ת"ס אליוט
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
| חתימה |
 |
|---|---|
תומאס סטרנס אליוט (באנגלית: Thomas Stearns Eliot; 26 בספטמבר 1888 – 4 בינואר 1965), המוכר יותר כטי-אס אליוט, היה משורר, מחזאי ומבקר ספרות אנגלי-אמריקאי. אליוט נולד בארצות הברית, והתיישב בשנת 1914 באנגליה, בגיל 26. בשנת 1927 אימץ אזרחות בריטית תוך ויתור על זו האמריקאית. באותה שנה המיר אליוט גם את דתו היוניטריאנית בזו האנגליקנית ("אנגלו-קתולית" לפי ניסוחו).
אליוט נולד למשפחה אמידה בסיינט לואיס שבמיזורי (ממדינות המערב התיכון בארצות הברית). את עיקר פרסומו והשכלתו הגבוהה רכש לו בממלכה המאוחדת ובצרפת, ונחשב לממשיכה ומחדשה של המסורת האירופאית בשירה ובאמנות בכלל. עזרא פאונד, שהיה כתב חוץ של המגזין "Poetry" למשך שש שנים, שיכנע את המייסדת והמו"לית של המגזין, הרייט מונרו, לפרסם את יצירותיו הראשונות של טי אס אליוט. בשנת 1948, הוענק לטי אס אליוט פרס נובל לספרות.
מאפייני שירתו
שיריו של אליוט נחשבו כקשים לקריאה ולפיצוח, עקב שפע המטפורות הדקות, ההפניות והרמזים לספרות הקלאסית הרחבה, שאותן כתב אליוט מתוך הנחה שהקורא המשכיל יזהה את המובאות ואת משמעויותיהן. הוא השתמש בשירתו ביסודות צעקניים והמוניים לצד נושאים שיריים מסורתיים מן המסורת האירופית, היהודית-נוצרית או ההודית, במעברים בין שיחת חולין בנאלית לרטוריקה מקיפה, בהפסקות ברצף הסיפורים על ידי גיחות פתאומיות אל העבר כמו בטכניקות קולנועיות.
במקביל לפעילותו כמשורר ועורך בכיר (הוצאת פייבר את פייבר) העלה אליוט כמה מחזות חדשניים בתיאטרון האנגלי - כגון "רצח בקתדרלה", "האיחוד המשפחתי", מסיבת הקוקטייל" ועוד.
חידושים ביקורתיים
אליוט אחראי ליישום המונח שטבע בשנת 1919 - "קורלטיב אובייקטיבי" (Objective Correlative) בניתוחו את "המלט" לשייקספיר. דרך שימושו במונח זה הגדיר אליוט מערך של חפצים, אירועים ומצבים שמתחברים על-מנת ליצור רגש מסוים אצל הקורא. במאמרו זה, שנקרא "המלט ובעיותיו"[1] מגדיר אליוט את המחזה המפורסם כ"כישלון ספרותי".
שאלת יחסו ליהודים
סוגיית היחס ליהודים ביצירתו של אליוט מעוררת פולמוס עז. כך למשל הם פני הדברים בנוגע לשיר שכתב ב-1919, בעת בה פרחה האנטישמיות באירופה, ואשר נקרא אז "בליישטיין עם סיגר" (לאחר מכן שינה אליוט את שמו של השיר ל"בֶּרְבַּנְק עם הבֶּדֶקֶר"). בשיר זה תיאר אליוט אדם בשם בליישטיין - שם יהודי - בתיאורים חריפים המעוררים סלידה מהדמות. עם זאת כיום רווחת יותר במחקר הספרות הגישה למעט בגישה האנטישמית אצל אליוט, בפרט על ידי הבלטת הפן הסאטירי ביצירתו, וטענה שאין זו אלא ביקורת על העם היהודי כשם שקיימת ביצירתו גם ביקורת על העם האירי ועל אחרים; היו גם שטענו שהשם 'בליישטיין', שמו של אותו אדם המתואר בצורה כה מסלידה, אינו יהודי במובהק. אמנם, על גישה זו נמתחה ביקורת, שכן גם בשירים אחרים נמצאים אצלו אזכורים אנטישמיים מפורשים, המזכירים את היהודים, וכי ההבדל בין סאטירה לבין אנטישמיות הוא בולט לעין[2] כך, למשל, מתאר אליוט בשיר Gerontion, אחד משיריו הנודעים, את בעל הבית היהודי:
בֵּיתִי הוּא בַּיִת מָט לִפֹּל
וְהַיְּהוּדִי גּוֹהֵר-רוֹבֵץ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, בַּעַל-הַבַּיִת
