כפר חב"ד
 העתק מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בכפר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | שדות דן |
| גובה ממוצע[1] | 40 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 6,465 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -4.2% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   כפר חב"ד | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב בישראל הגדול ביותר במועצה אזורית שדות דן, שבו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), שנה לאחר קום המדינה, על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל. הוקם כיישוב חקלאי. במרוצת השנים הכפר גדל ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות ופרדסי אתרוגים ותפוזים. נכון ל־2011 מתגוררות בו קרוב ל־1,300 משפחות וכ־5,000 תושבים.
היסטוריה
ראשיתו של הכפר בחודש אייר תש"ט, מאי 1949, כאשר החסידים התיישבו בכפר הערבי הנטוש 'ספריה'[3][4]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יוני 1949 בנוכחות זלמן שזר, לוי אשכול, הרב יהודה לייב מימון, השר משה חיים שפירא ורבנים[5][6]. כעבור כמה שנים הוקמו בסמיכות בתי הקבע הצמודים לנחלות חקלאיות. הכפר נקרא אז מושב שפריר, תושבי המקום ביקשו לשנות את השם מוועדת השמות הממשלתית שקבעה באופן רשמי באוגוסט 1955 שאזור מבני הקבע ייקרא "כפר חב"ד", שמו של היישוב לקוח מראשי התיבות של חסידות חכמה בינה דעת. בציבור הרחב נכנס שינוי השם לתודעה זמן מה לאחר הפיגוע באפריל 1956[7].
במקביל לראשית ההתיישבות ב'שפריר', התיישבה בחלק אחר של בתי הכפר הנטוש קבוצת עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה שזוהתה עם הפועל המזרחי. זמן קצר לאחר מכן עזבו רוב חברי הקבוצה ליישוב הסמוך צפריה. בשנות החמישים הצטרפו לנותרים עולים מתימן. היישוב קיבל את השם "תוחלת" ובסוף שנות ה-50 גרו בו כתשעים משפחות. באותה תקופה החלו אנשי כפר חב"ד לנסות לספח את אדמות היישוב אליהם, בנימוק שאנשיו אינם מנצלים את השטח החקלאי. בין שתי הקבוצות התפתח סכסוך. בסופו של דבר, התקבלה תביעתם של אנשי כפר חב"ד בשל המבנה החברתי הרעוע של תוחלת והעדר תנועה מיישבת. בתחילת שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל לפנות את אנשי תוחלת לשכונה שנבנתה עבורם באזור ולמקומות נוספים. שתי משפחות שסירבו להתפנות נשארו במקום[8].
סמוך להקמת המקום שלח רבי יוסף יצחק שניאורסון מכתב עידוד למקימים, וכן ספר תורה (תאריך זה נקבע ליום הקמת הכפר). לאחר פטירתו, המשיך חתנו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר. בשנת 1954 הוקם בית הספר למלאכה בהוראתו של הרבי.
בכל שנה מתקיימות בכפר התוועדויות מרכזיות לכבוד י"ט בכסלו (חג הגאולה של רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא הרוסי) וי"א בניסן (יום הולדת של הרבי מלובביץ'), בהשתתפות אורחים.
הפיגוע בבית-הספר למלאכה
ערך מורחב – הטבח בבית הספר למלאכה
אור לא' באייר תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור בבית הספר למלאכה ביישוב, שבו למדו תלמידים מרחבי ישראל, מקצתם עולים חדשים. שלושה מחבלי פדאיון נכנסה לבית הכנסת בשעה שהתלמידים עמדו בתפילת שמונה עשרה של ערבית וירו לכל עבר[9][10]. מהירי נרצחו המדריך וחמישה ילדים ונפצעו עשרות. תצלומי סידורי תפילה מוכתמים בדם הופצו בעולם וגרמו זעזוע.
תושבי כפר חב"ד עברו משבר והיו שחשבו לעזוב את המקום. הרבי מלובביץ' קרא שאיש לא ינוס מהמערכה ותחת זאת ירחיבו את הכפר ומוסדותיו. הוא אמר כי "במקום שנתגלתה מידת הדין - תתגלה עתה מידת הרחמים"[11]. ביום השלושים לרצח הונחה אבן הפינה למגמת דפוס בבית הספר ושמה 'יד החמישה' על שם הנרצחים[12].
רבני היישוב
הרב הראשון של הכפר היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונו לכפר חתנו של הרב גורליק, הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי למו"צ. לאחר פטירת הרב טרבניק בתשמ"ד נשאר הרב אשכנזי הרב היחיד של הכפר. לאחר פטירת הרב אשכנזי בשנת תשע"ה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי לרב הכפר.
