קרל גילרופ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.

קרל אדולף גילרוּפּדנית: Karl Adolph Gjellerup; ) היה משורר, סופר, מחזאי ומתרגם דני, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1917.

חייו

גילרופ נולד באי הדני רוהולטה. היה בנו של כומר שהתחיל ללכת בעקבות אביו ולמד תאולוגיה בקופנהגן. כבר מצעירותו התחיל לעסוק בספרות וכתב דרמות בחרוזים. הוא השתתף באוניברסיטה בחוג הרדיקאלי של גיאורג בראנדס יחד עם הסופר י. ב. יעקובסון. הוא השתמש בהכנסותיו מהיצירות האפיות (ראה יצירתו) כדי לממן מסעות בגרמניה, שווייץ, איטליה, יוון ורוסיה. בהשפעת התנסויותיו בנסיעות האלה, פרש מהחוג והתקרב למעמד האצילים.

השקפת עולמו של גילרופ הושפעה מהפילוסופיה של שופנהאואר ושל קאנט.

בשנת 1892 עבר לגור בדרזדן והושפע מאוד מהאופרות של ריכרד וגנר. הוא כתב מסה על טבעת הניבלונגים ותרגם את שירת האלילים מתוך האדה.

בשנת 1894 יצאה לאור רומן שכתב בגרמנית ומכאן ואילך המשיך לכתוב בגרמנית.

בשנת 1917 הוענק לו פרס נובל לספרות יחד עם הנריך פונטופידן. בנימוקי הפרס נאמר שהוא הוענק לו על "סיפורו האידיאליסטי השופע והגמיש".

נפטר בקלוטשה, ליד דרזדן, ב-1919.

יצירתו

  • האידיאליסט (1878), שירה אפית.
  • דניה הצעירה (1879), שירה אפית.
  • אנטיגונוס (1880), שירה אפית.
  • ברינהילד (1884), טרגדיה לירית.
  • סט. זוסט (1886), דרמה על המהפכה הצרפתית.
  • הכומר מורס (1894), רומן שנכתב בגרמנית.
  • התחנה על הגבעה (1896)
  • עולה הרגל קאמאניטה (1906) על הודו ועל הבודהיזם.
  • הקריאה לחיים (1916).
  • ענף הזהב (1917), קובץ סיפורים קצרים על השפעת אותו האיש בעולם המודרני.
  • החיה הקדושה ביותר (1920), סיפור דמיוני.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל גילרופ בוויקישיתוף



P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0