אתרים צלבניים בארץ ישראל

מפת מבצרי צלבנים בלבנט

שרידי מבצרים וערים צלבניות בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות. מדינות אלו התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ומערכת ביצורים אדירה שהיא, כדברי פרופ' יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבניים שאבו את השראתם בבניה בעיקר מידע אדריכלי אירופאי, אך גם מידע ביזנטי ומוסלמי עשיר שנאסף במהלך מסעי הצלב. הצלבנים לא רק שתכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים, המהווים סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות מוצלחים, שהפכו בתורם לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים.

רקע

ערך מורחב – היסטוריה של ממלכת ירושלים

לאחר שלוש שנים של קרבות בלתי פוסקים הגיע הצבא הצלבני של מסע הצלב הראשון (1096 – 1099) אל שערי ארץ הקודש וייסד את הנסיכויות הצלבניות הראשונות על חוף סוריה. בשנת 1099, נכבשה ירושלים ונוסדה ממלכת ירושלים הצלבנית. קומץ הצלבנים החל לבנות את המדינה הנוצרית-חילונית החדשה שהייתה במהותה צרפת שמעבר לים (צרפתית: Outremer).

בראשית ימיה נהנתה הממלכה הצלבנית משלטון ריכוזי חזק ויעיל. למרות משאביה המוגבלים ביותר ומחסור תמידי בכוח אדם ובאמצעים חומריים הצליחה הממלכה לבסס עצמה ככוח יציב ולכפות את עובדת קיומה על עולם האסלאם. בתהליך איטי ששורשיו באמצע המאה ה-12 החלה נסיגה איטית בכוחה של המלוכה, וסמכויות רבות עברו לידי האצולה הגבוהה. תהליך זה גבר והלך עד שבמאה ה-13 היה שלטונו של המלך סמלי בלבד. במקביל שינו תהליכים רחבי היקף את פני המזרח התיכון ואירופה ודחקו את ממלכת ירושלים לעמדה משנית. לבסוף הצליחו הממלוכים להחריב את המבצרים הצלבניים זה אחר זה והכריעו את המדינה הצלבנית, שסופה בא עם כיבוש עכו בשנת 1291.

עד היום מתדיינים החוקרים על מקורות ההשראה לאדריכלות הצלבנית בכלל והענף הצבאי בפרט. החוקר הצרפתי עמנואל ריי מציין במחקרו את ההשפעות ה"מזרחיות", שמקורן במזרח התיכון המוסלמי-ביזנטי על האדריכלות הצבאית הצלבנית. לדבריו, הצלבנים ביססו את מבצריהם על מורשתם הארכיטקטונית האירופאית ועליה הוסיפו את ההשפעות הביזנטיות ומוסלמיות האופייניות לארץ ישראל. גישה זו נתמכת בסינתזה של החוקר בן זמננו דניס פרינגל המצביע על השפעות "מערביות" - אירופאיות - השפעות ביזנטיות והשפעות רומאיות על המבצרים הצלבניים. הוא מציע סקר רחב ממדים שבסופו יוכלו החוקרים לבודד את מקורות ההשפעה השונים ומשקלם. סינתזה דומה קיימת במחקרו של יו קנדי המצביע על השפעות ביזנטיות-ארמניות.

בספר מבצרי הצלבנים וההיסטוריה המודרנית כותב רוני אלנבלום כי בכל יישוב ימי צלבני היה מרכיב מבוצר, ובכל יישוב ימי ביניימי עסקו בחקלאות. המבצר (Castellum/Castrum) אינו אלא ישוב יותר גדול שהעניק שירותים שאי אפשר היה לספק במקומות קטנים יותר, כמו שווקים, כנסייה, וכדומה. אחד השירותים שנידרשו בימי הביניים היה הביטחון וה"מבצרים" העניקו לאוכלוסיית הסביבה גם את השירות הזה.