שׁוֹרֵץ בְּאֵיזֶה בֵּית-מַרְזֵחַ בְּאַנְטְוֶרְפֶּן,
מִתְפּוֹרֵר בִּבְרִיסֶל, נִקְלָף וּמְטֻלָּא בְּלוֹנְדוֹן.[2]
וכך כותב מבקר הספרות גדעון סתר ("נתיב", ספטמבר 2002) על שיר זה:
מערכת הסמלים בשיר מעלה את היהודי (ושמא נֹאמר, מורידה) הרחק מעבר לעוד תיאור אנטישמי ונדוש של בעל-בית רודף בצע הסוחט את דייריו חסרי-האונים ומסרב לשפץ את בתיו המטים לנפול. המשמעות היא אוניברסלית. המשפט הטעון "ביתי הוא בית מט לִפֹּל" (My house is a decayed house) חורג מעבר למשמעות המיידית, ומקבל בשיר זה, הנושא מסר אוניברסלי ומתיימר להיות תיאור לציוויליזציה מתפוררת, משמעות הדומה למושג הטעון בעברית "חורבן הבית". הנה כי-כן, היהודי, הדמות האנושית האחת והיחידה המופיעה בשיר לצד כוחות הטבע, גזרת גורל, שטן, עכביש, רשע ושאר מזיקים, מקבל מימד דמוני של אנטיכריסט, כיאה לשירתו הספוגה רליגיוזיות של אליוט
על כן, גורס סתר, שהמוטיב האנטישמי בשירתו של אליוט אינו ניתן לערעור. הוא קושר זאת בסביבה התרבותית באותם זמנים, שעודדה אנטישמיות, ואף בהשפעה אפשרית של "מיטיבו ומדריכו הרוחני", עזרא פאונד.[2]
ספרי שירה ופואמות
- The Waste Land, 1922 (תורגם, בין השאר, תחת השמות "ארץ הישימון" ו"ארץ השממה").
- The Hollow Men, 1925 ("האנשים החלולים").
- Old Possum's Book of Practical Cats, 1939 ("ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים") - ספר שירה לילדים ששימש בסיס למחזמר הנודע "חתולים" (Cats) של אנדרו לויד ובר.
- Four Quartets, 1943 ("ארבעה קוורטטים").
מחזות
- 1925 Sweeney Agonistes - סוויני אגוניסטס
- 1934 The rock - הסלע
- Murder in the Cathedral 1935 - רצח בקתדרלה
- 1939 The Family Reunion
- 1949 The Cocktail Party - מסיבת הקוקטייל
- 1953 The Confidential Clerk
- 1958 The Elder Statesman
יצירותיו שתורגמו לעברית
- ארבעה קוורטטים, תרגום והערות: אסתר כספי, סוף דבר: שמעון זנדבנק, המעורר, תל אביב, 1999
- ארבעה קוורטטים, תרגום: מאיה בז'רנו, קשב, תל אביב, 2008
- "פרלודים", תרגום: נוית בראל. בתוך: כתב העת "עמדה" גיליון 16. 2007
- ארץ השממה, תרגום: נח שטרן, ספר, תל אביב, 1940[3]
- ארץ הישימון, תרגום: מנחם בראון, קלנת ברוקס: "ארץ הישימון" - ניתוח, אל"ף, תל אביב, 1967[4]
- משירי ט.ס. אליוט, תרגום: דליה גלבר, מבוא: ריצ’ארד שרוין, עקד, תל אביב, 1981
- ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים, תרגום: יהודית קופנהגן, הקיבוץ המאוחד, 1986
- על השירה, זמורה ביתן, תל אביב, 1976
- רצח בקתדרלה, תרגום: יהודה ויזן, אורית גת, הוצאת עכשיו, תל אביב, 2009
- סוויני אגוניסטס, תרגום: יהודה ויזן, הוצאת עכשיו, תל אביב, 2009
- כל שירי ת.ס. אליוט, תרגום: אורי ברנשטיין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010
פרסים ועיטורים
- 1948 מסדר ההצטיינות, הממלכה המאוחדת
- 1948 פרס נובל לספרות
- 1951 אות לגיון הכבוד, צרפת
- 1954 פרס גתה של ההאנזה
- 1959 מדליית אמרסון
- 1959 הפרס על-שם תורו
- 1964 מדליית החירות הנשיאותית, ארצות הברית
לקריאה נוספת
- ת.ס אליוט, 'המלט ובעיותיו', דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך א'. 2011 עברית: יהודה ויזן.
