רבי יעקב מאורליינש
רבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; כונה גם רבנו תם מאורליינש, רבנו יעקב מלונדריש או רבנו יעקב הקדוש; נהרג על קידוש ה' בי"ט באלול ד'תתקמ"ט, 3 בספטמבר 1189) היה מבעלי התוספות, שחי באורליאן שבצרפת במאה ה-12, ובלונדון.
ביוגרפיה
רבי יעקב מאורליינש היה מתלמידי רבנו תם ומבעלי התוספות. הוא חי בעירו אורליאן לפחות עד 1171 ואז עבר ללונדון, כנראה כדי לעסוק בהוראה. תוספותיו צוטטו לעיתים קרובות לאורך הדורות. יש הסבורים כי כתב את התוספות לפרשנותו של רש"י על התורה, החתומות בכינוי רבו.
יש ששיערו שהוא ההר"י מקינון[1], מנגד יש להוכיח שאינו כן מדברי השיטה מקובצת[2] שהביא פירוש של רבנו יעקב מקינון בשמו של הר"י מאורליינש. כמו כן שנת הריגתו על קידוש ה', קדמה לפטירתם של הריצב"א ורבי יעקב מקינון.
רבי יעקב היה בין קורבנות הפרעות נגד היהודים בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד הראשון ("לב הארי")[3], ב-3 בספטמבר 1189. יהודים אחדים בחרו להמית את עצמם במקום לעבור טבילה כפויה לנצרות, וחלקם נהרגו בידי הפורעים.[4]על פי המקובל ריצ'רד לב הארי לא היה מודע למתרחש בשעת מעשה, ולאחר מכן הוציא להורג את האחראי לפרעות אולם לדעת היסטוריונים אחרים הוא העניש רק את האחראים לפרעות שהזיקו לנוצרים.
חיבוריו ומשנתו
עשרות רבות מחידושיו של רבי יעקב מופיעים בתוספות הנדפסות עם התלמוד ובספרי ההלכה של הראשונים. כמה מחידושיו הבולטים בהלכה: כשמזג האוויר קר במיוחד, מותר לבקש מגוי בשבת להדליק את התנור, מכיוון שאפילו אדם בריא עלול לחלות מן הקור.[5] מן היום השני של חג הסוכות והלאה מותר ליטול לולב גם כשחסרים חלק מארבעת המינים.[6] מותר לקחת הלוואה שיש עליה ריבית פיגורים, ואין בכך איסור ריבית.[7] ההיתר הראשון התקבל למעשה בפוסקים המאוחרים לו,[8] אך לא שני ההיתרים האחרונים,[9] ולגבי הריבית היו שאף סירבו להאמין שהוא התיר זאת.[10]
יש שייחסו לו את חיבור "ספר הישר" (העוסק בענייני מוסר).[11]
לקריאה נוספת
- רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים, חלק ה' עמ' קז-קח.
קישורים חיצוניים
- "יעקב מאורליינש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בסוף ספר הכריתות (מהד' רשב"ד סופר פרק ג'; דברי סופרים ירושלים תשמ"ג)
- ^ חולין דף מט עמוד א
- ^ בשלשלת הקבלה הוא מכונה 'ריקרדו' על פי שפתו.
- ^ במקור העברי לאירועים אלו, עלי יסיף (מהדיר) ספר הזכרונות: הוא דברי הימים לירחמאל, אוניברסיטת תל אביב, תשס"א, עמ' 418, נאמר: ”...ויהרגו בהם כשלושים איש, ומקצתן שחטו את עצמם ואת בניהם. ושם נהרג הרב המובהק ר' יעקב מאורליינש על קידוש השם”. אך יש שכתבו שרבי יעקב מאורליינש היה בין אלו ששחטו את עצמם. ראו כאן ציטוט של מרגוליס ומרקס.
- ^ הגהות מיימוניות, הלכות שבת, פרק ו, הלכה ג.
- ^ מרדכי, פרק לולב הגזול, רמז תשמט.
- ^ הגהות מרדכי, פרק איזהו נשך, רמז תנה.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"ו, סעיף ה'. בהגהות מיימוניות הלכות שבת, פרק ו, הלכה ג, מסופר שמהר"ם מרוטנבורג נהג כך בהיותו בכלא.
- ^ מרדכי פרק לולב הגזול שם; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ז, סעיף ט"ז.
- ^ שו"ת מהרלב"ח, סימן קג.
- ^ כך על פי סדר הדורות; וראו ערך ספר הישר (מוסר).
30496551יעקב מאורליינש