דב חנין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דב חנין
דב חנין
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת אוקספורד
סיעה * חד"ש (מטעם מק"י)
חבר הכנסת
תקופת כהונה 17 באפריל 2006 - 30 באפריל 2019 (13 שנים)
כנסות ה־1720

דב בוריס חֶנין (נולד ב-10 בינואר 1958) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת חד"ש, וקודם לכן יו"ר הסיעה המורחבת של תנועת "עיר לכולנו" בתל אביב-יפו. משפטן, דוקטור למדע המדינה, פעיל איכות סביבה ופעיל למען שוויון חברתי-כלכלי. חנין מזהה עצמו כאיש השמאל הרדיקלי.[1] בנובמבר 2008 התמודד לראשות עיריית תל אביב-יפו מטעם "עיר לכולנו", אך הפסיד לראש העיר המכהן, רון חולדאי.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

דב חנין נולד בשנת 1958 בפתח תקווה, בן לדוד חנין, ממנהיגי מק"י ולשולה חנין, גננת ופעילה קומוניסטית. שמו הפרטי, דב, על שם אחי אביו שנהרג במלחמת העולם השנייה. כנער החל את מעורבותו החברתית בתנועת הנוער בנק"י ובחוג הנוער השמאלי שפעל בתל אביב.

את שירותו בצה"ל סיים בדרגת סמל ראשון, בתקופת שירותו הוא סירב לשרת ביהודה והשומרון וחבל עזה.[2] בשנת 1982 סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. מאוחר יותר סיים תואר שני למדעי המדינה.

בשנים 19842004 פעל כעורך דין במשרדו של אמנון זכרוני. במסגרת עבודתו זו הוביל חנין כמה עתירות מרכזיות בנושא זכויות אדם. באמצע שנות השמונים ייצג את יצחק לאור בעתירה לבג"ץ כנגד פסילת המחזה "אפרים חוזר לצבא" על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות. בג"ץ ביטל את החלטת המועצה והתיר את הצגת המחזה. ב-2003 ייצג חנין בהתנדבות את חמשת סרבני הגיוס מהשמאל במשפטם.

בשנת 2000 קיבל תואר דוקטור למדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא "שיח והגמוניה במפלגת פועלי ארץ ישראל ובמפלגת הלייבור הבריטית: דפוסי שינוי, השתמרות, המרה". באותה שנה השתתף במחזור הראשון של "תוכנית עמיתי הסביבה" של מרכז השל והיה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2002 סיים את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד בנושא הקשר בין חברה לסביבה.

חנין נשוי ליעל, בתו של שמואל כץ, ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.

פעילות ציבורית ופוליטית

בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית היה מראשי תנועת השמאל היהודית ערבית "קמפוס". היה פעיל בתנועת השלום ולמען שותפות פוליטית יהודית-ערבית. היה פעיל בתחומים של זכויות אדם וזכויות עובדים.

במשך שנים היה פעיל בארגונים סביבתיים רבים. ריכז את צוות המחקר הישראלי שעבד בתיאום עם worldwatch העולמי.

בשנת 2002 נבחר לתפקיד יושב-ראש ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, חיים וסביבה, המרכז את פעילותם של למעלה מ-100 ארגונים סביבתיים, והיה פעיל במאבקים סביבתיים רבים, כגון המאבק למען פארק אריאל שרון, נגד תוכנית ספדיה, נגד מיזמי בנייה בתמנע ובחוף פלמחים. פרש מתפקידו כיו"ר כאשר הציג מועמדותו לכנסת ברשימת חד"ש.

פרסם מאמרים רבים בנושא סביבה וחברה ואף ערך את סדרת הספרים "סימני חיים" העוסקת בנושאים אלו. בסוף שנת 2005 הגיש סדרת הרצאות בנושא "משבר הגלובליזציה" במסגרת "אוניברסיטה משודרת" של גלי צה"ל. בשנים 20042006 היה המנהל האקדמי של התוכנית לצדק סביבתי שהיא חלק מהתוכניות הקליניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

מאז 1990 חנין הוא חבר הנהגת המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בבחירות לכנסת השש עשרה היה מועמד במקום הרביעי ברשימת חד"ש-תע"ל. למפלגה חסרו כחמש מאות קולות על מנת שייכנס לכנסת. כיוון שזו הייתה מערכת הבחירות הראשונה בה לא נכנס לכנסת נציג יהודי מטעם חד"ש, על מוחמד ברכה הופעל לחץ לוותר על מקומו לחנין, אך הוא סירב. ב-14 בינואר 2006 נבחר למקום השלישי ברשימת חד"ש בבחירות לכנסת השבע עשרה, ובעקבות כך נבחר לכנסת.