- ת.ס. אליוט והשירה העברית, מאמר מאת שמעון זנדבנק, נדפס ב"סימן קריאה", 5, 1976
- זמן הווה וזמן עבר, מאמר מאת גל אורן, מוסף שבת, מקור ראשון, עמ' 20–21, 4.2.2011
- דבר לא יחזור (פתיחת השירה "יום רביעי של האפר" - מקור ושישה תרגומים), ליקט ערך והקדים: גל אורן, מוסף שבת, מקור ראשון, עמ' 11, 4.2.2011
- פתיחת 'ארבעה קוורטטים', מקור וחמישה תרגומים, ליקט ערך והקדים: גל אורן, עיתון 77, גיליון 351, דצמבר 2010 - ינואר 2011.
- גל אורן, בריחה מן האישיות (בין ת.ס. אליוט לח.נ. ביאליק), עתון 77, גיליון 353, מאי 2011
- גל אורן, שברים במראה: שבר ומשבר בספרות האירופית המודרנית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014 (״ת.ס. אליוט - מסורת: זמן הווה וזמן עבר״, עמודים 26–36).
- ת.ס אליוט -השיעור של בודלר (מאנגלית: ערן הדס), דחק ג', 2013.
- Harold Bloom - The Waste Land, Chelsea House, Infobase Publishing 2007,
- Michael Grant T.S. Eliot:The Critical Heritage vol. 1 Routledge, London and NY, 2006,
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: תומאס סטרנס אליוט |
- ת"ס אליוט, באתר פרס נובל (באנגלית)
- איתי אהרה, אליוט: האנשים החלולים
- כתבי ת"ס אליוט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- על כל שירי ת.ס. אליוט בתרגום אורי ברנשטיין וכן ב'דחק' כתב עת לספרות טובה, כרך א', עמ' 388, 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים מרדכי גלדמן, ספר הקודש המודרניסטי, באתר הארץ- אלי הירש, על "כל שירי ת.ס. אליוט", ידיעות אחרונות, 17 בדצמבר 2010
- ניסים קלדרון, שירת קודש, שירת חול, באתר ynet, 9 בינואר 2011
- אלי אליהו, ביקור בארץ השממה של ת"ס אליוט, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2010
- Young Eliot from St-Louis to the Waste land
רוויו לספר מאת רוברט קרופורד מאת Sarah Chruchwell בעיתון The Guardian 11.02.2015
- כתבת הספד ב"ניו יורק טיימס - 5.1.1965
- תרגומים לעברית
- סוויני אגוניסטס, הטקסט המלא בשני חלקים בנ.ר.ג בתרגום יהודה ויזן
- הִיסְטֶרְיָה מתוך הליקון (תרגמו אירית סלע וזהר איתן)
- שיר לשמעון מתוך הליקון בתרגום דוד ויינפלד
- 'רצח בקתדרלה', בתרגום יהודה ויזן, אורית גת בתוך הבלוג של אלי אשד באתר "רשימות"
- ברנט נורטון, הפרק הראשון מתוך הקוורטט הראשון ב'ארבעה קוורטטים', בתרגום ה. בנימין ובתרגום אוֹרי ברנשטיין, באתר הספריה החדשה
- אֲנַחְנוּ הָאֲנָשִׁים הַחֲלוּלִים, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 20 באפריל 2017
נוית בראל, הפתיחה ל"גרונטיון", שיר מאת ת"ס אליוט, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2018- רשימת תרגומים לשירים של ת"ס אליוט באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
הערות שוליים
- ^ ת.ס. אליוט, המלט ובעיותיו באתר Bartleby (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 גדעון סתר, אנטישמיות מפויטת, נתיב 87-88, ספטמבר 2002
- ^ עמנואל בן גריון, עם קריאה ראשונה, דבר, 26 באוגוסט 1940
- ^ משה דור, "ארץ הישימון" - תרגום חדש, מעריב, 1 בספטמבר 1967
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) | |
- המכלול: השלמה - ספרות
- המכלול: השלמה - אישים
- אספקלריה - צניעות/צניעות/נוער
- סגל אוניברסיטת שיקגו
- זוכי פרס נובל לספרות
- זוכי פרס נובל בריטים
- חוקרי ספרות אמריקאים
- חוקרי ספרות בריטים
- משוררים אמריקאים
- משוררים בריטים
- מקבלי מדליית החירות הנשיאותית
- קצינים בלגיון הכבוד
- סגל אוניברסיטת לונדון
- מסדר האמנויות והספרות
- אנטישמיות בממלכה המאוחדת: אישים
- זוכי פרס טוני: מחזאים, מחברים וליברטיסטים
- זוכי פרס טוני: מוזיקאים
- ילידי 1888
- נפטרים ב-1965