אלברט שווייצר

אלברט שווייצר
Albert Schweitzer
לידה	14 בינואר 1875
פטירה	4 בספטמבר 1965 (בגיל 90)
ענף מדעי	פילוסופיה, רפואה, תאולוגיה
מקום מגורים	גרמניה, צרפת, אפריקה
פרסים והוקרה	פרס נובל לשלום בשנת 1952
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום תאולוגיה

ד"ר אלברט שווייצר (Albert Schweitzer;‏ 14 בינואר 1875 - 4 בספטמבר 1965) היה תאולוג, מוזיקאי, פילוסוף ורופא גרמני-צרפתי. הוא נולד בקייזרסברג שבחבל אלזס-לוריין בגרמניה (כיום בצרפת). זוכה פרס נובל לשלום לשנת 1952 עבור ייסוד בית החולים למברנה בגבון שבמערב אפריקה המשוונית. כמו כן היה אחד מ-25 הנושאים בתואר "מסדר ההצטיינות" של חבר העמים הבריטי, וקיבל גם תואר אבירות ממסדר לזרוס הנוצרי בירושלים.

תאולוגיה

את המוניטין שלו בתחום הקנתה לשווייצר עבודתו הגדולה הראשונה - "החיפוש אחר אותו האיש ההיסטורי", שפורסמה בשנת 1906. בחיבור זה ניתח שווייצר את דמותו של אותו האיש לאור כתביו האסכטולוגים של אותו האיש עצמו. שווייצר טען כי הדיוקנאות ההיסטוריים של אותו האיש לאורך השנים היו לא יותר מאשר דיוקן של ההיסטוריונים החוקרים עצמם.

מחקריו התאולוגיים הבאים, שנטו לכיוון התאולוגיה של הנצרות הליברלית עסקו בעיקר בברית החדשה, אך שימשו גם כתזה שלו ברפואה - "המחקר הפסיכיאטרי של ישו" (1911), ו"המיסטיקה של פאולוס השליח" (1930). מחקרו על פאולוס בחן את אמונותיו האסכטולוגיות של השליח על פי הבשורה שלו בברית החדשה.

במהלך כהונתו ככומר קלוויניסטי בכנסיית סנט ניקולס בשטרסבורג, הוא ניהל את טקס נישואיו של תיאודור הויס, שלימים נבחר לכהן כנשיאה הראשון של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עם אלי הויס-קנאפ.

מוזיקה

שווייצר היה נגן עוגב נחשב בזמנו, והתעניין במיוחד ביצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך. הוא פיתח סגנון נגינה פשוט, שהאמין כי הוא קרוב יותר לזה שבאך התכוון אליו, בעיקר בהתבסס על אמונותיו הדתיות של המלחין. הוא הדהים את מורו, שארל-מארי וידור, כשפירש את הדימויים בכוראל-פרלודים של באך על פי המזמורים התפילתיים שליוו את הנגינה - גישה שמעולם לא עלתה על דעתו של הנגן הקשיש.

בספרו "יוהאן סבסטיאן באך", שאת גירסתו האחרונה השלים ב-1908, פירט שווייצר את סגנונו החדש, והשפיע רבות על ההתייחסות לעבודותיו של באך. בהמשך הוא שיתף פעולה עם וידור כדי להשלים מהדורה מחודשת של כל עבודותיו של באך. הספרון שפרסם ב-1906 "אומנות בניית העוגב ונגינת העוגב בגרמניה ובצרפת", הביאה לשינוי המגמה הרומנטית בתחילת המאה ה-20 לטובת חשיפה מחודשת של עקרונות הבארוק, אף יותר מכפי ששווייצר כיוון בתחילה.

הספר יצא בעברית בשנת 1955 בהוצאת עדית, בתרגומו של יצחק הירשברג. במאי 2010 יצאה מהדורה חדשה של התרגום לעברית, עם פתח דבר מאת פרופסור יהואש הירשברג, בהוצאת חותם-תרבות.

פילוסופיה

השקפת העולם של שווייצר התבססה על עקרון ה"הערצה לחיים", שהאמין כי הוא תרומתו הגדולה ביותר לאנושות. להשקפתו, הציוויליזציה המערבית נמצאה במצב של ריקבון לאחר שבמשך דורות נטשה את העקרונות האתיים שעליה התבססה. שווייצר האמין כי הכבוד לחיים הוא עיקרון נעלה, בדומה לחשיבתם של פרידריך ניטשה ולב טולסטוי. היו שהשוו את הפילוסופיה שלו לזו של פרנציסקוס מאסיזי, השוואה שמעולם לא התנגד לה.

רפואה

את מרבית חייו בילה שווייצר בלמברנה (הנמצאת בגבון של ימינו). ביוני 1912 נישא להלנֶה ברסלאו, בתו של ההיסטוריון היהודי הפאן-גרמני הארי ברסלאו (אנ'). לאחר שסיים את לימודי הרפואה ב-1913, עבר שווייצר ללמברנה עם אשתו כדי להקים בית חולים שיפעל לצד המחנה המיסיונרי שפעל שם. הוא טיפל באלפי אנשים, בכללם מאות חולי צרעת וקרבנות של מחלת השינה האפריקאית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 הושמו שווייצר ואשתו, שהיו אזרחים גרמנים על אדמת אפריקה, במעצר בית זמני. ב-1917 הם הועברו לצרפת, שם הוגבל חופש התנועה שלהם. את שנותיו בצרפת בילה שווייצר בלמידה אינטנסיבית כהכנה לספרו "תרבות ואתיקה", אותו פרסם ב-1923. ביולי 1918 זכה שווייצר לחירותו מחדש, והחל לעסוק ברפואה בשטרסבורג. במקביל החל להרצות על רעיונותיו, לא רק במטרה להפיץ את הפילוסופיה שלו בנושא תרבות ואתיקה, אלא גם כדי לגייס כספים לבית החולים שהקים באפריקה. ב-1924 חזר שווייצר ללמברנה, שיקם את בית החולים והמשיך לעסוק שם ברפואה. עד מהרה התגייסו רופאים נוספים למשימה, ושווייצר היה יכול לשוב לאירופה ולהמשיך את הרצאותיו באוניברסיטאות.

חייו המאוחרים

בשנים 1939-1948 נשאר שווייצר בלמברנה, היות שבשל מלחמת העולם השנייה לא היה מסוגל לעזוב לאירופה. שלוש שנים לאחר תום המלחמה שב לראשונה לאירופה, והמשיך לנוע בינה לבין אפריקה עד למותו ב-1965. החל משנת 1952 פעל שווייצר כנגד ניסויים גרעיניים ונשק גרעיני, לצידם של אלברט איינשטיין וברטרנד ראסל. בשנים 1957 ו-1958 הוא שידר ברדיו אוסלו ארבעה נאומים שהתפרסמו לאחר מכן בקובץ "שלום או מלחמה אטומית". ב-1957 היה שווייצר לאחד ממייסדי הוועדה למדיניות גרעינית שקולה.

על שמו רחוב בחיפה.^[1]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אלברט שווייצר

אלברט שווייצר, באתר פרס נובל (באנגלית)

הערות שוליים

^ אמציה פלד, רחוב אלברט שווייצר, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלברט שווייצר23732890

[1] אמציה פלד, רחוב אלברט שווייצר, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה

[1]

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)