הולשוב
| מחוז | זלין |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1322 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 11,638 (2016) |
הולשוב (בצ'כית: Holešov; ביידיש: העלישויא; בגרמנית: Holleschau, הוֹלֶשָׁאוּ) היא עיר במחוז זלין שבצ'כיה, בתחומי מוראביה ההיסטורית. בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית גדולה ורבניה התפרסמו ברחבי העולם היהודי. הבולט שבכולם, הש"ך, קבור בעיר ובית הכנסת שלו (גר') עודנו עומד בה.
היסטוריה
במאה ה-12 שכן במקום כפר שהשתייך לבישוף של אולומואוץ, ב-1271 כבר תועד המקום בשם הולשובה.[1] הכפר ריכז מסחר שוק אזורי וב-1322 קיבל זכויות של עיר שוק ונבנתה במקום טירה. העיר נשלטה על ידי בתי אצולה שמקורם בשטיריה. ב-1622 נכבשה העיר בידי צבא הונגריה וב-1643 בידי שוודיה. ב-1848 הפכה הולשוב לעיר מחוז וחולקה לשתי ישויות מוניציפליות נפרדות ועצמאיות: העיר הנוצרית והעיר היהודית, שקמה על בסיס האזור ששימש בעבר כגטו היהודי. העיר היהודית, שהשתרעה מצפון-מזרח למרכז, כללה 1,700 נפש, כשליש מן האוכלוסייה הכללית ובה פעלו בין היתר משטרה, מכבי אש ושומרי לילה יהודיים. ב-1918, עם כינון צ'כוסלובקיה, אוחדה העיר שנית לישות מוניציפלית יחידה. ב-1960 בוטל מחוז הולשוב.
קהילת יהודי העלישויא
קהילה יהודית נוסדה במקום כנראה רק אחרי 1454, כשגורשו היהודים מאולומואוץ.[1] העיר אכלסה קהילה יהודית גדולה החל מן המאה ה-16. בית כנסת הש"ך נוסד ב-1560 וככל הנראה שרד את השואה עקב מראהו החיצוני שהיה כשל בית רגיל. פנים בית הכנסת עוטר בציורים בסגנון הבארוק ובטקסטים עבריים שצוירו על ידי מהגרים מפולין. מאז אמצע המאה ה-16 ועד המאה ה-19 חיו היהודים בחסות האצולה השלטת. בתמורה לתשלום דמי חסות היו היהודים פטורים ממסי עירייה, זכו להגנה משפטית ולזכות לקיים את מנהגיהם ולבחור את מנהיגיהם. כתב הזכויות שניתן ליהודים ב-1651 התיר הקמת בית מדרש, בית קהילה, בית חולים ובית מרחץ וכן התיר לקדש בית קברות. קהילת היהודים בעיר הייתה אחת משבע הקהילות הראשיות במוראביה ובראשה כיהנו רבנים גדולים. בשנים 1774, 1899 ו-1918 התחוללו במקום פוגרומים נגד הקהילה היהודית. ב-1774 הואשמה משפחה יהודית ברצח משרתת נוצרייה, ב-1899 הותקפו היהודים על ידי לאומנים צ'כים בהאשמה שהם מפיצים תרבות גרמנית וב-1918 הותקפו יהודים ונשדדו על רקע התבוסה במלחמת העולם הראשונה. בין השנים 1891 – 1893 הוקם בעיר בית הכנסת החדש בסגנון קלאסיציסטי. בית הכנסת החדש הוצת על ידי הנאצים בשנת 1941 ולאחר מכן נהרס. ב-1930 חיו בהולשוב 273 יהודים בלבד, 4% מן האוכלוסייה.[1]
בית הקברות היהודי נמצא בקצה הרובע היהודי וכולל למעלה מ-1,000 מצבות. המצבה העתיקה ביותר שזוהתה היא משנת 1647. הקבר המרכזי בבית הקברות הוא קבר הש"ך, ששוקם בשנת 1817.
בדצמבר 1918, בזמן האלימות נגד היהודים בצ'כוסלובקיה, נשדדו עשרות חנויות ובתים של יהודים בעיר, ו-2 יהודים נרצחו על ידי הצ'כוסלובקים.
