זרזיר (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בית זרזיר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זרזיר
בית המועצה המקומית בזרזיר
בית המועצה המקומית בזרזיר
שם בערבית زرزير
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עטאט גריפאת
גובה ממוצע[1] ‎184 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 8,666 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 190
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,952 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 121
תחום שיפוט[2] 4,440 דונם
    - דירוג ארצי 206
32°43′29″N 35°13′20″E / 32.724732760793°N 35.2222571898647°E / 32.724732760793; 35.2222571898647
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
2 מתוך 10
    - דירוג ארצי 221
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3404
    - דירוג ארצי 243
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.4%
גילאי 5 - 9 11.1%
גילאי 10 - 14 10.0%
גילאי 15 - 19 9.7%
גילאי 20 - 29 18.3%
גילאי 30 - 44 19.5%
גילאי 45 - 59 13.9%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 4.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 3
תלמידים 2,030
 –  יסודי 1,024
 –  על-יסודי 1,006
מספר כיתות 84
ממוצע תלמידים לכיתה 24.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל זרזיר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הכפר עיאדאת בשנת 2011

זַרְזִירערבית: زَرَازِير, לעיתים נקרא בית זרזיר) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. זרזיר הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. אוכלוסיית היישוב מורכבת מבני חמישה שבטים בדואים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בזרזיר 8,666 תושבים (מקום 190 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 60.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,556 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]

אוכלוסיית זרזיר

שבט אלהייב אבו סיאח

השבט קשר את גורלו בגורל העם היהודי עוד מימי המנדט הבריטי, ברית שנוסדה על ידי שייח' השבט חוסיין אל-הייב, "אבו יוסף", מכפר טובא שבגליל העליון ומפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שפעל לצרף לפלמ"ח פלוגה של 70 בדואים שכונתה "פל-הייב". חוסיין אלהייב, היה גם הבדואי הראשון בישראל שקיבל דרגת אלוף משנה, הדרגה הגבוהה ביותר שקיבל בדואי (לאחריו קיבלו שני בני הכפר זרזיר דרגה זו), וזאת לאור שירותו ביחידת הגששים בצה"ל, יחידה שהיה עבורה האב והמייסד[5]. רבים מבני שבט אלהייב נהרגו עוד לפני קום המדינה וכן במערכות ישראל. מייסד ומקים המועצה המקומית בזרזיר בשנת 1996 הוא סגן-אלוף חסן הייב שכיהן עד שנת 2013 ברציפות כיו"ר המועצה המקומית בכפר וכיו"ר הפורום הבדואי בארץ. השבט נחשב לשבט הגדול מבין השבטים הבדואים בצפון הארץ (זרזיר, טובא, עיילבון, ערב ואלהייב) ואף נחשב לאחד מחמשת השבטים הבדואים הגדולים בעולם בעל מורשת היסטורית.

שבט מזאריב

שבט זה הוא הגדול מבין שבטי זרזיר, רוב בני השבט עוסקים בתחום הביטחון (בצה"ל ובמשטרת ישראל), בחקלאות ובתעשייה בעיקר בתחום המסגרות. שבט מזאריב מתחלק לשלוש משפחות מרכזיות: חנאחנה, עבידאת וחדור. השבט מתנהל בצורה עצמאית ועם זיקה מינימלית ליישוב זרזיר. לשבט יש בית ספר יסודי עצמאי, מסגד עצמאי, בית קברות עצמאי ואף ועד הנהגה פנימי אשר מובל על ידי מספר מצומצם של מכובדי השבט.

שבט גריפאת

מונה 2500 נפשות. בני השבט משויכים לאב אחד, כל בני השבט קרובי משפחה ובעלי יחוס משפחתי מדויק וברור בשונה משבטים אחרים. בני השבט מתגוררים במקום אחד ואחוז האקדמאים מבני השבט גבוה יחסית לשבטים האחרים. עיקר העיסוק של בני השבט במשלח יד פרטיים, גידול צאן ושכירים בענף החקלאות. בני השבט מלוכדים, מגובשים, וקנאים למסורתם. ראש המועצה המקומית משנת 2013 הוא עאטף גריפאת, בן לגרעין המייסד של היישוב זרזיר משבט גריפאת. השבט מתנהל פנימית לפי חוקי השבטים הבדואים. חיצונית, בני השבט מנהלים את העניינים יחד עם ראש המועצה לפי חוקי המדינה. רבים מבני השבט משרתים בכוחות הביטחון ובמערכת החינוך וחלק גדול מתעסקים בגידולי צאן וסחר בבעלי חיים. חלק מבני השבט מתעסקים בגידול סוסים ובמירוצי סוסים, ואף מדי שנה בקיץ נערך מרוץ סוסים בשם השבט בשדות עמק יזרעאל. היסטורית, מוצא השבט בחצי האי ערב מבחריין מאזור שנקרא גריפא. השבט נדד לאזור לפני כ-400 שנה אחרי מרעה והתיישב בעמק יזרעאל. בזמן התקופה העות'מאנית בארץ ישראל לא הסתדרו בני השבט עם השלטון הטורקי. הם נרדפו על ידי הטורקים ואף נטבחו על ידם באזור הכרמל, באזור שנקרא מדבח אלערב ומאוחר יותר בשנת 1895 נרדפו בשנית על ידי הטורקים. בשלב מסוים התפזרו בעמק יזרעאל ואזור טבעון וחדלו לחיות כשבט עד שנת 1958, אז חזרו לחיות ביחד במיקומם הנוכחי בבית זרזיר. הם שומרים על צביון שבטי עד היום.

שבט עיאדאת

שבט עיאדאת הוא אחד משבטי בית זרזיר ומשתייך למועצה מקומית זרזיר. השבט מונה כ-1000 נפשות שכולם קרובי משפחה. השבט נחשב לשבט משכיל מבחינת שיעור האקדמאים שנמצאים בו. מקורו של השבט מבדואים נודדים מאזור סוריה, והוא התיישב בזרזיר בשנת 1974[6]. עיקר התעסוקה לבני הכפר בהוראה במשרד החינוך ובתעשייה במפעלים הנמצאים באזור.

שבט ג'ואמיס

שבט ג'ואמיס הוא אחד משבטי בית זרזיר ומשתייך למועצה מקומית זרזיר. השבט מונה כ-1200 נפשות שכולם קרובי משפחה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זרזיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ פרופיל זרזיר באתר הלמ"ס
  5. ^ שי לוי, ‏סודות המעקב נחשפים: כך עובדת יחידת הגששים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 באפריל 2014‏
  6. ^ [1] מקור