זאב בנימין בגין
.jpg) | |||||||||
| בגין, 2015 | |||||||||
| לידה | כ"ד באדר א' ה'תש"ג (גיל: 81) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| מפלגה | הליכוד, חירות - התנועה הלאומית, תקווה חדשה | ||||||||
| סיעה | הליכוד-גשר-צומת, הליכוד, תקווה חדשה | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
זאב בנימין (בני) בגין (נולד ב-1 במרץ 1943) הוא איש ציבור ישראלי. בעבר כיהן כחבר כנסת וכשר מטעם הליכוד ומטעם תקווה חדשה. גאולוג במקצועו; בעברו היה בין היתר ראש המכון הגיאולוגי לישראל. כיהן בממשלות ישראל כשר המדע, שר בלי תיק וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. הוא בנו של ראש ממשלת ישראל לשעבר, מנחם בגין.
ביוגרפיה
בני בגין נולד בירושלים, בן לעליזה לבית ארנולד ולמנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל. בעת לידתו היה אביו חייל בצבא אנדרס, וזמן קצר לאחר מכן ירד למחתרת והיה למפקד האצ"ל. המשפחה נדדה ממקום למקום כדי להסוות את זהות אבי המשפחה.
בגין סיים את לימודיו התיכוניים בעירוני ה' בתל אביב. בין השנים 1960–1962 שירת בצה"ל בחיל השריון. הוא חזר לשירות קבע בין השנים 1975–1976. למד גאולוגיה באוניברסיטה העברית והוסמך במקצוע זה. בשנת 1978 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת המדינה של קולורדו שבארצות הברית. ברוב שנות עבודתו כגאולוג עבד במכון הגיאולוגי.
פעילות פוליטית
בגין החל את פעילותו הפוליטית באמצע שנות ה-80 בסניף ירושלים של תנועת החרות ובוועידה הארצית של התנועה[1].
לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, ביוני 1988, הגיש את מועמדותו בבחירות המקדימות של תנועת החרות[2] וזכה במקום השלישי[3]. אחר כך הוצב על ידי מרכז הליכוד במקום ה-13 ברשימת המפלגה לכנסת, וכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד. שימש כחבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדת האתיקה.
נבחר בשנית לכנסת השלוש עשרה בשנת 1992, במקום השביעי ברשימת הליכוד והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון. במרץ 1993, בהתמודדות הפתוחה (לחברי המפלגה) הראשונה על מנהיגות הליכוד, התמודד בגין מול בנימין נתניהו, דוד לוי, ומשה קצב. מערכת הבחירות הייתה סוערת, ובסיומה זכה נתניהו ברוב גדול (52%) כשאחריו לוי (עם 26% מהקולות), בגין (עם 16% מהקולות) וקצב (6% בלבד)[4].
בגין היה אחד המתנגדים הבולטים להסכמי אוסלו וטען בעקביות שמדובר במעשה הונאה מצד יאסר ערפאת[5]. עם זאת הסתייג מהדה-לגיטימציה שעשה הימין ליצחק רבין אחרי שנחתם ההסכם[6].
שר בממשלת נתניהו הראשונה
בעקבות הבחירות של שנת 1996 ועליית הליכוד (בו הוצב שוב במקום השביעי ברשימה, אולם החמישי מבין חברי הליכוד ברשימה המשותפת עם גשר וצומת) לשלטון, בראשותו של נתניהו, נבחר לכנסת ומונה לשר המדע בממשלת ישראל העשרים ושבע.
ב־10 בינואר 1997, למרות שהיה מקורב לרוני בר-און, היה בגין השר היחיד שהצביע נגד מינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בטענה שאינו מתאים לתפקיד. מינוי שהוביל אחר כך לפרשת בר-און חברון[7].
ב־16 בינואר 1997, בעקבות החלטת הממשלה לאשר את הסכם חברון[8], פרש בגין מהממשלה[9]. לאחר שורה של חיכוכים אידאולוגיים עם בנימין נתניהו, ראש הליכוד וראש הממשלה, על התהליך המדיני עם הפלסטינים. בנובמבר 1997 קרא להחליף את נתניהו בראשות הליכוד ואמר כי אם הליכוד לא ישכיל להחליף את העומד בראשו בעוד מועד, הוא ידון עצמו לכישלון אלקטוראלי קשה בבחירות הבאות[10], בנוסף אמר כי אם תתבצע נסיגה נוספת במסגרת הפעימה השנייה של הסכם חברון, יפעל להפלת הממשלה[11].