מבצרים

שם המבצר	מיקום	מידע נוסף
המונפור	הגליל העליון, בסמוך לנחל כזיב	מבצר המוֹנפוֹר בגלגולו הצלבני הראשון הוקם, על שלוחה צרה ותלולה בגדתו הדרומית של ערוץ נחל כזיב, באמצע המאה ה-12 על ידי בני משפחת דה מיילי כחווה חקלאית מבוצרת ונחרב לאחר קרב קרני חיטין המבצר נבנה מחדש בשנת 1229 כמקלט עבור אבירי המסדר הטבטוני בשנת 1229 ונכבש על ידי הסולטאן הממלוכי בייברס לאחר מצור קצר בשנת 1271 . האתר הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב.
מצודת צפת	צפת	מצודה צלבנית גדולה וחשובה שהוקמה על חורבות מבצרים עתיקים. המצודה נבנתה לראשונה בשנת 1102 והורחבה בשנת 1140 והועברה לחזקת מסדר אבירי היכל שלמה (הטמפלרים) בשנת 1168. נחרבה לאחר קרב קרני חיטין. נבנתה שוב בשנת 1240 כאחת המצודות הצלבניות הגדולות ביותר במזרח התיכון. בשנת 1266 נכבשה ונהרסה לחלוטין על ידי צבאו של הסולטאן הממלוכי בייברס.
מבצר יחיעם ממעוף ציפור. מבצר יחיעם	הגליל העליון	ידוע גם בשמו הערבי קלעת ג'דין, שפרושו הוא מצודת הגיבורים. המבצר הועבר לידי המסדר הטבטוני הגרמני בשנת 1208 חלק מהביצורים ההקפיים ששמרו על עכו הצלבנית. ונהרס על ידי בייברס בשנת 1268 או 1271. השרידים הנראים כיום נבנו על ידי השליט הבדואי של הגליל דאהר אל עומר במאה ה-18.
המבצר הצלבני בכוכב הירדן, מבט ממעוף ציפור מבצר בלוור	הגליל התחתון, מצפון מערב לבית שאן	בתחילה חווה צלבנית מבוצרת שנבנתה בין השנים 1138-40, בשנת 1168 נבנה במקום מבצר אדיר על ידי אבירי המסדר ההוספיטלרי שהיה ידוע בשמות בלוואר או קוקט. המבצר נהרס לאחר מצור ממושך בשנת 1189. כוכב הירדן הוא מבצר מסוג מצודה קונצנטרית שהיה נקודת מפנה בבניה ותכנון של מבצרים, אחד מגדולי ההישגים האדריכליים של הצלבנים ואבטיפוס לכמה מהטירות המעולות שנבנו במערב.
מצד עתרת ונהר הירדן. צילום מכיוון דרום מצד עתרת	על גדות נהר הירדן, כקילומטר אחד דרומית לגשר בנות יעקב, בקרבת קיבוץ גדות.	מצד עתרת (נקרא גם שסטלה, מעבורות יעקב, ובלטינית: Vadum Jacob) הוא אתר ארכאולוגי בו נמצאים כיום שרידיו של מבצר צלבני אשר הוקם הוקם בימי מלכותו של המלך בלדווין הרביעי בשלהי המאה ה-12. באופן סכימתי, מבצר שסטלה דומה בצורתו לשלב הראשון של מבצר קרק דה שבלייה, וככל הנראה שניהם נבנו בסמיכות זמנים על ידי מסדר הטמפלרים על פי תוכנית דומה. בניית המבצר לא הושלמה והוא נחרב לאחר מצור קצר בשנת 1179. המבצר הכבוש נעזב על ידי המוסלמים, ככל הנראה בגלל מגפה שפרצה בקרבם זמן קצר לאחר הכיבוש, ובניית האתר לא נמשכה.
מבצר עתלית מבצר עתלית	סמוך ליישוב עתלית	מבצר עתלית (ידוע גם כמבצר פרגרינורום (Castellum peregrinorum) או טירת פֶּלֶרֶן (Château Pèlerin)) הוקם במהלך שנת 1218 על ידי אבירי המסדר הטבטוני והאבירים הטמפלרים ביוזמת מלך ממלכת ירושלים ז'אן דה בריין ובליל ה-14 באוגוסט 1291, לאחר נפילת העיר עכו בידי הצבא הממלוכי, ננטש המבצר והמוסלמים מוטטו את מגדלי המבצר ושעריו. עתלית איננו המבצר הצלבני הגדול ביותר, ומעט מאד נותר מביצוריו. עם זאת, ייחודו, המאסיביות וחוזקם של ביצורי הצד המזרחי (יבשתי) הופכים את עתלית לאחד המבצרים הצלבניים המעניינים ביותר.
