עמוס ירקוני

עמוס ירקוני - עבד-אל מג'יד ח'אדר אל-מזאריב

קובץ:Amos Yarkoni.jpg תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1 ביוני 1920 נאעורה, ארץ ישראל
פטירה	7 בפברואר 1991 (בגיל 70) ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	מאי 1948 – 1969 (כ־20 שנה)
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
גשש, מפקד סיירת שקד, מושל מרכז סיני
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה
עיטורים
עיטור המופת צל"ש אלוף

מצבת זיכרון לעמוס ירקוני באנדרטת הלוחם הבדואי

עמוס ירקוני (במקור: עבד אלמג'יד ח'דר אלמזאריב, בערבית: عبدالمجيد خضر المزاريب, בתעתיק מדויק לעברית: עבד אלמג'יד ח'צ'ר אלמזאריב; 1 ביוני 1920 - 7 בפברואר 1991) היה קצין בדואי בצה"ל שהגיע לדרגת סגן-אלוף. בתפקידיו האחרונים כיהן כמפקד סיירת שקד ומושל מרכז סיני. קיבל את עיטור המופת ושלושה צל"שים.

חייו

עבד אלמג'יד ח'דר אלמזאריב נולד בכפר נאעורה, בן לשבט הבדואי אלמזאריב השוכן באזור נהלל והגלבוע. בשנת 1936 הצטרף לכנופיות שהציתו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה. בגלל סכסוך פנימי נמלט ל"קבוצת שמרון" שהורכבה מבני נהלל, וקשר קשרים עם "ההגנה" דרך משה דיין.

בשנת 1947 עבד כפועל פשוט בבתי הזיקוק. כאשר נודע לו על הטבח שערכו פורעים ערבים בפועלים יהודים, רץ לביתן החשמלאים, הזהיר אותם וייעץ להם להימלט לפני בוא ההמון הפורע. בכך הציל 6 חשמלאים מצוות בתי הזיקוק.

במאי 1948 התגייס לצה"ל, והחליף את שמו לעמוס ירקוני. לדבריו, היו מספר סיבות להחלפת השם: השם היה קל יותר להיגוי בפי חבריו לנשק, רובם יהודים, וסיבות ביטחוניות. השם "ירקוני" מקורו בשם המשפחה המקורי שלו בערבית: ח'דר שפרושו בעברית - ירוק.

בצה"ל שירת ב"חיל המיעוטים" ונודע כגשש וכסייר מעולה. הוא נפצע פעמיים במהלך שירותו בהתקלויות, איבד את ידו השמאלית ונפגע ברגלו. בשנת 1953 עבר קורס קצינים. ב-1955 הציע לו קצין הקשר למיעוטים בצה"ל, חיים לבקוב, להקים את יחידות הגששים בסיירות המובחרות, בהמשך השתלב בפיקוד של יחידת המיעוטים ואחר-כך בסיירת שקד, שפעלה כיחידה עצמאית קטנה מאד של פיקוד דרום לאיתור בלימת ותפיסת חוליות מסתננים, מרגלים, אנשי מודיעין ופדאיונים מגבולות מצרים וירדן.

לזכותו של עמוס נזקף פיתוח ויישום השיטה, איתה הצליחה יחידה קטנה יחסית לשמור על הגבולות הארוכים של פיקוד דרום. במהלך שירותו הצבאי הוענקו לו עיטור המופת וציון לשבח. בחורף 1959 במהלך מרדף אחר חוליית מחבלים שהסתתרו בתוך שיחייה עבותה בביצות חממה שמצפון לאשקלון, נפתחה עליו לפתע אש מטווח קצר וצרור שפגע בידו השמאלית גרם לקטיעתה. למרות זאת המשיך לפקד על היחידה ולהפעיל רובה כאשר הניח את הקנה על הפרוטזה שלו. אם בשנים הראשונות של היחידה נאספו אליה מיחידות שונות לא בצורה מסודרת, הרי משנת 1961 ואילך, החל עמוס לגייס מחזורים שעברו ראשית טירונות בחטיבת הצנחנים. לאחר סיום תפקידו כמפקד סיירת שקד, מונה למושל מרכז סיני. ירקוני השתחרר מצה"ל בשנת 1969 בדרגת סגן-אלוף.

בשנת תשמ"ה הוענק לו פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.

עמוס ירקוני הלך לעולמו בשנת 1991, ונקבר בבית העלמין הצבאי קריית שאול. הותיר אחריו את רעייתו, ג'ורג'ט, שישה ילדים ונכדים.

בסיס משמר הנגב המשמש את גדוד התובלה "אבירי הדרום" ואת גדוד הסיור של חטיבת גבעתי קרוי על שמו. עיריית באר שבע קראה רחוב על שמו בשכונה ו' בעיר.

• 

  אלוף פיקוד הדרום צבי זמיר (מימין) משבח את סגן מלמד עם מפקד סיירת שקד סגן אלוף עמוס ירקוני לאחר פעולה מוצלחת עליה פיקד סגן יהודה מלמד, 1963 והסתיימה בחיסול חולית מודיעין מצרית שניסתה לחדור לישראל.

לקריאה נוספת

• אורי מילשטיין ודב דורון, סיירת שקד, הוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
• מייק אלדר, יחידה 424 - סיפורה של סיירת שקד,הוצאת עמותת סיירת שקד, 1994.

קישורים חיצוניים

• עמוס ירקוני, באתר בית יגאל אלון
• עיטור המופת שהוענק לעמוס ירקוני, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• ירון דרוקמן, הגיבור הערבי הראשון של המדינה היהודית, באתר ynet, 7 בפברואר 2015
• יוסי מלמן, האיש שלנו בתקשורת, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2011

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25204162עמוס ירקוני