לאחר אישור הסכם ואי באוקטובר 1998[12], פרש בגין מהליכוד והקים סיעה חדשה בשם חרות - התנועה הלאומית יחד עם מיכאל קליינר ודוד ראם[13].
בבחירות לכנסת ה-15 (מאי 1999) התמודדה "חרות" ברשימה משותפת בשם האיחוד הלאומי עם "תקומה" ו"מולדת". בגין החליט להתמודד לראשות הממשלה למרות התנגדות רחבעם זאבי ממולדת, אולם פרש לפני הבחירות, לאחר שיצחק מרדכי הסיר את מועמדותו. בעקבות מספר המנדטים המצומצם שקיבלה תנועתו בבחירות פרש בגין מהחיים הפוליטיים בציינו שהוא נשאר "איש ציבור ללא ציבור"[14].
בגין המשיך לפרסם מאמרים בענייני השעה. ב-4 בספטמבר 2002 פרסם מאמר ב"הארץ" ובו אוסף ציטוטים של ההנהגה הפלסטינית שלטענתו מוכיחים שהסכמי אוסלו היו תרמית מהצד הפלסטיני[5].
שר בממשלת נתניהו השנייה
לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים חזר לעסוק בגאולוגיה, ובאמצע 2005 מונה לראש המכון הגיאולוגי לישראל. במסגרת תפקידו עסק בין השאר בקידום פרויקט להפקת נפט מפצלי שמן בעמק האלה[15].
ב-2 בנובמבר 2008 הודיע בגין לשר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר, כי הוא מתפטר מתפקידו במכון הגאולוגי, בעקבות החלטתו לחזור לחיים הפוליטיים ולהתמודד על מקום ברשימת הליכוד, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה.[16] ב-4 בנובמבר 2008 כינס בגין מסיבת עיתונאים משותפת עם יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, ובה הודיע רשמית על התמודדותו בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18. בבחירות אלו זכה ב-30,918 קולות שהם כ-63.8% מהקולות, ומוקם במקום ה-5 ברשימה. נבחר לכנסת ה-18 ומונה לשר בלי תיק בממשלה ה-32, כשהוא מכהן כחבר בקבינט הביטחוני וב"שמיניה" של ראש הממשלה נתניהו. בכהונתו זו עורר בגין את רוגזם של אנשי ימין, כאשר יחד עם ידידו, השר דן מרידור, הביע התנגדות להצעות חוק שנתפסו בעיניו כפוגעות בזכויות המיעוט, ומטילות הגבלות על פעילות ארגוני שמאל ועל חופש הביטוי. בגין תמך בהקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, שהממשלה החליטה עליה בשל לחץ מצד ארצות הברית.
בנובמבר 2012 התמודד בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ונדחק למקום לא ריאלי.
שובו לחיים הפוליטיים
בינואר 2015 חזר לפעילות במפלגת הליכוד ונבחר לכנסת, לאחר ששוריין במקום ה-11 ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת העשרים על ידי יושב ראש הליכוד בנימין נתניהו.[17] עם הקמת ממשלת ישראל ה-34 במאי 2015 מונה לשר בלי תיק, אך התפטר מהתפקיד כעבור כשבועיים, לאחר חזרתו של גלעד ארדן לממשלה, וחזר לכהן כחבר הכנסת.[18]
היה חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ובוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היה חבר גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אך הודח ממנה בנובמבר 2017, עקב התנגדותו להחלת הצעת חוק שהגיש יו"ר הוועדה, דודי אמסלם, לאסור על המשטרה לפרסם המלצות בדבר הגשת כתבי אישום בתום חקירת אישי ציבור, גם על ראש ממשלה שכבר נתון לחקירות.[19]
בגין התנגד בתוקף לחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, ואמר כי הוא מנוגד לחוק הבינלאומי, הוא יזיק למעמדה של ישראל בעולם, ויסכן את ההתיישבות ביהודה ושומרון[20]. בגין היה אחד מבין שני חברי הקואליציה שהצביעו נגד החוק.[21]
בגין נמנע בהצבעה על חוק הלאום, וטען כי הוא "מבזה את עיקרון השוויון ואת מדינת היהודים". בגין ניסה לקדם נוסח אחר של החוק, בו תמכה גם מפלגת יש עתיד, שיבטיח גם שוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים[22]. לאחר שהתקבל החוק הגיש לכנסת הצעת תיקון לחוק שלא התקבלה[23].
בבחירות לכנסת ה-21, לא התמודד בפריימריז ולא שובץ ברשימת הליכוד. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 והכנסת ה-23 הודיע כי לא יצביע לליכוד[24].
ב-21 בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הצטרף בגין למפלגת תקווה חדשה בראשותו של גדעון סער,[25] שובץ במקום השישי ברשימתה ונבחר לכנסת.
בגין הוא זקן חברי הכנסת בכנסת ה-24.
לקראת הבחירות לכנסת ה-25, הודיע בגין כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים.[26] בבחירות לכנסת ה-25 הוא מוקם במקום ה-120 והסמלי ברשימת "המחנה הממלכתי".[27]
חיים אישיים
בגין הוא בנם של מנחם בגין, ראש הממשלה ה-6, ושל עליזה בגין. בגין נשוי לרות לבית שוער, אותה הכיר בעת שירותו הצבאי, ואב לשישה ילדים. בנו, רב-סרן יונתן בגין, טייס F-16 בחיל האוויר, נהרג בתאונת אימונים ב-27 במרץ 2000[28]. בנו אבינדב בגין הוא סופר ופעיל חברתי, פעיל במאבק נגד גדר ההפרדה.[29]
הוא מתגורר בשכונת יפה נוף בירושלים, גם אביו מנחם בגין התגורר בשכונה מאז פרישתו מראשות הממשלה.
ספריו
- קווי עימות הוצאת ידיעות אחרונות 1993 – אוסף מאמרים שפרסם בין השנים 1988–1992. הוצא לקראת התמודדותו על ראשות הליכוד.
- סיפור עצוב הוצאת ידיעות אחרונות 2000 – אוסף מאמרים שפרסם בין השנים 1993–1999.
- כי לא נראה את עזקה הוצאת יד יצחק בן-צבי 2000 – על מכתבי לכיש.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: זאב בנימין בגין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זאב בנימין בגין |
זאב בנימין בגין, באתר הכנסת - זאב בנימין בגין, באתר כנסת פתוחה
בני בגין, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט- יוסי ורטר, בני בגין: חכם יותר מרמטכ"ל, מפוכח יותר מחתן פרס נובל, באתר הארץ, 05 בנובמבר 2008
- ארי שביט, קדימה? מפלגת אוויר. ציפי לבני? אופורטוניסטית. בני בגין חוזר לפוליטיקה ומוריד את הכפפות, באתר הארץ, 2 בינואר 2009
צפריר רינת, צפו: בני בגין ירד לים המלח כדי להסביר על תעלומת הבולענים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2018
מכּתביו:
- "אש"ף הוא הפתרון" – הפרכתה של תיאוריה מדינית, האומה 187, ספטמבר 2012
- דעה: מצביעים מחל? היכונו לשוד הפתקים הגדול, באתר גלובס, 13 בינואר 2020
הערות שוליים
- ^ פאר לי שחר, בני בגין בעד שלום בין המחנות בחרות, חדשות, 12 בנובמבר 1986
רן לוי-, הקרב על הסניף, חדשות, 12 בפברואר 1986
פאר-לי שחר, בנימין זאב בגין, הערב לראשונה ב״מוקד", חדשות, 22 בינואר 1986 - ^ יוסי ורטר, הו, הו, אריק היזהר, חדשות, 6 ביוני 1988
- ^ יוסי ורטר, נתניהו ראשון; בגין שלישי, חדשות, 30 ביוני 1988
- ^ גדעון סער, נתניהו: צריך להפיל את הממשלה בהקדם האפשרי, חדשות, 26 במרץ 1993
- ^ 5.0 5.1 בני בגין, שנות התקווה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2002
- ^ נדב שרגאי, בגין: שובו של הנסיך ששנא פוליטיקה, באתר הארץ, 02 בנובמבר 2008
- ^ הדס מגן, בר-און: מועמד של נתניהו, לא של הנגבי, באתר גלובס, 13 בינואר 1997
עתי"ם, דוד לוי העיד על נסיבות הימנעותו במינוי בר-און, באתר גלובס, 10 במרץ 1997 - ^ כתבי גלובס, הממשלה מאשרת את הסכם חברון, באתר גלובס, 16 בינואר 1997
- ^ שלום בדרך לאוצר?, באתר גלובס, 26 בינואר 1997
- ^ בגין ומרידור: להחליף את נתניהו, באתר גלובס, 13 בנובמבר 1997
- ^ הרשות הפלשתינית וח"כים מהימין מתנגדים להיקף הפעימה השנייה, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1997
- ^ שירות גלובס, צפוי רוב בממשלה לאישור ההסכם; נתניהו עשוי להקדים את הבחירות, באתר גלובס, 22 באוקטובר 1998
- ^ שירות גלובס ועתי"ם, בני בגין הודיע על הצגת מועמדותו לראשות הממשלה והקמת תנועת ימין מחוץ לליכוד "הוויתורים לפלשתינים הפכו את הליכוד, העבודה ורשימת המרכז למפלגות נדל"ן", באתר גלובס, 29 בדצמבר 1998
- ^ צבי לביא, בני בגין פורש: "הפכתי לשליח ציבור בלי ציבור", באתר גלובס, 23 במאי 1999
- ^ אבנר הופשטיין, מיזם פצלי השמן שמאיים להפוך את עמק האלה לבאר נפט ענקית, באתר הארץ, 26 באפריל 2013
- ^ מזל מועלם, יוסי ורטר, השר לשעבר בני בגין חוזר לפוליטיקה: יודיע על הצטרפות לליכוד, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2008
- ^ רגע לפני סגירת רשימת הליכוד: בני בגין שוריין במקום ה-11, באתר הארץ, 29 ינואר 2015
- ^ לא שמתם לב: בני בגין התפטר מהממשלה, באתר "סרוגים", 31 במאי 2015
- ^ עקיבא נוביק וספי עובדיה, לאור התנגדותו לחוק ההמלצות: בני בגין הודח מוועדת הפנים, באתר של "רשת 13", 22 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ ברק רביד, בגין לנתניהו: החוק שנועד להכשיר מאחזים יגרום לישראל נזק בינלאומי, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2016
- ^ כתבי חדשות 2, "עשינו היסטוריה": חוק ההסדרה עבר, באתר מאקו, 6 בפברואר 2017
- ^ יהונתן ליס, בני בגין: אביא להצבעה בכנסת גרסה מרוככת לחוק הלאום, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2016
- ^ מעריב אונליין, ח"כ בגין הניח הצעה לתיקון חוק הלאום: "מבזה את מדינת היהודים", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2018
- ^ הארץ, בני בגין: לא אצביע לליכוד בבחירות הקרובות, באתר הארץ, 09 בספטמבר 2019
- ^ אריק בנדר, חבר הליכוד לשעבר בני בגין מצטרף לרשימת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2021
- ^ גיא עזרא, ח"כ מתקווה חדשה הודיע על פרישה מהפוליטיקה, באתר "סרוגים", 28 ביולי 2022.
- ^ המחנה הממלכתי בהנהגת בני גנץ לראשות הממשלה באתר ועדת הבחירות המרכזית.
- ^ עתי"ם, נתגלו שברים של מטוס ה-אף-16; הטייסים נעדרים, באתר גלובס, 29 במרץ 2000
- ^ עמיחי שלו, לא מנחם, בגין, באתר ynet, 22 בפברואר 2010
רוני גלבפיש, בנים של: איך השפיעו הגנים על הספר החדש של אבינדב בגין, באתר הארץ, 18 בפברואר 2010
| מנחם בגין | ||
|---|---|---|
| אירועים מרכזיים בעת כהונתו כראש ממשלה | הממשלה ה-18: תקיפת הכור הגרעיני בעיראק • פיגוע כביש החוף • פרויקט שיקום שכונות • ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל הממשלה ה-19: הסכם השלום בין ישראל למצרים • מבצע אופרה • מלחמת לבנון הראשונה |
|
| כללי | ימי בגין • דוקטרינת בגין • בגין (סרט) • בלילות לבנים • המרד • נאום הצ'חצ'חים | |
| הנצחת מנחם בגין | אולם הספורט בגין • בית החולים מנחם בגין • דרך בגין (תל אביב) • כביש בגין • מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים • מרכז מורשת מנחם בגין • פארק בגין • פארק מנחם בגין • קריית הממשלה (מזרח ירושלים) • פרס בגין • שדרות מנחם בגין (אשדוד) | |
| משפחתו | עליזה בגין (בת זוג) • זאב בנימין בגין (בנו) | |
35066613זאב בנימין בגין
- רשימת חברי הכנסת
- שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה
- שרי ממשלת ישראל
- שרים בלי תיק בממשלות ישראל
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- גאולוגים ישראלים
- מדענים חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-גשר-צומת
- חברי הכנסת מטעם חרות - התנועה הלאומית
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- מנחם בגין
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- בית הכרם: אישים
- חברי הכנסת העשרים
- משפחת בגין
- ילדי ראשי ממשלת ישראל
- ישראל: ראשי מפלגות
- בוגרי תיכון עירוני ה' (תל אביב)
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- אבות שכולים: חללי צה"ל
- חברי הכנסת מטעם תקווה חדשה
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- זקני חברי הכנסת
- ישראלים שנולדו ב-1943