בלמונט מדרום בלמונט	הר צובה	בלמונט (Belmonte, בצרפתית: הר יפה) המבצר נבנה בין השנים 1140-1160 על ידי אבירי המסדר ההוספיטלרים, לאחר קרב קרני חיטין נכנעו מגיני המבצר המעטים בפני כוחותיו של צלאח א-דין, שהורה על הריסת המבצר.
מבצר המלך במעיליא מבצר המלך	בכפר מעיליא	המצודה נבנתה בתחילת המאה ה-12 על ידי הצלבנים ונקראה "מבצר המלך" (Chateau de roi, בצרפתית או "Castellum Regis" בלטינית). בשלב מאוחר יותר עברה לידי המסדר הטבטוני ששינה את שמה ל"קסטלום רגינום". המצודה, היא חלק מהכפר מעיליא וכיום צמודים לשרידיה בתי מגורים, לא השתמרה בצורה טובה; אולם ניתן להבחין במגדל ובחלק מהחומות ששרדו.
המגדל המזרחי של מצודת המישור מצודת המישור	בעיר אזור	מצודה צלבנית שהוקמה בשנת 1099 על ראשה של הגבעה הניצבת כיום במרכזה של העיירה אזור. המצודה שימשה כתחנת מעבר, מנוחה, והגנה על עולי הרגל בדרך לירושלים.
שרידי המבצר, מבט מדרום מערב מבצר דטרוא	בסמוך לעתלית	מהמבצרים הראשונים שבנו הצלבנים בארץ ישראל, הוקם בתחילת המאה ה-12. בסמוך למושבה עתלית, על מעבר צר בדרך הים. במשך עשרות שנים שימש המבצר כמצודת דרכים שאיבטחה את השיירות שנעו לאורך דרך הים. המבצר פורק על ידי הצלבנים כהכנה לפעולות מצור מוסלמיות כנגד מבצר עתלית בתקופת מסע הצלב החמישי, הצבא המוסלמי השלים את הריסתו וכל שנותר ממנו היום הוא הבסיס החצוב.
הכניסה הדרומית למבצר שטו-נף מבצר שטונף	בסמוך למושב מרגליות	הוקם בשנת 1107 כחלק ממערך הגנה על דרך המסחר החשובה שחיברה בין דמשק ונמל צור. כאשר עבר המבצר לשליטת בני מסדר ההוספיטלרים שונה שמו לשטו-נף. בשנת 1176 נכבש המבצר בידי נור א-דין. בשנת 1837 חרב המבצר ברעידת אדמה, ואבניו שימשו את תושבי הכפר הונין.
שרידי מבצר לטרון מבצר לטרון	לטרון	הוקם כחלק ממערך הגנה על הדרך לירושלים. המגדל הראשון הוקם בשנת 1137 ועבר בשנת 1141 לידי מסדר הטמפלרים שבנה במקום מבצר גדול בשם טורון דה שבלייה שנהרס על ידי צבאות צלאח א-דין בשנת 1187 וככל הנראה לא נבנה מאז. במקום נערכו סקרים בלבד שחשפו מגדל עוז ומרתף ושרידים לחומה ומגדלים וכנסייה.
מבצר קקון	גן יאשיה	שרידי מבצר וכנסייה צלבנים שנבנו על ידי אבירי מסדר הטמפלרי שכונתה קקו. הממלוכים, בראשות השולטן ביברס, כבשו את המצודה בשנת 1260, שיקמוה והפכו את הכנסייה שבה למסגד. כיום האתר הוא חלק מהגן הלאומי "מבצר קאקון", השריד המרכזי מהמבצר הוא מגדל עוז בגובה 8.5 מטר.
מצודת ג'יבלין	סמוך לקיבוץ בית גוברין	מצודה שהוקמה על ידי פולק מאנז'ו בשנת 1134 ונמסרה לידי מסדר ההוספיטלרים בשנת 1136 שהקימו במקום מבצר גדול ויישוב שנפל לידי צבא צלאח א-דין בשנת 1187. המבצר חזר לידיים צלבניות בין השנים 1240–1244. חפירות במקום חשפו שרידי מצודה גדולה ובה כנסייה, חומה ובה מגדלים המוקפת חפיר.
מצודת הקסטל הקסטל	בשטחה של מבשרת ציון	גבעה על קצה הר מעוז, מעל כביש 1, עליה עמד מבצר Castellum Belveer, ממנו לא נותר שריד. האתר הוא גן לאומי והוכרז כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים.

