איוואן בונין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
איוואן אלכסייביץ' בונין (ברוסית: Ива́н Алексе́евич Бу́нин; 22 באוקטובר[1] 1870, וורונז' - 8 בנובמבר 1953, צרפת), סופר ומשורר רוסי, זוכה פרס נובל לספרות.
ביוגרפיה
איוואן בונין נולד במשפחת אצולה רוסית בעלת נכסים, שכבר קנתה לה מוניטין בפוליטיקה, במדע ובאומנות. בתוך משפחתו כבר היו שני סופרים, אנה בונין וואסילי ז'וקובסקי. את ילדותו ונעוריו בילה בונין באחוזות אביו. לאחר מות אחותו, נכנס בונין לתקופת דיכאון עם נטיות דתיות. נטיותיו לאומנות באו לידי ביטוי בציור, שגם השפיע על כתיבתו הספרותית. כבר בגיל צעיר ראה יצירות משלו שהופיעו בדפוס, קובצי שירה וגם יצירות בפרוזה. הוא גם תרגם מהספרות האנגלית לרוסית.
זכה לפרסים ספרותיים רבים ובהם "פרס פושקין" של האקדמיה הרוסית. בשנת 1909 התקבל בעצמו לאקדמיה. בונין הרבה במסעות וסייר ברחבי רוסיה, איטליה, טורקיה, יוון, סוריה, ארץ ישראל, מצרים, אלג'יריה, תוניסיה ועוד.
במאי 1918, אחרי המהפכה הבולשביקית, עזב בונין, שהעריץ את הצאר ואת בית המלוכה ותעב את הקומוניזם, את מוסקבה ופרש לאחוזתו בכפר. בפברואר 1920 עזב בונין את ברית המועצות ויצא לפריז.
בשנת 1947 הזמינה אותו הממשלה הסובייטית, באמצעות המשורר קונסטנטין סימונוב, לשוב למולדתו. בונין גם מנע הוצאה מחודשת של ספריו בברית המועצות בהתנגדו לכך שיצונזרו, אך בשנת 1953, לאחר מותו, "סיפחו" אותו מחדש לספרות הרוסית.
יצירתו
בשנת 1901 יצא לאור הרומן שלו הכפר. אחרי הכפר יש יצירות נוספות באותו סגנון המתאר את אנשי הכפר ללא אידיאליזציה. ספריו בנוים סביב נושאים כמו: תופעות טבע אקלימיות, חיי הכפר הרוטיניים, תענוגות בעלי האחוזות ועוד. לבונין יש סגנון אופייני המכביד מאוד על תרגומו לשפות אחרות.
בשנת 1908 ביקר בונין בארץ ישראל ובעקבות הביקור כתב סיפור בשם בארץ יהודה שיצא לאור יחד עם סיפורים אחרים בניו יורק.
בשנת 1933 הוענק לו פרס נובל לספרות "על סגולותיו האומנותיות והספרותיות שהכשירוהו לתת תיאור נאמן לטיפוסים האופייניים של העם הרוסי".
מספריו
- הכפר (1901)
- קדושת האהבה
- אהבתו של מיטיא, ועוד ספורים, מסדה, תל אביב, 1946.
- האדון מסן פרנסיסקו , מבחר סיפורים, תירגמו מרוסית צבי ארד ועזרא זוסמן, אחרית-דבר מאת נילי מירסקי, עם עובד, 1981.
- באביב, ביהודה, ועוד 14 סיפורים, תרגם יורם ברונובסקי, ספרי תרמיל, הוצאת משרד הביטחון, 1974.
- שדרות אפלות, תרגם רועי חן, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.
- הפודל הלבן וסיפורי כלבים אחרים, תרגם אלכס בנדרסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.
בבית הספרים הלאומי נמצא גם כרך מסיפורי בונין, בתרגום ליידיש.
קישורים חיצוניים
- איוואן בונין, באתר פרס נובל (באנגלית)
- כתבי איוואן בונין בפרויקט בן-יהודה
- איימן סיכסק, זהירות אהבה, באתר ynet, 23 במרץ 2008
- מאשה צור גלוזמן, רומן רוסי, באתר nrg, 20 במרץ 2008
- סיון בסקין, גן הדובדבנים הרקובים, באתר הארץ, 9.5.2008
- מאיה ערד, 37 דרכים לעזוב את אהובתך, באתר הארץ, 28.5.2008
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ תאריך הלידה המובא הוא על־פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו. על־פי הלוח היוליאני, שהיה נהוג ברוסיה בתקופת הולדתו של בונין, תאריך לידתו הוא 10 באוקטובר 1870.
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) | |
27696937איוואן בונין