המסגד הגדול ברמלה

המסגד הגדול ברמלה
	המסגד הגדול
	המסגד הגדול
מידע כללי
סוג	מסגד, כנסייה לשעבר

הכניסה אל המסגד, ומעליה הכתובת שהובאה מהמסגד הלבן ואשר לפיה הוא הוקם על ידי ביברס

המסגד הגדול (בערבית: الجامع الكبير, "אל-ג'אמע אל-כביר") המכונה גם מסגד אל-עומרי (בערבית: المسجد العمري, "אל-מסג'ד אל-עמרי") הוא מסגד פעיל, השוכן במבנה כנסייה צלבנית בעיר רמלה.

הנוצרים בימי הביניים זיהו בטעות את רמלה עם העיר רמה, עירו של יוסף הרמתי שתרם את חלקת קברו לקבורת ישו בירושלים. בעקבות כך, הפכה רמלה לאתר צליינות חשוב, ואף נבנתה בה קתדרלה גדולה, שהוקדשה ליוחנן המטביל. הקתדרלה נבנתה באמצע המאה ה-12 כבזיליקה גדולה, ובה אולם תווך ושתי סיטראות באורך של כשישים מטרים, וברוחב של כ-20 מטרים. אולם התווך הופרד מן הסטראות בכל צד על ידי שמונה עמודים שעוטרו בכותרות צלבניות קלסיות בדגמים צמחיים. העמודים תמכו בגג מקומר, וחלקה המוגבה של הקתדרלה הואר בשני טורים של 14 חלונות, שנבנו תחת כרכובי אבן. עד ימינו נראה בפינה המערבית של חצר המסגד שער הכניסה הצלבני, הכולל שלוש קשתות ושלושה עמודים, המרמזים על השילוש הקדוש. הכנסייה שימשה את הנוצרים הצלבנים עד שנת 1260, ואז הולאמה על ידי הממלוכים.

בשנת 1260 נכבשה ארץ ישראל בידי השליט הממלוכי ביברס. בעקבות כך, גירשו הממלוכים את הנוצרים מקתדרלת יוחנן הקדוש ברמלה, והסבו את המבנה למסגד. פעולה זו, אגב, לא ייחודית דווקא לרמלה, והיא מוכרת ממקומות נוספים, כמו הפיכת כנסיית סנטה אנה בירושלים למדרסה מוסלמית על ידי צלאח א-דין, ולהפך - הפיכת מסגד אל-אקצא לכנסייה של מסדר הטמפלרים, ועוד.

הממלוכים ביצעו כמה שינויים במבנה כדי להתאימו למסגד, ובין היתר התקינו בחלקו הדרומי של המבנה מינבר - דוכן תפילה שעליו עומד הדרשן ובסמוך לו הותקן מחראב - גומחת תפילה המצביעה על כיוון התפילה למכה; מעל המשקופים הצפוניים נקבעו שתי כתובות הלל: המערבית לביברס (המשקוף כאן בשימוש משני) והמזרחית לסולטאן קטבוגא (משקם המסגד), מהשנים 666 ו-692 להג'רה (1268 ו-1298 בהתאמה); ובצמוד למבנה רוצפה חצר גדולה, כמקובל במסגדים. צריח המסגד הגבוה, ממנו קורא המואזין, נבנה כנראה כבר בתחילה, אך שופץ ב-1314, כפי שמעידה כתובת ממלוכית הקבועה מעל שער הכניסה.

בחצר המסגד שוכן קבר שייח' בעל כיפה, המזוהה במסורת המוסלמית כקברו של שהאב א-דין, קצין בכיר בצבא צלאח א-דין שנהרג בקרב קרני חיטין. לשהאב א-דין מיוחס גם מקאם שהאב א-דין בנצרת, הידוע יותר בכינויו "מסגד המריבה".