בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות.

בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.

האחרונים העניקו משקל רב לדבריהם, וחלקם אף החשיבום לגדולים אף יותר מהרמב"ם.

  המהרש"ל מביא את שו"ת הרא"ש:  

מצאתי בתשובות הרא"ש שכתב שהאיש ר' משה בר מיימון גדול היה מאד בכל החכמות מ"מ כשהוא חולק עם ר"ת ור"י שלא לשמוע אליו אלא לילך אחרי בעלי התוס' כי קבלה בידו שר"ת ור"י הצרפתים היו גדולים בחכמה ובמניין יותר מן הרמב"ם

— הקדמת המהרש"ל ל"ים של שלמה" על מסכת בבא קמא

  .

יצירתם וכתיבתם

בבתי המדרש ישבו התלמידים וחכמי הישיבות יחד עם מוריהם ורבניהם, התווכחו והתפלפלו על פירוש התלמוד, ומפרשיו שקדמו להם (כגון רבנו חננאל ורש"י). דרך לימודם דמתה לזו של האמוראים בישיבות בבבל.

התלמידים היו רושמים לעצמם רשימות על המשא ומתן ההלכתי על התלמוד, ועל השקלא והטריא המפולפל שהתנהל בישיבה. הם עברו מישיבה לישיבה, ולכל מקום אליו הגיעו הביאו איתם את חידושי בתי המדרש שבהם היו לפנים. חידושים אלו צוינו כתוספות של בית מדרש פלוני. כך הופיעו קובצי תוספות רבים, כאשר כל אחד נושא עליו את שם בית המדרש ממנו שוכתב תוכנו.

התוכן שעמד לנגד עיניהם של בעלי התוספות היה רב: נוסף לתלמוד, הם עסקו בכל פירוש וחיבור שנתחברו אחרי חתימת התלמוד, ולכן לימודם היה מקיף ורב ממדים. הם השוו סוגיות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, השוו ברייתות, תוספתאות ומדרשי הלכה. כמו כן, בעלי התוספות בדקו את הנוסחאות וקבעו את הנוסחא הנכונה.

המהרש"ל הגדיר את פעולת בעלי התוספות:

לולי חכמי הצרפתים בעלי התוס' שעשאוהו אותו ככדור אחד ועליהם נאמר דברי חכמים כדרבונות והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום עד שנראה לנו כאחת מבלי סותר ומבלי עוקר אלא סוגיא זו אומרת בכה וסוגיא זו אומרת בכה ולא קרב זה אל זה ונמצא מיושר התלמוד ומקושר וכל הסתימות יפושרו ותוכן פסקיו יאושרו

— הקדמת המהרש"ל ל"ים של שלמה" על מסכת בבא קמא

כלומר, מפעל פרשני הרמוניסטי מקיף המבוסס על ההשקפה שהתלמוד נעדר סתירות.

התוספות בפירושם בעיקר מקשים ממקור למקור בש"ס, מנסים לקבוע את הכללים שעל פיהן מתנהל הש"ס, ופעמים רבות הם חולקים על רש"י, שנקרא בפיהם "הקונטרס".

פירושם על התורה

נוסף על פירושם לתלמוד, כתבו בעלי התוספות פירושים רבים על התורה ועל פירוש רש"י עליה. כמה מקבצים אלה יצאו לאור, ביניהם: "דעת זקנים" (נדפס בחלק ממהדורות המקראות גדולות), "הדר זקנים", "מושב זקנים", פירוש המיוחס לרא"ש, פענח רזא, חצי מנשה, מנחת יהודה, ועוד. ליקוט נרחב מהפירושים שנותרו בכתבי יד נדפס בלקט "תוספות השלם" על התורה והמגילות על ידי יעקב גליס.

שו"ת בעלי התוספות

חיבור נוסף יצא מבית מדרשם של בעלי התוספות: שו"ת בעלי התוספות (או תשובות בעלי התוספות). חיבור זה כולל 135 תשובות של 39 מבעלי התוספות שבאשכנז וצרפת.

עלייתם לארץ ישראל

ערך מורחב – עליית בעלי התוספות

מבתי המדרש של בעלי התוספות יצאה תנועת העלייה לארץ ישראל הידועה גם בשם "עליית הרבנים מצרפת ומאנגליה". העלייה הייתה תגובה כנגד מאמצי מסעות הצלב לגייס כוחות באירופה לשחרור ארץ הקודש. אלו עוררו גלי עלייה של יהודי צרפת ואנגליה. העולים היהודים זכו לכתב חתום ממלך ירושלים ז'אן דה בריין, חמיו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".

בגל הראשון שלה, בין השנים 1209–1211, עלו לארץ ישראל כשלוש מאות תלמידי חכמים, בהם כמה ממנהיגיו הרוחניים של הדור ובראשם רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן מלוניל, הוא "הכהן הגדול, רבינו יונתן הכהן". הם התיישבו בעכו, מרכז המדינה הצלבנית, ויסדו בה בית מדרש ברוח בעלי התוספות.

בעקבות עלייה זו הגיעו עליות נוספות מאירופה לארץ ישראל, שחלקן התיישבו בירושלים; ברם, היישוב היהודי בירושלים לא החזיק מעמד, מסיבות כלכליות ואולי אף בגלל הריסת ביצורי העיר, אשר תרמה להחלשת הרגשת הביטחון בעיר. בשנת 1244 נכבשה ירושלים על ידי הממלוכים ממצרים, אשר גירשו ממנה את הנוצרים ואת היהודים, אשר ברחו לשכם.

קבצי תוספות שונים

על הגמרא שלנו הודפסו בעיקר תוספות של תלמידי ר"י (רבינו יצחק בר שמואל, בן אחותם של רשב"ם ורבינו תם, שהיו בני בתו של רש"י), ולכן רוב הפירושים נאמרים משמו, וכן בשם רבינו תם (רבינו יעקב תם, נכדו של רש"י) שהיה מרבני אשכנז וצרפת הגדולים. ישנם קבצי תוספות אחרים, שחלקם מודפסים כיום בצידם הגמרות או בספרים בפני עצמם, ביניהם "תוספות הרא"ש (של רבינו אשר)", "תוספות רבינו פרץ", "תוספות ישנים", "תוספות רי"ד". כמו כן נדפסו "תוספות ר"י הזקן", אשר מחברם הוא רבינו אברהם מן ההר.

כינויים - רבותינו הצרפתים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעלי תוספות מפורסמים

בעלי התוספות בצרפת

• רבי מאיר בן שמואל – חתנו של רש"י.
• רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) – נכדו של רש"י.
• רבי יצחק בן מאיר (ריב"ם) – אחיו של הרשב"ם.

רבנו תם ותלמידיו

• רבי יעקב בן מאיר (רבנו תם, מרומרוג וטרוייש), אחיהם של הרשב"ם והריב"ם, גדול חכמי צרפת בדורו, מחבר ספר הישר על הלכה ושו"ת.
• רבי יצחק בן יעקב (ר"י הלבן, מפראג שבבוהמיה), תלמיד רבנו תם.
• רבי יוסף בן יצחק (רבי יוסף בכור שור מאורליאנש), תלמיד רבינו תם.
• רבי יוסף בן משה מטרוייש (ר"י פורת), תלמיד הרשב"ם.
• רבי אליעזר ממיץ בן שמואל, תלמיד רבינו תם, מחבר ספר יראים.
• רבינו פטר בן יוסף, תלמיד רבינו תם (חי בקרנטן הצרפתית או בקרינתיה שבאוסטריה), נהרג על קידוש השם בקרנטן בעת מסע הצלב השני.
• רבי משה מקייב שברוסיה, תלמיד רבינו תם.
• רבי יצחק מארץ הגר (הונגריה), תלמיד רבינו תם.
• רבי שמשון בן יוסף מפלייזא, גיסו של רבינו תם, סבו של הר"ש משאנץ והריצב"א.
• רבי יום טוב מפלייזא שזוהה על ידי חוקרים רבים וביניהם י"נ אפשטיין כרבי יום טוב בן הריב"ן, נכדו של רש"י. לדעת א"א אורבך רבי יום טוב העתיק את מקום מושבו מפלייזא לפריז.
• רבינו חיים בן חננאל הכהן מפריז, תלמיד רבינו תם.
• רבי משה בן אברהם מפונטייזא(צר'), תלמיד רבינו תם.
• רבי משולם בן נתן מנרבונא ומלון.
• רבי יעקב מאורליינש, תלמיד רבינו תם, מכונה רבינו תם דאורליאנש, נהרג על קידוש השם בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד הראשון ("לב הארי").
• רבי יום טוב בן יצחק מיואני, תלמיד רבינו תם, נהרג על קידוש השם בטבח יהודי יורק באנגליה.

ר"י הזקן ותלמידיו

• רבי יצחק בר שמואל, הר"י הזקן מדנפירא – בן אחותם ותלמידם של הרשב"ם ורבנו תם. חי במאה השתים עשרה. המחבר הראשון של התוספות, מכונה גם "בעל התוספות".
• רבי אלחנן בנו של ר"י הזקן.
• רבי שמואל בן אלחנן, נכדו של ר"י הזקן.
• רבי יצחק בן אברהם משאנץ - הריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ, תלמיד ר"י הזקן.
• רבי שמשון בן אברהם משאנץ (ר"ש משנץ) - תלמידו של ר"י הזקן, מחבר תוספות שאנץ. פעל במאה השלוש עשרה. חיבר גם פירוש למשנה לסדרים זרעים וטהרות. עלה לארץ ישראל בשנת 1211.
• רבי ברוך בן יצחק מוורמיזא, תלמיד ר"י הזקן, מחבר ספר התרומה, והתוספות למסכת זבחים.
• רבי שמשון מקוצי - הש"ר מקוצי (ש"ר הם ראשי תיבות רבי שמשון), תלמיד ר"י הזקן.
• רבי אליעזר בן שמואל מוורונה
• רבי יהודה בן יצחק שירליאון מפריז, מגדולי תלמידי ר"י הזקן וראש ישיבת פריז.
• רבי יחיאל מפריז בן יוסף, תלמיד רבי יהודה שירליאון.
• רבי משה מקוצי, גיסו של רבי שמשון מקוצי, תלמיד ר"י שירליאון, מחבר ספר מצוות גדול - סמ"ג.
• רבי יצחק בן משה מבוהמיה ווינה, מחבר ספר אור זרוע, תלמיד הראבי"ה, ר"י שירליאון, והשר מקוצי.
• רבי עזרא הנביא ממונקטור
• רבי אליעזר מטול - תלמיד ר"י הזקן, מחבר תוספות למסכת ביצה

חכמי איברא

• רבי משה בן שניאור מאיברא, תלמיד הר"ש משאנץ, רבו של רבינו יונה גירונדי, מחבר תוספות איברא.
• רבי שמואל בן שניאור מאיברא, אחיו של רבי משה.
• רבי יצחק בן שניאור מאיברא - הר"י מאיברא, אחיו של רבי משה.

בעלי התוספות באשכנז

• רבי יצחק בן אשר הלוי - ריב"א, תלמידו של רש"י, ראשון בעלי התוספות באשכנז.
• רבי יעקב בן יצחק הלוי - יעב"ץ, מאשכנז.
• רבי אליעזר בן נתן - הראב"ן, מחבר ספר אבן העזר.
• רבי שמואל בן נטרונאי, חתנו של הראב"ן.
• רבי יואל בן יצחק הלוי, חתנו של הראב"ן, ואביו של הראבי"ה
• רבי אליעזר בן יואל הלוי - הראבי"ה, נכדו של הראב"ן, מחבר ספרי אבי העזרי ואביאסף.
• רבי שמחה משפיירא
• רבי שמואל החסיד בן קלונימוס הזקן משפיירא, ראשון חסידי אשכנז, אביו של רבי יהודה החסיד.
• רבי יהודה בן שמואל - רבי יהודה החסיד, מחבר ספר חסידים.
• רבי אלעזר בן יהודה מגרמייזא, תלמיד רבי אליעזר ממיץ, ורבי יהודה החסיד, מחבר ספר הרוקח.
• רבי יצחק (ר"י) בר מרדכי, מפראג שבבוהמיה וריגנשבורג שבאשכנז, תלמיד הריב"א ורבינו תם.
• רבי אפרים בן יצחק מריגנשבורג.
• רבי מאיר בן קלונימוס משפירא.
• רבי יהודה בן קלונימוס משפירא.
• רבי חזקיה ממאגדבורג.
• רבי מאיר בר ברוך, מהר"ם מרוטנבורג - מאחרוני בעלי התוספות.

בעלי תוספות במקומות אחרים

• חכמי אנגליה
• רבי אליעזר מביה"ם (בוהמיה)
• רבי משה ברבי יעקב מפיה"ם (בוהמיה)
• ר' אליעזר בר' יצחק מביהם (פראג)
• ר' יצחק בן משה, ה"אור זרוע" (וינה)
• ר' פטר בן יוסף (קארינטייה שבאוסטריה)
• ר' יצחק הגר (הונגריה)
• רבי משה מקייב

עורכי התוספות

• רבי אליעזר מטוךּ (Touques) בן שלמה, אחיינו של רבי חזקיה ממאגדבורג, עורך רוב התוספות שבדפוסי התלמוד.
• רבי יצחק מקורביל, מחבר ספר מצוות קטן, הסמ"ק.
• רבנו פרץ מקורביל, תלמיד ר' שמואל מאייברא ור' יחיאל מפריז, עורך של התוספות.
• רבינו אשר בר' יחיאל, הרא"ש, תלמיד מהר"ם מרוטנבורג, עורך של התוספות.

ראו גם

• תוספות
• תוספות השלם
• עליית בעלי התוספות
• תוספות חכמי אנגליה
• ספר הנייר
• ספר מושב זקנים

לקריאה נוספת

• אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ם⁴.
• שמחה עמנואל, שברי לוחות: ספרים אבודים של בעלי התוספות, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"ז.

קישורים חיצוניים

• פרופ' שלמה טולידאנו, סדר הדורות של חכמי אשכנז וצרפת
• בעלי התוספות, פירוש על התורה, באתר היברובוקס
• תוספות, הספרייה של מט"ח
• רש"י ובעלי התוספות, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
• אברהם יצחק איגוס (עורך), תשובות בעלי התוספות אתר hebrewbooks
• פירוש בעלי התוספות על התורה אתר hebrewbooks
• הערך תוספות, באתר ויקישיבה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34200828בעלי התוספות