בוריס פסטרנק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.

בוריס לאונידוביץ' פסטרנק (ברוסית: Борис Леонидович Пастернак; ‏10 בפברואר 1890 – 30 במאי 1960) היה סופר ומשורר רוסי יהודי.

ביוגרפיה

נולד במוסקבה למשפחה של אנשי אמנות, אביו היה הצייר לאוניד פסטרנק ואמו הפסנתרנית רוזה קאופמן. שני הוריו היו בין הבודדים מיהודי רוסיה הצארית שטיפסו בסולם החברתי והתערו מבלי להמיר את דתם. האב, שהיה צייר חשוב, אף היה פטור מגירוש מוסקבה ב-1891 בגלל השכלתו הגבוהה; מסיבות מוסריות, סירב כל חייו להיטבל. פסטרנק הזדהה רגשית עם הנצרות האורתודוקסית הרוסית, ובשנות ה-40 וה-50 נהג לבקר בכנסיות לעיתים קרובות. הוא אף טען בבגרותו שאומנתו הזקנה אָקוּלִינַה גָבְרִילוֹבְנַה הטבילה אותו בילדותו, אך רוב הביוגרפים שלו מעריכים שמדובר – כמו פרטים רבים אחרים בחייו – בבדותה פרי דמיונו. נישואיו ב-1922, לאחר שמהפכת אוקטובר סילקה כל מכשול חוקי מלא-נוצרים, נערכו על ידי רב, והוא רשם את דתו כ"יהודי" גם במסמכים אחרים.[1] פסטרנק טען בביוגרפיה שלו כי מוצא משפחתו מיצחק אברבנאל, שר האוצר של ספרד במאה ה-15.

בהשפעת אמו נמשך מילדותו למוזיקה ובגיל 13 החל ללמוד אצל המלחין סקריאבין, שהיה ידיד המשפחה. אף שניבאו לו קריירה מזהירה, בגיל 18 נטש את המוזיקה לטובת הפילוסופיה. למד באוניברסיטת מוסקבה, וב-1912 נסע למרבורג שבגרמניה שם למד אצל הפילוסוף הרמן כהן. על אף שכהן הציע לו להישאר בגרמניה ולקבל תואר דוקטור, פסטרנק חזר לרוסיה והתמסר לכתיבת שירה. אך גם כאשר פנה לשירה לא הפנה עורף לאהבותיו הקודמות - שירתו נתנה ביטוי לתהיות פילוסופיות, וליריות מוזיקלית שרתה על השורות. בתקופה זו היה מיודד עם ולדימיר מאיאקובסקי, קשר שהייתה לו השפעה על יצירתו. ספר שיריו הראשון יצא לאור ב-1914, ובשנים שלאחר מכן הוציא לאור ספרי שירה נוספים שהחשוב שבהם הוא "אחותי החיים" (1922). בפרוזה שכתב פסטרנק (ובמיוחד ב"מכתבים מטולה" 1922) שאף לבטא את האידיאלים ששאב ממורהו הרוחני לב טולסטוי, אותו הכיר עוד בילדותו כאשר התארח עם הוריו באחוזתו של טולסטוי יאסנאיה פוליאנה שבפאתי העיר טולה.

פסטרנק התקשה להסתגל לממסד הספרותי ששלט בחיי התרבות ברוסיה לאחר התבססות השלטון הסובייטי. שיריו כמעט ולא נדפסו, ועל מנת להתפרנס עסק רבות בתרגום מן הספרות האירופאית הקלאסית כמו גם מן הספרות בת-תקופתו. בשנות השלושים יצא עליו קצפו של המשטר משום שסירב לתמוך ב"טיהורים" של סטלין. שמו של בוריס פסטרנק היה ברשימת המועמדים להישלח לסיביר, אך ברגע האחרון שמו נמחק מהרשימה. מצבו של בן דודו המשורר היהודי-פולני, לאון פסטרנק, היה פחות טוב. כעונש על פעילותו האקטיביסטית בפולין - כתיבת שירה סטירית בגנות השלטון - הוא נאסר בשנת 1934 ונשלח לכלא ברזה קרטושקה.

כבר בשנות ה-30 עסק פסטרנק, יחד עם כתיבת שירה, גם בכתיבת פרוזה. בשנים 1945-1955 כתב את יצירתו הגדולה - הרומן "דוקטור ז'יוואגו" העוסק בגורל האינטליגנציה הרוסית במחצית הראשונה של המאה ה-20, ובמיוחד בשנות מלחמת האזרחים ברוסיה. גיבורו של הרומן הוא רופא שלאחר מותו נשאר ספר שירים. שירים אלו, שהם החלק האחרון ברומן, הם מפסגת יצירתו של פסטרנק. הספר מבוסס על דמותה של אולגה איבינסקיה,משוררת שהייתה אהובתו של פסטרנק ב 13 השנים האחרונות של חייו.היא תעדה את סיפור האהבה הזה בספר שכתבה .[2]רומן זה תועד בספר "לארה" שכתבה אנה פסטרנק.[3]

"דוקטור ז'יוואגו" נאסר להוצאה לאור בברית המועצות ב-1956. באותה שנה התפרסם במערב, ותורגם לכמה שפות. בעולם, הרומן זכה לתגובות נלהבות ומחברו הוכרז כזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1958. אולם במולדתו של פסטרנק, התגובה הייתה שונה לחלוטין - הרומן הוכרז "אנטי-סובייטי" ומחברו הוצא מאיגוד הסופרים של ברית המועצות. עקב כל זאת, נאלץ פסטרנק לוותר על הפרס. בשנת 1987 בוטלה החלטה על הוצאתו מאיגוד הסופרים, הרומן פורסם בברית המועצות ב-1988, כמעט 30 שנה לאחר מותו של המחבר. בשנת 1989 בנו קיבל את פרס נובל של אביו.

נפטר ב-1960 מסרטן הריאה. אף על פי שהתפרסמה על מותו רק הודעה קטנה בעיתון ספרותי, נהרו להלוויתו אלפים רבים.

ספריו בעברית

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: בוריס פסטרנק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בוריס פסטרנק

הערות שוליים

  1. ^ Efraim Sicher, Jews in Russian Literature After the October Revolution, Cambridge University Press, 1995. עמ' 151-152.
  2. ^ simply smart, בשבי העתים חיי עם פסטרנאק אולגה איוונסקאיה לארה ז'יוואגו, באתר ספרים וספרי יד שנייה :: בוקספר, booksefer (באנגלית)
  3. ^ Anna Pasternak, Lara: The Untold Love Story and the Inspiration for Doctor Zhivago, New York, NY: Ecco, 2017-01-24. (בenglish)


זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23765100בוריס פסטרנק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בוריס_פסטרנק&oldid=1438156"