חנין חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה והוא עומד בראש הוועדה המשותפת של הכנסת לענייני סביבה ובריאות. היה יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, השדולה הגדולה בכנסת ה-17, יחד עם חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור.




בכנסת ה-18 עומד בראש השדולה הסביבתית-חברתית יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ, השדולה למען העסקה ישירה יחד עם חברי הכנסת זבולון אורלב ומשה גפני, והשדולה למען הדיור הציבורי יחד עם חברות הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס ומירי רגב.

חנין היה ממובילי המאבקים נגד שילוט חוצות בנתיבי איילון ונגד הריסת בתים בכפר שלם. בראשית 2008 נמנה עם מייסדי תנועת "עיר לכולנו", הפועלת לקידום רפורמה סביבתית-חברתית במטרופולין תל אביב, והתמודד על ראשות עיריית תל אביב יפו מטעם התנועה, בבחירות המוניציפליות שנערכו בנובמבר 2008. הוא זכה בכשליש מקולות הבוחרים, אך לא גבר על ראש העיר המכהן, רון חולדאי. בבחירות למועצת העיר תל אביב בשנת 2013, הוצב במקום 21 הסמלי מטעם התנועה.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השלישי ברשימת חד"ש לכנסת ונבחר לכנסת לאחר שהסיעה זכתה בארבעה מנדטים. בכנסת זו שימש כיו"ר הוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות, כחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכחבר בוועדת המשנה לנושא ביטחון פנים.

חנין התנגד למלחמת לבנון הראשונה מיומה הראשון, וגם למבצע עופרת יצוקה, אותו תיאר כך: "זו הייתה התקפה דרמטית וברוטלית על מקום מסכן. מקום אומלל ומוכה גורל שבנוסף לכל הצרות הנחיתו עליו גם תמרות אש איומות מהשמים".

בראיון לארי שביט[3] הציג חנין אחדות מעמדותיו:

בשנת 2010 קיבל חנין את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת, מטעם התנועה למען איכות השלטון. באתר התנועה נכתב כי האות ניתן "בהוקרה על תרומה חשובה לחיזוק שלטון החוק ואיכות השלטון בישראל". עוד נכתב כי "חבר הכנסת ד"ר דב חנין הוא דוגמה ומופת לפעילות ענפה של שליח הציבור ונאמנו בבית המחוקקים. תרומתו לרווחתם של תושבי המדינה ולבריאותם ראויה לכל שבח".[4]

בשנת 2012 דורג חנין במקום הראשון במדד החברתי של חברי הכנסת עבור מושב החורף – המדד החברתי הוא כלי של המשמר החברתי למדידת תרומתם של חברי הכנסת לחקיקה כלכלית-חברתית צודקת.[5] כמו כן קיבל חנין את אות הפרלמנטר של המכון הישראלי לדמוקרטיה על פעילותו כחבר כנסת במושב השלישי של הכנסת ה–18,[6] ואת אות הגלובוס הירוק בקטגוריית אישיות ציבורית.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, מוקם בשנית במקום השלישי ברשימת חד"ש לכנסת ונבחר לקדנציה שלישית. בכנסת זו כיהן כחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכחבר בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. כן כמו כן שימש כיו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, כיו"ר השדולה למען ניצולי השואה, כיו"ר שדולת הדיור החברתי. כיהן כראש משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית של הים התיכון.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013, שובץ במקום האחרון ברשימת סיעת "עיר לכולנו" שייסד למועצת עיריית תל אביב יפו.

נבחר לכנסת העשרים מטעם הרשימה המשותפת בה מוקם במקום השמיני. בבחירות לכנסת ה-20.

במהלך הכנסת ה-20 חנין לקח חלק כחבר וחוקר מרכזי בועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים אשר הוקמה בעקבות קריסתו הכלכלית של פישמן, שנודעה כפשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל (בסכום של כ-4 מיליארד ₪). הוועדה הוקמה כדי לחשוף את ההתנהלות של המוסדות הפיננסיים והרגולטורים שנועדו לפקח עליהם, ואת הצעדים שננקטו או לא ננקטו כדי למנוע הישנות של מקרים דומים, ולשמור על האינטרס הציבורי ועל כספי הציבור. הוועדה בחנה לעומק את ההתנהלות ואת מערכת קבלת ההחלטות בהענקת אשראי לטייקונים מאז שנת 2003.

