צבא ממלכת ירושלים

קרב קרני חיטין

הצבא של ממלכת ירושלים הורכב משני גורמים עיקריים: צבא הממלכה וצבאות המסדרים. במאה ה-11 היו פעילים בממלכה שני מסדרים גדולים: הטמפלרים וההוספיטלרים. במאה ה-12 נוסף אליהם גם המסדר הגרמני. לצד האבירים היו למסדרים פרשים קלים המוכרים בשם טורקופולים שהיו אמורים לסייע לאבירים במלחמתם נגד הפרשים הקלים של המוסלמים. אף שהמסדרים נשמעו הלכה למעשה לפקודות המלך, הם לא היו תחת פיקודו הישיר ולא היו חייבים בשירות צבאי למען הממלכה. צבא הממלכה גויס בצורה דומה לגיוס צבאות ימי הביניים באירופה. הצבא המלכותי סיפק כמחצית מכלל האבירים ואת רוב חיל הרגלים.

הצבא המלכותי

האבירים הרכיבו את חיל הפרשים הכבדים. בדומה לאבירים באירופה, חימושם כלל רומח פרשים כבד לדקירה, חרב, גרזן, אלה וכלי נשק נוספים לקרב פנים אל פנים. להגנתם לבשו שריון שרשראות, קסדה ופרטי שריון נוספים. בנוסף לשריון היה להם מגן שבתקופה זו היה בצורת מחומש עם קצה הפונה כלפי מטה. המגן כיסה את גופו של הפרש בעת ישיבתו על הסוס. טקטיקת הלחימה הייתה דומה למקובל באירופה והסתכמה בהסתערות פתאומית של גוש ברזל מלוכד לעבר האויב. אם ההסתערות הצליחה, השפעתה הייתה הרסנית ודי היה בהסתערות מוצלחת אחת של הפרשים הכבדים של הצבא הנוצרי על מנת לנצח בקרב ולטבוח באויב.

חולשתם הייתה במספרם הנמוך ובכושר התמרון הירוד. בגלל צורת הלחימה הסוסים שבהם השתמשו האבירים היו איטיים יחסית ולא היה בכוחם להדביק את הקשתים הרכובים ופרשים קלים אחרים של המוסלמים. לכן, אם בודדו משאר הצבא, היו נתונים לחסדי הקשתים של האויב שהיה עושה בהם שמות.

בשיאה, לפני קרב קרני חיטין, יכולה הייתה הממלכה לגייס כ-650 עד 675 אבירים וכ-5,000 סרז'נטים. לאחר התבוסה ואיבוד נחלות רבות ירד חלקו של הצבא המלכותי במניין הכוחות של הממלכה, והמלך נאלץ להסתמך על עזרה חיצונית ועל צבאות המסדרים.

צבאות המסדרים

צבאות המסדרים היו דומים לצבא הממלכה ובעת הממלכה הראשונה (1099 - 1187) היה כוחם הצבאי המאוחד של כל המסדרים דומה לצבאה של הממלכה (כ-600 אבירים, במקרים נדירים כמו בפלישה למצרים בימיו של אמלריך עד 1000 אבירים). המסדרים לא סבלו ממצוקת הקרקע שהייתה כה אופיינית לממלכה כי היו להם נכסים רבים מאד באירופה. גם תרומות עתק זרמו לקופות המנזרים ובעזרת סכומים אלה היו יכולים המסדרים לאייש את מבצרי הגבול הגדולים. אחרי תבוסת חיטין עברו רוב המבצרים לידי המסדרים כי לא היו לממלכה אמצעים להגן עליהם. בנוסף לכך, מפלה, אפילו קשה, לא המיטה אסון על צבאות המסדרים כי תמיד היו להם כוחות מילואים באירופה שאפשר היה להשתמש בהם למילוי השורות.

המסדרים הצבאיים, שילוב כמעט בלתי אפשרי של מוסדות צדקה הנשענים על האידאולוגיה הנוצרית של נזירות לכת של לוחמים על בסיס האידאולוגיה של מעמד האבירות, היו חידוש שנולד והתקיים בממלכת ירושלים והצמיד את מערכת הערכים ההומאנית אל מעמד האצולה. חידוש זה ביחד עם שורה של פיתוחים בתורת הלחימה והארכיטקטורה הצבאית מצביע כאלף עדים על מהות אופיה ודרך חיה של ממלכת ירושלים כיישות החיה באופן אקסקלוסיבי על חרבה. המסדרים הצבאיים הפכו לחלק ממערכת המדינה והכנסייה של ממלכת ירושלים והפכו לאבן פינה של מערכת ההגנה הצבאית תוך שמירה קנאית על עצמאות ומערכת אינטרסים נפרדת שלעיתים נגדה את אלו של ממלכת ירושלים. המסדרים הצבאיים צברו כוח ורכוש ובשיא כוחם היו בעלי צבא קבע של לוחמים שלא נפל בגודלו מצבא הממלכה הפיאודלי והיה זמין ומאומן בכל עת. החל מהמאה ה-12 ובקצב הולך וגובר הועברו לידי המסדרים המבצרים הצלבניים בעיקר באזורי הגבול עד שמספרם עלה על אלו שהוחזקו על ידי המלך.