מיקום הכפר
הכניסה הראשית ליישוב היא מכביש רמלה-תל אביב, בין בית דגן למחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. מעברו השני של הכפר עובר כביש ירושלים-תל אביב. העיר הסמוכה לכפר היא ראשון לציון. כמו כן קיימת כניסה נוספת ליישוב, מכיוון המושב צפריה. בתוך השטח המונציפיאלי של הכפר עובר נחל שפירים
חינוך
בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות. יש מוסדות שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם: בית הספר למלאכה (נסגר), ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה, המוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל.
עוד יש בכפר מעונות ילדים, גנים, בתי-ספר, תלמודי תורה, ישיבות, בית ספר תיכון לבנות, מכללה למורות.
בכפר שוכן הסניף המרכזי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בישראל של חב"ד.
תעסוקה
רובם ככולם של תושבי הכפר עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל, בדרך כלל שנה או שנתיים לאחר נישואיהם. לאחר מכן, חלקם יוצאים לשליחות בארץ ובעולם והאחרים נכנסים לשוק העבודה.
רבים מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש בכפר, כגון מפעל לרדיאטורים, מפעל לאמנות בזכוכית, כריכייה, מפעלים לייצור תפילין, נגריות, חברה למסכי ענק לאירועים ועוד. תושבים אחרים הם עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, ורבים מהם עובדים מחוץ לכפר.
הנשים עובדות בעיקר בהוראה, במוסדות הכפר ומחוצה לו, ומקצתן עוסקות במקצועות חופשיים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של יזמות עסקית, ונשים רבות פותחות עסקים קטנים.
כלכלה ותחבורה
בכפר יש שלוש צרכניות ומגוון חנויות, סניף של דואר ישראל וחברה להשכרת רכב. כמו כן יש בכפר משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר בקר והודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורות בעבודת יד הגדולה בעולם[13]. לקראת הפסח מתפקדת המאפייה גם כמרכז מבקרים. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה מרכז המבקרים "מאחורי הדבש", המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.
תחנת הרכבת כפר חב"ד הוקמה בשנת 1952 והיא שוכנת באזור התעשייה שבפאתי היישוב. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
מוסדות ציבור
מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, בית אגודת חסידי חב"ד (770), הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, מערכת שבועון כפר חב"ד, אוהל אירועים מרכזי, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, ועוד.
בכפר חב"ד קיימים גם סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת וטיפת חלב.
מוסדות חינוך
- תלמוד תורה כפר חב"ד.
- אהלי תורה - אהלי מנחם כפר חב"ד.
- בית ספר למלאכה.
- בית רבקה - בית ספר יסודי בנות
- ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. ראש הישיבה: הרב יוסף יצחק בלינוב - רב מרכז העיר בני ברק.
- ישיבת אור תמימים. ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן גפני.
- מוסדות אור שמחה.
- ישיבת אור מנחם.
- גני ילדים.
ועד כפר חב"ד
הכפר הוא בהגדרתו מושב עובדים, שהוא אגודה שיתופית, והוא מנוהל על ידי ועד שנבחר בבחירות דמוקרטיות. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.
יו"ר ועד כפר חב"ד הוא נחמן רייכמן[14]. לפניו כיהן שמעון רבינוביץ[15], עד ל-2014 היו"ר היה בנימין ליפשיץ, שנכנס לתפקידו בבחירות בשנת תשס"ג (2003). קודם לכן שימשו בתפקיד מנחם לרר (משנת תשמ"ג-1983), שלמה מיידנצ'יק (משנת תשי"ט-1959), דוד ברוומן (משנת תשט"ו-1955), ישראל לייבוב (משנת תשי"ג-1953) ושניאור זלמן פלדמן (משנת תש"ט-1949).
החל משנת 2018 מכהן גם וועד מוניציפלי, בנוסף לוועד הרגיל. יו"ר הועד המוניציפלי הוא שמעון רבינוביץ.
בית האגודה 770
- ערך מורחב – בית אגודת חסידי חב"ד בישראל
בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו שלו, השוכן בניו יורק. בבניין בכפר חב"ד ממוקמים משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ויש בו גם מרכז מבקרים. המבנה מכונה גם הבית האדום. חברת קק"ל חנכה בשנת תשע"ו פארק סביב הבניין[16]
שמות הרחובות
כשהוקם לא ניתנו שמות לרחובות כפר חב"ד. עם זאת, ניתנו שמות לחלק מהשכונות, וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, השיכונים החדשים, "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים[17].
בתשט"ז הציע מזכיר ועד הכפר ר' יצחק מנדל ליס לרבי את הרעיון לתת שמות לרחובות בכפר, והרבי ענה לו שזה דבר נכון, אבל מכיוון שבניית הכפר טרם נסתיימה ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, ויהיה צורך לשנות שמות של רחובות מסוימים, יש להמתין עם קריאת שמות. בשנת 2016 יזם רב הכפר תהליך של קריאת שמות לרחובות הכפר[18] שהושלם בשנת תשע"ז (2017)[19].