ב-1 בינואר 2019 הודיע כי לא יתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת[7].

בארבע הקדנציות שלו בכנסת התבלט בהעברת חוקים, בהובלת ההתנגדות לחוקים אנטי דמוקרטים, בליווי מאבקים חברתיים וסביבתיים, ובהובלת ועדות: ועדה משותפת לסביבה ובריאות, ועדה בענייני הזיהום במפרץ חיפה[8] , ובכנסת הנוכחית – ועדת המשנה לתחבורה ציבורית. חנין עמד בראש השדולות הפעילות ביותר בכנסת במסגרתן נערכו ימים מיוחדים וכנסים וקודמה חקיקה: שדולת הדיור, השדולה הסביבתית-חברתית, שדולת הבריאות הציבורית, שדולת העסקה ישירה ושדולת ניצולי שואה.

כנסים וימים מיוחדים

במהלך כהונתו כח"כ הוביל ח"כ חנין כנסים וימים מיוחדים שנתנו קול לאוכלוסיות רבות שקולן אינו נשמע בכנסת ועוררו עניין ציבורי רב:

  • יום השוויון ליוצאי אתיופיה - שעסק באפלייתם של יוצאי אתיופיה ובשיטור היתר ממנו סובלים וכן בתחומים אחרים בהם מופלים. את היום יזם חנין יחד עם ח"כ פנינה תמנו-שטה וח"כ אברהם נגוסה בשיתוף עם אגודת יהודי אתיופיה.
  • יום הדיור - מדי שנה נערך ביוזמת חנין וח"כ אורלי לוי אבקסיס יחד עם ארגוני וזכאי הדיור הציבורי יום מיוחד שהביא לכנסת קול מחאה על מצב הדיור הציבורי, על אלפי הממתינים והמאגר המצטמצם, נגד פינויי דיירים ולמען הרחבת הקריטריונים.
  • כנסים על מדיניות הכיבוש וההתנחלויות – ילדים תחת כיבוש, סיפוח שטחי סי, חברון תחילה, כיבוש ודמוקרטיה (יחד עם ח"כ איימן עודה, ח"כ מיכל רוזין וח"כ קסניה סבטלובה). מספר פעמים עצם קיום הכנס בכנסת תחת כותרת הקשורה בכיבוש היוותה נושא למאבק עם יו"ר הכנסת שניסה למנוע את קיומו הסדיר.
  • יום הסביבה שיזם חנין מדי שנה בכנסת יחד עם התנועה הסביבתית הפך למפגן כוח ונתן הזדמנות לארגונים השונים והמאבקים הרבים להביא בפני הכנסת בוועדות ובחקיקה את הנושאים שעל סדר היום של התנועה.

השקפת עולמו

חנין תיאר את השקפת עולמו כמבוססת על שלושה ערכים מרכזיים:

  • תמיכה בשינוי חברתי

חנין תומך בסוציאליזם, אותו הוא מגדיר בתור "שינוי גדול במערכת הכלכלית-חברתית הבלתי-שוויונית, שבה מעטים טובעים בשפע חסר תקדים אבל רבים נותרים מאחור: עוני מסוגים חדשים מתרחב, שכבות הביניים נשחקות ורשתות ביטחון חברתיות, שהושגו בעבר, מתפוררות"[9]. כפוליטיקאי המזדהה כמחויב לערכים סוציאליסטיים, חנין הוביל חקיקת עשרות חוקים חברתיים, וגם התייצב פעמים רבות בתמיכה במאבקי עובדים. עם זאת, הוא הבהיר לא אחת כי תמיכתו בסוציאליזם אין פירושה תמיכה בלתי-ביקורתית במודל שהיה קיים בברית-המועצות. במאמר שפרסם בשבועון של מק"י ב-1991, עם קריסת ברית המועצות וגוש הארצות הסוציאליסטיות במזרח-אירופה, כתב חנין כי מה שנחוץ הוא "לא סוציאל-דמוקרטיה ולא סטליניזם, אלא שמאל מהפכני ומודרני, שיוכל באמת לקדם את האתגר הסוציאליסטי"[10].

