אדיר איום ונורא
אדיר איום ונורא
|
|---|
|
אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא - בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא
גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי - דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי
הֵן אַתָּה תִקְוָתִי - וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי
זָךְ וּנְשׂוּא כַפַּיִם - חֹן פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם
טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ - יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ
כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ - לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ
מִפַּחַד לְהַצִּילִי - נַהֲלֵנִי לְגוֹרָלִי
סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים - עֲזָר-נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים
פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים - צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים
קָרֵב קֵץ נֶחָמָה - רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה
שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ - תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ
|
"אדיר איום ונורא" הוא פיוט המושר בקרב קהילות חסידות רבות במוצאי שבת. וכרבים מפיוטי מוצאי שבת[1] אף הוא עוסק בבקשה לה' שיגאל את עמו.
מקור הפיוט
הפיוט נזכר לראשונה במחזור ויטרי[2], מחברו של הפיוט לא ידוע. הפיוט מסודר לפי אקרוסטיכון אלפבית, ואחרי כל שתי שורות מובא קטע מפסוק שמתחיל בשם ה'.
יש מקומות שנהגו לכפול את הבית האחרון בפיוט ועל כך כתוב בספר אמיץ יוסף:
בזמר דאדיר איום ונורא, נהגו רובא דעלמא לכפול כל החרוזים האחרונים מכל הבתים דא"ב, ואני ראיתי מאבי מורי החסיד שכפל דוקא כל החרוזים הראשונים, מפני שבכל האחרונים יש בהם שם, ואם יכפלם יאמר כמה שמות לבטלה
— ספר אמיץ יוסף אות עד
ניגון פעם ביער הלכתי
ניגון פעם ביער הלכתי הוא ניגון שנזכר כבר במאה ה-17, ומובא במקומות שונים בגרסאות שונות, בחלק מהגרסאות ניתן לראות כי הוא בנוי על השיר אדיר איום ונורא[3]:
פעם ביער הלכתי
וקול ציפורים שמעתי
מרננים, מצפצפים
רא רא רא
אדיר איום ונורא
בצר לי לך אקרא
ה' לי ולא אירא
אמאל איך געגאנגען
אין די מיטן וואלד
האב איך געהערט
א גרויס געוואלד
פייגעלאך זינגען
לי לי לי
גדור פרצת היכלי
דגול מהר חכלילי
ה' היה עוזר לי
קישורים חיצוניים
- הפיוט אדיר איום ונורא" בפורום אוצר החכמה
- אברהם רגלסון, "תפילת הציפורים" בפרויקט בן-יהודה
- אלי שטרן, אני ביער הלכתי שירת הבריאה, באתר Academia.edu
- אדיר היום ונורא, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
- ^ כך למשל גם בבמוצאי יום מנוחה.
- ^ סימן רח.
- ^ ראו בערך ניגון פעם ביער הלכתי באתר חב"דפדיה.