מסדר ההוספיטלרים

מסדר ההוספיטלרים או בשמו המלא "מסדר יוחנן ה"קדוש" של בית החולים בירושלים" הוא מסדר צבאי נוצרי. שנוסד עוד קודם למסע הצלב הראשון אך בשנת 1113 קיבל את חסותה של הכנסייה מהאפיפיור, והקים את בית החולים ההוספיטלרי הגדול הראשון ליד כנסיית הקבר בירושלים, שכונה מאוחר יותר מוריסטן. בתחילה הסתפקו ההוספיטלרים בטיפול רפואי אך עם ייסוד מסדר הטמפלרים התרחבו תחומי העיסוק של אבירי המסדר בהתאמה, וההתפתחות המסורתית של האגודה כמוסד צדקה נקטעה. המסדר שינה את התקנון הנזירות ואיפשר לחבריו לשאת נשק. משם ועד הפיכתם למסדר צבאי דוגמת ה ב-1154 הייתה הדרך קצרה. בשיא כוחם החזיקו ההוספיטלרים שבעה מבצרים גדולים ו-140 אחוזות במלכת ירושלים.

מסדר אבירי היכל שלמה

מסדר אבירי היכל שלמה או בשמם הרשמי האבירים העניים של אותו האיש ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טמפלרים היה מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שתפקידו הרשמי, כפי שעולה מהצהרת מייסדיו היה להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ועל הצליינים העולים לרגל למקומות הקדושים בממלכת ירושלים. לצד ההגנה על עולי הרגל, סיפק האבירים כח צבאי חזק מאד שכלל אלפי חיילים, בהם כמה מאות אבירים להגנתה של ממלכת ירושלים. לצד תפקידיו הצבאיים הייתה למסדר רשת סניפים ענפה באירופה שעזרה לצליינים ולאנשים אחרים להעביר כסף בבטחה ממקום אחד למשנהו. המסדר נוסד בשנת 1119 לאור ההתקפות החוזרות והנשנות של המוסלמים על עולי הרגל הנוצריים בדרכם לירושלים, תחת ברכתו של בלדווין השני, העתיקו אבירי המסדר את מגוריהם למסגד אל-אקצא. מקור השם "אבירי מסדר היכל שלמה" במקום מגוריהם זה, היות שהם ראו במסגד אל-אקצא שריד של מקדש שלמה וקראו למסגד Templum Solomoni. בחלל שמתחת למסגד הם שמרו את סוסיהם וכך קיבל החלל הזה את שמו המודרני - אורוות שלמה. את מסגד כיפת הסלע הסמוך הם הפכו לכנסייה בשם "מקדש אדוני" (Templum Domini).

עזרה חיצונית

לצד צבאות הממלכה וצבאות המסדרים השתתפו בלחימה צליינים, שכירי חרב שמומנו על ידי נדבנים אירופאים (בעיקר מלכים), וכמובן, מסעי הצלב שכוונו לאזורים שונים במזרח התיכון. צורת עזרה אחרת הייתה ביצור ערים בכסף אירופאי. באופן זה רוקן לואי התשיעי (מוכר גם כלואי ה"קדוש") את קופת צרפת למען ביצור ערי החוף הצלבניות.

צי

לממלכת ירושלים לא היה צי ראוי לשמו, ולרוב הסתמכה הממלכה על ציי ג'נובה, פיזה וונציה.

ביצורים

חלק חשוב מהמערכת הצבאית של הצלבנים היו מבצרים וערים בצורות. עקב מיעוטם המספרי, נאלצו הצלבנים להסתמך על מערכת מסועפת ומפותחת של ביצורים. צלאח א-דין היה הראשון שהחל בהרס מבצר צלבני (היה זה כוכב הירדן) במטרה לשלול מהם את אחיזתם בשטח. ביברס הפך את הרס המבצרים לשיטה. כתוצאה מכך לא שרדו בשטחי ארץ ישראל מבצרים שלמים מתקופת הצלבנים, למעט קראק דה שבליה אשר בסוריה, שהצליח לשרוד.

ראו גם

• צבאו של צלאח א-דין
• הטקטיקה והאסטרטגיה הצלבנית בארץ ישראל

לקריאה נוספת

• יהושע פראוור, הצלבנים - דיוקנה של חברה פיאודלית, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה 1975, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת 1985

• Christopher Marshall, Warfare in the Latin East, 1192 - 1291, Cambridge University Press, 1992.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25177137צבא ממלכת ירושלים