי שיימן, חזרו בהם: שרידי בית הכנסת של הט"ז לא יהרסו, באתר "סרוגים", 27 בספטמבר 2011
- ^ אנציקלופדיה מעיין, כרך "גדולים בישראל"
- ^ מאיר וונדר, אלף מרגליות, עמ' 384
- ^ אגדת שושנת הזהב, הארץ, 27 בנובמבר 1931
- ^ וכפי הנראה בעקבות כך, הוחזר בית הכנסת ליהודים.
38600253בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב)