רבי אליעזר מטוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אליעזר מטוך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים. במסכתות רבות, פירוש התוספות המופיע על הדף בדפוסים, הוא מתוספותיו. רבי אליעזר מטוך היה אחיינו של רבי יחזקיה ממגדבורג (מהרי"ח).
חיבר בנוסף גם פירוש על התורה, שלא נמצא בידינו, אך מוזכר ברשימת חיבורים שצורפה לכתב יד של ספר הרקמה לרבי יונה אבן ג'נאח.

משפחתו

רבי אליעזר מטוך היה בן אחותו של רבי חזקיה ממגדבורג[1].

א"א אורבך זיהה את רבי אליעזר מטוך עם רבי אליעזר בן שלמה נכד רבי יצחק מווינה[2]. השערה נוספת אותה העלה יעקב פרבשטיין המהדיר של שו"ת מהר"ם רוטנבורג[3] היא כי שם אביו הוא אפרים[4].

תוספותיו

רבי אליעזר מטוך ערך את תוספות שאנץ ואת תוספות איוורא שקדמו לו. לקבצים אלו הוסיף הערות ותוספות תחת השם "גיליון התוספות". החיבור עם ההערות ותוספות נוספות שלו נקרא תוספות טוך. בניגוד לקבצים אחרים של תוספות, דרכו של תוספות טוך, היא לפרש את הסוגיא, ולא לפסוק הלכה[5].

גרשום שונצינו, מעיד שתוספות טוך למסכתות שונות היו מפוזרות במקומות שונים בצרפת, והוא אסף את הקבצים הנוגעים למסכתות הישיבתיות והדפיסם לצד הגמרא בדפוס שונצינו (בדפוס שונצינו הודפסו רק מסכתות אלה). ממנו הועתקו קבצים אלו זה לדפוס בומברג ומשם לכל הדפוסים, אולם במסכתות האחרות, שלא הודפסו בדפוס שונצינו, נאלצו מדפיסי דפוס בומברג להשתמש בקובצי תוספות אחרים, ערוכים פחות.
בדפוסי התלמוד, הודפסו תוספות טוך על המסכתות:

בחלק ממסכתות אלה מופיע על צד העמוד "גיליון תוספות" או "תוספות ישנים", שהם ההערות של ר"א מטוך עצמו. הרב משה יהודה בלוי הדפיס ב"שיטת הקדמונים" גיליון תוספות טוך על מסכתות יבמות, בבא קמא וחולין.[6]

בנוסף לתוספות טוך שנדפסו על הגמרא, הודפסו מכתב יד תוספות טוך למסכת קידושין.[7]

תוספות טוך נחשבו מאוד בעיני בני הדורות הבאים. המהרי"ק כתב שבמקרה של מחלוקת בין שני קובצי תוספות יש ללכת אחר תוספות טוך, כי הם מאוחרים יותר.[8] רבי בצלאל אשכנזי כתב עליהם ”ודע שהגליונות של תוס' הם מלשון ה"ר אליעזר מטוך מחבר התוס', ולכן אתה המעיין הפוך בהם והפוך בהם ותמצאם בטוב טעם ודעת.” (שיטה מקובצת למסכת כתובות, לב ע"א.).

מקומו

זיהוי העיר "טוך" ממנה הגיע רבי אליעזר יצר בעיה במחקר. הצעה אחת היא לזהות אותה עם העיירה טוכהיים, הסמוכה למגדבורג (עירו של דודו רבי יחזקיה). א"א אורבך דחה הצעה זו בטענה שלא ידועה ישיבת יהודים בטוכהיים, ועל כן הציע לזהות את טוך עם טוק (אנ') שבנורמנדי. אולם, גם על עיירה זו לא ידוע שישבו בה יהודים. שמחה עמנואל דחה את דברי אורבך, כיוון שממספר מקורות עולה שרבי אליעזר היה חכם אשכנזי ולא צרפתי: דודו רבי יחזקיה הוא בן מגדבורג, וכן נזכרות תשובות שלו לקהילה זו. כמו כן, נראה כי קיים קשרי התכתבות ומפגשים עם מהר"ח אור זרוע שהתגורר בווינה ובערים נוספות בגרמניה ובאוסטריה, אך לא בצרפת. על כן, מקיים עמנואל את הזיהוי עם טוכהיים, ומעלה גם אפשרות לזהותה עם טאוכה (אנ') הסמוכה ללייפציג.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי יוסף יוזפא אוסטרייכר, לקט יושר, דפוס איטצקאווסקי, ברלין, תרס"ד, באתר היברובוקס
  2. ^ אפרים אלימלך אורבך, כרך ב', בעלי התוספות, מהדורה חמישית, הדפסה שמינית (2007), ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 581–582
  3. ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ספר סיני וליקוטים סימן תקסד
  4. ^ ראה ראיות ופירכות לשתי השיטות בדברי הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ, "בירור זהותו של רבי אליעזר מטוך ותולדותיו", בתוך מבוא לילקוט מפרשים החדש, הוצאת עוז והדר, ירושלים ה'תשפ"א.
  5. ^ תוספות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  6. ^ שיטת הקדמונים: בבא קמא (ניו יורק, תשל"ז); שיטת הקדמונים: חולין (ניו יורק, תשמ"ו); שיטת הקדמונים: יבמות (ניו יורק, תשמ"ו).
  7. ^ הרב אברהם צבי שינפלד (מהדיר), תוספות טוך קידושין לרבנו אליעזר מטוך (ירושלים: מכון ירושלים, תשמ"ב. מהדורה שנייה: תשע"ו).
  8. ^ שורש ק"ז, הובא ביד מלאכי, כללי התוס', דף קכ"ח.
  9. ^ שמחה עמנואל, תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, 2012, עמ' 52–53.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0