מוסדות דת
בכפר בתי כנסת רבים. הגדולים בהם: "בית מנחם" במרכז הכפר, על שם הרבי מליובאוויטש; בחלק הדרומי - בית הכנסת המרכזי; ובאזור השיכונים - בית נחום יצחק.
במקום חמישה מקוואות טהרה לגברים.
כפר חב"ד ב' ומכללת בית רבקה
כפר חב"ד ב' מהווה הרחבה מונציפאלית של היישוב המרכזי, ושוכן במרחק של כק"מ אחד צפונית ממנו, מעבר לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנתב"ג. הקריה, הוקמה עבור מכללת "בית רבקה" ובמטרה לשמור על מרחק בין מוסדות הלימוד לנערים (הישיבה) הממוקמים בכפר חב"ד א' למוסדות החינוך לנערות. יחד עם קריית החינוך נבנו בתי מגורים, שנועדו לשמש כמקום מגורים לעובדי המכללה.
בקריה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון, מכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות לימוד נוספות מלבד חינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.
במוסדות החינוך שבכפר חב"ד ב', לומדות כ־1000 תלמידות, רובם משתייכות לחסידות חב"ד והן מגיעות מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל. בבנייני המגורים שבמקום, מתגוררות כמה עשרות משפחות, במקום ישנם בית כנסת, מקווה, אולם אירועים ועוד.
לקריאה נוספת
- הכפר של הרבי - 50 שנה לכפר חב"ד, ועד כפר חב"ד, תשנ"ח
- כך בניתיך ונבנית - 50 שנה למועצה אזורית עמק לוד
- מענה מלך - 207 מכתבים ותשובות של הרבי מלובביץ' לתושבי כפר חב"ד, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, שני כרכים, תשס"ה
- כפר חב"ד - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של הרבי מלובביץ' ביחס למקום, בהוצאת ועד כפר חב"ד, שני כרכים, תשס"ד
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפר חב"ד |
- כפר חב"ד האתר הרשמי
- כפר חב"ד באתר המועצה האזורית עמק לוד
- מכללת בית רבקה
- האתר של בנין אגודת חסידי חב"ד בישראל - בית הרבי מליובאוויטש - 770, בישראל.
- כתבה בעיתון המודיע על היישוב, כסלו תש"ע (נדרשות מספר שניות עד לטעינה מליאה).
- סרטון וידאו משנת תשי"ב 1952
- מפת רחובות ובתי כפר חב"ד
- צילום האבל אחרי הפיגוע בכפר. צילום סידור מגואל בדם
1956. - תמונות מכפר חב"ד - 1960 הצלם 'פול שוצר'
- סרט על כפר חב"ד מהטלוויזיה הגרמנית, 1966 . חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי. פסקול (באנגלית).
- חלק מכפר חב"ד במעוף הציפור, גלריה תמונות ממסוק, 2005.
- זיו ריינשטיין, כפר חב"ד: יש מה לראות גם לפני ימות המשיח, באתר ynet, 16 בספטמבר 2012
כפר קואופרטיבי של חסידי חב"ד, יומני כרמל אפריל 1950(התחלה 4:44)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ עשרים ושבעה מושבים בכפרים נטושים, חרות, 30 במאי 1949
- ^ כתבה בשבועון בכפר חב"ד, פלישה באישון לילה: השלבים שהביאו להקמת כפר חב״ד
- ^ חסידי חב"ד בספרייה, דבר, 10 ביוני 1949
- ^ אנשי מחתרת חסידי חב"ד עלו להתנחלות בשפלת לוד, הבוקר, 10 ביוני 1949; המשך
- ^ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147
- ^ אלי אלון, בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 באוקטובר 2011
- ^ ה"פדאין" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
- ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנים אחרי, אהרן רובין, בקהילה
- ^ אגרות קודש חלק י"ג
- ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
- ^ אם אין לחם: תעשיית המצות של כפר חב"ד ynet 25/03/2015
- ^ http://www.ch10.co.il/news/425838/#.XA8eKXbyG9c תוצאות הבחירות לוועד כפר חב"ד
- ^ יום חמישי, ט"ו תמוז תשע"ה, באסיפת ועד כפ"ח הוחלט: ר' שמעון רבינוביץ יכהן כיו"ר, COL. שימי סגל, היסטוריה בכפר חב"ד: אחדות בניהול הכפר, שטורעם
- ^ בטקס חגיגי נחנך פארק של קק"ל בכפר חב"ד
- ^ תומר ולמר, איזה רחוב מספיק טוב בשביל הרבי מלובביץ?, באתר nrg, 2 בדצמבר 2007
- ^ חיים לב, רחוב האדמו"ר הזקן, פינת הצמח צדק, באתר ערוץ 7
- ^ היסטוריה בכפר חב״ד: נחנך שם הרחוב הראשון בכפר על שם הרבי באתר col
| ||||||||||