ערים

שם העיר	מיקום	מידע נוסף
ירושלים	ירושלים	בירת ממלכת ירושלים משנת 1099 והעיר החשובה ביותר עד לכיבושה על ידי המוסלמים בשנת 1187. בעיר נותרו מעט שרידים מהתקופה הצלבנית לאחר הריסתה על ידי השליט סוריה האיובי, אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא, בזמן במסע הצלב החמישי כך עברה העיר שני גלי חורבן בשנים 1219 ו-1220. ההרס המוחלט והברוטלי, שבמהלכו נחרבו מרבית המבנים בירושלים ונהרסו חומותיה, הביא לנטישת העיר ובסיכומו נותרו על עומדם בעיקר מצודת העיר מגדל דוד, כנסיית הקבר, והמתחם המוסלמי המקודש בהר הבית. אתרים מרכזיים: כנסיית הקבר קבר מרים כנסיית העלייה כנסיית מרים של הגרמנים כנסיית סנטה אנה
עכו	עכו	נכבשה לראשונה בשנת 1104, חזרה לידיים מוסלמיות בשנת 1187 ונכבשה בשנית על ידי הצלבנים בשנת 1191. עכו הפכה לעיר הצלבנית החשובה ביותר, לאחר אובדן ירושלים, ועם כיבושה בידי הממלוכים בשנת 1291 תמה התקופה הצלבנית בארץ ישראל. ייחודה של עכו העתיקה הוא בכך שהיא בנויה משני מפלסים נפרדים - העיר הצלבנית והעיר העות'מאנית. שני המפלסים נפרדים זה מזה על ידי מאות השנים שבהן עמדה עכו בהריסותיה, החל בכיבוש הממלוכי ב-1291 ועד להתחדשותה בתקופה העות'מאנית. העיר הצלבנית כוללת את השרידים מתקופת ממלכת ירושלים, והם ברובם תת-קרקעיים. חלקם נחשפו והם השתמרו בדרך כלל במצב טוב מאוד. אלה כוללים חומות, רובעי מגורים, רחובות פתוחים ומקורים תעלות ניקוז, מעברים תת-קרקעיים ומבני מסחר ומגורים. אתרים מרכזיים: מצודת עכו על שרידי המצודה ההוספיטלרית - "אולמות האבירים". מנהרת הטמפלרים כנסיית יוחנן ה"קדוש" - כנסיית אנדראס ה"קדוש" הצלבני כנסיית אנדראס ה"קדוש"
אַרְסוּר (ארסוף)	צפונית להרצליה	ב-1101 נכבשה ארסוף על ידי הצלבנים והפכה לאחוזה פאודלית שנהרסה לאחר קרב קרני חיטין. ב-1241 בוצרה ארסור, נבנתה מצודתה הגדולה והוקם בה נמל חדש. ב-1261 עברה העיר ומבצרה לרשות מסדר ההוספיטלרים. במרץ 1265 עלה הסולטאן הממלוכי בייברס בראש צבאותיו על העיר, ולאחר 40 ימי מצור היא נפלה. במסגרת החפירות שנערכות עדיין באתר נחשפו חלקים מהעיר, ובשנים האחרונות הוכשר האתר לביקורי מטיילים והוכרז כגן לאומי ושביל ישראל עובר למרגלותיו. באתר נחשפו מגדל העוז הצלבני והמצודה, חפיר ושרידי הנמל.
קיסריה	קיסריה	העיר נכבשה בשנת 1101, בין המאה ה-10 למאה ה-12 עברה השליטה בקיסריה בין הצלבנים, שניסו לבנות את העיר, למוסלמים שהחריבו את הביצורים. במהלך מסע הצלב השביעי, ביצר לואי התשיעי, מלך צרפת את קיסריה במערכת ביצורים מהמפוארות בארץ ישראל. במאה ה-13 נכבשה בידי הממלוכים ובראשם הסולטאן בייברס, וחרבה יחד עם שאר ערי החוף בארץ ישראל. כיום האתר הוא חלק מגן לאומי קיסריה ונחשפו חומות העיר, שעריה והמצודה בנמל.

יישובים ומבנים מבוצרים

שם היישוב	מיקום	מידע נוסף
קלנסון	קלנסווה	כפר מבוצר וכנסייה ששרידיה ניכרים היום במסגד. היישוב הגן על דרך לוד-קיסריה. חלקו נמסר למסדר ההוספיטלרים ב-1129. הוא נכבש ב-1189 בידי כוחות צלאח א דין והוחזר זמן קצר אחר כך לידי הצלבנים. ב-1265 נכבש בידי הסולטאן הממלוכי ביברס וניתן כאחוזה לאחד מאנשיו. כיום ניתן להבחין במבנים שונים ומגדל מבוצר שנותרו בסמוך וכחלק מהמסגד בכפר.
מנואט	בסמוך ליישוב מנות	חווה מבוצרת לגידול קני סוכר הנזכרת לראשונה כרכוש כנסיית סן סלבטורה שבהר תבור. לאחר תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטין ב-1187, נפלה המצודה בידי צלאח א-דין, אך זמן קצר לאחר מכן נכבשה בידי הצלבנים והושבה לבעליה, ומבצרה נמכר בשנת 1212 למסדר הטמפלרים. מבצר זה נכבש בשנת 1260 בידי הסולטאן הממלוכי ביברס. המבצר נכבש על ידי מסדר ההוספיטלרים, שהחכיר אותו למסדר הטבטוני. בחורבה נותרו שרידי המתקנים של המפעל להפקת סוכר. קירות המבנים נשמרו עד גובה של שבעה מטרים.
אקווה בלה	ליד אבו גוש	חווה חקלאית מבוצרת, מבנה צלבני הידוע בשם "אקווה בלה" שגודלו 30 על 40 מטר, שקיר החזית שלו הפונה לכוון דרום מתנשא לגובה 12 מטר, למבנה מספר שערים ובו שני אולמות מרווחים שתקרתם מקומרת.
"הר השמחה" (Montis Gaudii)	נבי סמואל	שרידי כנסייה מבוצרת מהתקופה הצלבנית לאחר נפילת ירושלים בידי צלאח אל-דין, הפכה המצודה למסגד. במהלך חפירות שנערכו במקום נחשפו חפיר רחב ועמוק שנחפר מסביב למצודה, מחסנים ובתי מגורים.
כורדני	עמק זבולון	שרידי חווה, טחנות קמח מתקנים חקלאיים ומגדל מבוצר צלבניים. המעינות הוקפו בסכר לשם הנעתן של הטחנות ששימשו כספק הקמח העיקרי לעיר עכו, שהפכה מאוחר יותר לבירת ממלכת הצלבנים. היום האתר הוא חלק משמורת טבע עין אפק.
קולה	לרגליהרי יהודה כעשרה קילומטרים מצפון-מזרח ללוד	בשנת 1181 הקימו אבירים ממסדר ההוספיטלרים מרכז מנהלי שכלל מגדל ומבנה מקומר שנקרא "קולה". על חורבות השרידים הצלבניים הוקם כפר ערבי באותו שם, מסגד הכפר הוקם בסמוך לשרידי המגדל הצלבני. כיום מצוי בשטח פארק קק"ל "מבצר קולה" ו"יער קולה" שניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל.
קיימונט	בסמוך לעיר יקנעם	שרידי עיירה צלבנית הידועה בשמות בתקופה "קיימונט" ו"מונס-קיין". בתחילת המאה ה-12 חלק מנחלת כנסיית הר תבור, נפלה לידי צבא צלאח א-דין בשנת 1187. נמסרה לידי בליאן מאיבלין בשנת 1192. בשנת 1262 הפכה לחלק מנחלות מסדר הטמפלרים, בשנת 1283 נכבשה על ידי הממלוכים. כיום נמצאים באתר שרידי כנסייה, מגדל עוז ומבני מגורים.

כנסיות

ישנם ארבעה סוגים של כנסיות בארכיטקטורה הצלבנית, כאשר כל אחד משקף מקור השפעה אחר והיבט אחר לזיקה שבין המסורות המקומיות של המקומות ה"קדוש"ים: הסוג הראשון הוא זה של בזיליקה עם אמבולטוריום וקפלות קורנות, המופיע במופע יחיד, אך יחד עם זאת הוא המונומנט החשוב ביותר לנצרות, הלא היא כנסיית הקבר בירושלים; הסוג השני הוא בזיליקה מהטיפוס הנוצרי הקדום לה אולם תווך מרכזי עם שתי סטראות שבסופם שלושה אפסיסים המסודרים בטור, אחד ליד השני. האפסיס המרכזי, המסתיים באולם התווך, גבוה ורחב יותר לכל אורכו, ומתאים לפרופורציות של אולם התווך והסטראות בהתאמה. סוג מבנה זה הוא הנפוץ ביותר בארכיטקטורה הצלבנית בארץ הקודש. מייצג מובהק שלו הוא כנסיית סנטה אנה; הסוג השלישי הוא מבנה בצורת צלב מרובע שעליו כיפה ובזיליקה. סוג זה היה המועדף על הארמנים בירושלים שבנו את קתדרלת סנט ג'יימס בירושלים לפי המודל שלו. גם קפלת סנט הלנה הסמוכה לכנסיית הקבר נבנתה בצורה זו; הסוג הרביעי הוא מבנה מרכזי מתומן בעל שתי אמבולטוריה, כמו כנסיית העלייה בהר הזיתים.

שם הכנסייה	מיקום	מידע נוסף
כנסיית הקבר	הרובע הנוצרי, העיר העתיקה של ירושלים	כנסיית הקבר של ימינו היא ברובה מבנה צלבני - חלק מכנסיית הקבר הצלבנית שנחנכה ביום 15 ביולי 1149 - חמישים שנה לאחר כיבוש העיר. הצלבנים הקימו על בסיס הכנסייה הביזנטית כנסייה חדשה, ובה איחדו מספר מבנים הקשורים למעשה הצליבה. משכבש צלאח א-דין את ירושלים בשנת 1187 הוא החליט שלא לפגוע בכנסיית הקבר והפקיד את מפתחות הכנסייה בידי שתי משפחות מוסלמיות, משפחת גודה "אל גודייה" ומשפחת "נוסייבה", שעד היום אחראיות על פתיחת הכנסייה וסגירתה.
כנסיית סנטה אנה כנסיית סנטה אנה	ליד שער האריות בירושלים	כנסייה צלבנית שהוקמה בשנות הארבעים של המאה ה-12, דוגמה לטיפוס הנפוץ ביותר של כנסייה צלבנית בארץ ישראל. המבנה משלב סגנון בנייה רומנסקי מוקדם עם מסורות בנייה מקומיות נוצריות קדומות והשפעות ביזאנטיות. ב-1187, חמש שנים לאחר תבוסת הצלבנים, צלאח א-דין הפך את הכנסייה למדרסה מוסלמית (בית ספר מוסלמי) שנקראה על שמו: א-צלאחיה. ב-1856 נמסרה הכנסייה לנפוליון השלישי, ומאז היא נמצאת בידי מסדר האבות הלבנים.
אמאוס ניקופוליס (עמואס)	אזור לטרון	שרידי כנסייה צלבנית שנבנתה על חורבות כנסייה ביזאנטית.
קתדרלת יוחנן המטביל, רמלה	רמלה	קתדרלה שנבנתה באמצע המאה ה-12 כבזיליקה גדולה. כיום חלק מהמסגד הגדול ברמלה. בפינה המערבית של חצר המסגד נמצא שער הכניסה הצלבני, הכולל שלוש קשתות ושלושה עמודים, המרמזים על השילוש ה"קדוש". הכנסייה שימשה את הנוצרים הצלבנים עד שנת 1260, ואז הולאמה על ידי הממלוכים.
כנסיית התחייה	אבו גוש	כנסייה צלבנית שנבנתה על ידי ההוספיטלרים בשנת 1141 והייתה בשימוש עד 1187. הכנסייה מוקדשת להתגלותו של ישו בפני שני שליחיו באמאוס, לאחר שקם לתחייה.. הכנסייה הוקמה מעל מעיין הנובע עד היום בקריפטה שלה ובה שרידי פרסקאות מהמאה ה-12.
כנסיית סנטה אנה	ציפורי.	מבנה מבוצר ששימש כמגדל מבוצר וכנסייה. בכנסייה שרידים מבתי כנסת קדומים שאבנים מהם שימשו כחומר בנייה.

ראו גם

• מבצר צלבני

לקריאה נוספת

• יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרך ב, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005; הספר זיכה את פראוור בפרס ישראל, ותרגומו לצרפתית זיכה אותו בפרס האקדמיה הצרפתית.

• יהושע פראוור, הצלבנים - דיוקנה של חברה פיאודלית, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה 1975, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת 1985
• Hugh Kennedy. Crusader castles.Cambridge University Press, 2001
• David Nicolle. Crusader Castles in the Holy Land 1097-1192 (Fortress) Osprey Publishing 2004
• David Nicolle. Crusader Castles in the Holy Land 1192-1302 (Fortress) Osprey Publishing 2005
• Kristian Molin. Unknown crusader castles. Continuum International Publishing Group, 2001
• Adrian J. Boas Archaeology of the Military Orders. Taylor & Francis, Inc. 2006
• Ronnie Ellenblum. Crusader Castles and Modern Histories. Cambridge University Press 2007

הערות שוליים

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

‎‎