שואת יהודי הולשוב
ב-15 במרץ 1939 פלשה גרמניה הנאצית לבוהמיה ומוראביה, פירקה את צ'כוסלובקיה והפכה את האזור לפרוטקטוראט. פירוש הדבר מבחינת היהודים היה החלה מיידית של חוקי נירנברג, שהגבילו את זכויות היהודים ונישלו אותם מנכסיהם. בסוף 1941 הוחל גירוש יהודי העיר וסביבתה (כ-200 משפחות) לגטו טרזיינשטאט, משם שולחו למחנות ההשמדה. עם תום המלחמה חזרו שרידי הקהילה לעיר. ב-1948 חיו בהולשוב 37 יהודים.
רבני העיר
- רבי יצחק הלוי (נפטר ה'שצ"ט, 1639)
- רבי שבתי כהן, הש"ך (~ה'תכ"ב, 1662)
- רבי משה יצחק יהודה ליב צונץ - מגדולי דורו ורבה של מוראביה כולה (נפטר בשנת ה'תמ"ד, 1684)
- רבי יחיאל מיכל רפפורט - כיהן בעיר עד שנת ה'ת"ל (1670), בסוף ימיו רבה של פרוסניץ
- רבי מנחם מנדל מוונגרוב - מחבר "צנצנת המן", כיהן בעיר בין ה'תל"ג, 1673 - ה'תנ"א, 1691
- רבי ישראל סג"ל פרנקל - כיהן בעיר בין ה'ת"מ, 1680 - ה'תמ"ח, 1688
- רבי אליעזר איטינגא - כיהן בעיר משנת ה'ת"ס, 1700, עד פטירתו בשנת ה'ת"ע, 1710
- רבי יוסף אופנהיים - בן רבי דוד אופנהיים, כיהן בעיר לפני 1720
- רבי דוד שטראוס - כיהן כאב"ד וראש ישיבה בעיר בין ה'ת"פ, 1720 - ה'תפ"ג, 1723[2]
- רבי סעדיה ישעיה קצנלנבוגן - חתנו של רבי נפתלי כ"ץ ונכדו של רבי יונה תאומים-פרנקל, כיהן בעיר משנת ה'תפ"ג, 1723, ועד פטירתו בשנת ה'תפ"ו, 1726
- רבי מאיר בן מהר"ם המבורג - כיהן בעיר כשלושים שנה, משנת ה'ת"ץ, 1730 עד פטירתו בשנת ה'תקי"ט, 1759
- רבי יצחק קלויזנר - משנת ה'תקי"ט, 1759, עד פטירתו בשנת ה'תקמ"ו, 1786
- רבי אריה יהודה ליב תאומים - התמנה בסביבות ה'תק"ן, 1790, וכיהן בעיר עד פטירתו בי"ד באדר ב' ה'תקנ"ד, 1794
- רבי אברהם שטרן - מחבר הספר "מערבי" על "המזרחי"
- רבי יוסף פיילבוגן - כיהן בעיר בין השנים ה'תר"א, 1841 - ה'תרכ"ט, 1869
- רבי יעקב פריימאנן מראשי בית המדרש לרבנים בברלין ותנועת חכמת ישראל
ערים תאומות ושותפות
הערים הבאות הם ערים תאומות של הולשוב:[3]
ערים שותפות:
לקריאה נוספת
- צבי הירש הלוי הורוויץ, העלישויא, בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח, עמ' 547–556
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הולשוב- אתר הקהילה היהודית בברנו/ אתרים יהודיים בדרום מוראביה
- הולשוב, בית התפוצות
- "הולשוב", באתר JewishGen (באנגלית)
- פנקס הקהילה היהודית בהעלישויא באתר הספרייה הלאומית
הולשאו (צ'כיה), דף שער בספרייה הלאומית
- Klaus-Dieter Alicke (גר'): Lexikon der jüdischen Gemeinden im deutschen Sprachraum. Band 2: Großbock – Ochtendung. Gütersloher Verlagshaus, Gütersloh 2008, מסת"ב 978-3-579-08078-9, Sp. 1948ff. (גרסה מקוונת) (בגרמנית).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הולשוב, בית התפוצות
- ^ ממורבוך של קהילת פיורדא, מצוטט אצל: בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ב, בני ברק תש"ע, עמ' 18.
- ^ ערים שותפות באתר של העיר (בצ'כית).
35664519הולשוב