  • תמיכה בשלום

חנין היה פעיל בתנועת השלום כבר בצעירותו, והיה מראשוני המפגינים נגד מלחמת לבנון הראשונה. עם בחירתו לכנסת, המשיך להפגין ולבטא ביקורת כלפי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 וכלפי המלחמות בעזה. להשקפתו, "בעבור ישראל השגת השלום היא הכרח קיומי. אם ישראל לא תדע למצוא דרך לחיות עם השכנים במרחב הערבי והמוסלמי הגדול שבתוכו אנחנו נמצאים, אין לנו עתיד כאן. שלום ישראלי-פלסטיני אמיתי צריך להבטיח לשני העמים צדק ועצמאות, צריך לתת גם לעם הפלסטיני את מה שיש לעם בישראל: מדינה עצמאית"[9].

  • תמיכה בשותפות יהודית-ערבית

חנין היה חניך בתנועת נוער יהודית-ערבית משותפת, וגם כסטודנט היה חבר בתא יהודי-ערבי משותף בשם קמפו"ס. עם היבחרו לכנסת ברשימת חד"ש, ובהמשך ברשימה המשותפת, הדגיש כי השותפות היהודית-ערבית היא יסוד בהשקת עולמו. לדבריו: "המציאות בישראל מפרידה כל הזמן יהודים מערבים, אבל האינטרס של שני העמים שלנו הוא ליצור שותפות שתהפוך את הארץ הזו למקום צודק ובטוח לכולם. ברור ששותפות יהודית-ערבית היא בבחינת שחייה נגד הזרם, גם בציבור היהודי וגם בציבור הערבי, אבל נגד הזרם העכור של שנאת האחר והגזענות חייבים לשחות, ואני משוכנע גם שבסופו של דבר, אם נפעל נכון, נוכל גם לשנות את כיוונו של הזרם"[9].

יחסו של דב חנין למרקסיזם ולקומוניזם

בתור נער, דב חנין היה חניך בברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) ולאחר מכן הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), ונבחר למוסדות הנהגתה. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ביקר בחריפות את ה"עיוותים במשטר בברית-המועצות שהם תולדה של הסטליניזם", אותו הגדיר כעיוות נורא של הרעיון הקומוניסטי[11] . בראיון שהעניק ב-2009 אמר כי "אני חושב שסטלין היה האסון הגדול ביותר של הסוציאליזם במאה העשרים. אבל אני עדיין מאמין ברעיון של שינוי עולם ותיקון עולם" והוסיף, כי "קומוניזם הוא מבחינתי סוג של אופק: חברה אחרת, חלוקה אחרת, שוויון בין בני אדם... הקפיטליזם רוצה להשליט את משטר הרווח על כל תחומי החיים: כלכלה, חינוך, בריאות, סביבה. סוציאליזם זה בדיוק להפך: לנסות לשחרר כמה שאפשר מהתחומים האלה מעקרונות הרווח. הסוציאליזם שאני מדבר עליו הוא לשחרר את הפוליטיקה מבעלי ההון ולהשליט דמוקרטיה על תחומי חיים רבים ככל הניתן"[12].

חוקים שהוביל, שיזם או שהיה בין יוזמיהם

כחבר הכנסת יזם והוביל חנין חקיקה בנושאי זכויות אדם וזכויות חברתיות, זכויות עובדים, זכויות נשים, הגנת ילדים, הגנת הסביבה ובריאות, והגנת בעלי-חיים. בנוסף לכך דב היה חנין בקבוצת היוזמים. בין החוקים שהתקבלו:

דמוקרטיה, שקיפות, זכויות אדם וזכויות חברתיות

  • איסור עיקול דמי הליווי לעיוורים[13] – דמי הליווי, המאפשרים לעיוורים לשלם עבור עזרה הנדרשת לניידות בסיסית (למשל: לקנות בסופר) ולהשתלבות בחברה, יהיו מעתה מוגנים מפני כל סוגי העיקולים. מאחר שחלק ניכר מאוכלוסיית העיוורים בישראל חיים מתחת לקו העוני רבים מהם סובלים מעיקולים על חשבונותיהם בשל חובות.[14] יחד עם חבר הכנסת מאיר שטרית.
  • זכאות לתגמול לניצולי שואה שעלו לארץ לאחר שנת 1953[15][16] – ביטול אפליה לאלו שעלו אחרי שנת 1953.
  • שקיפות בדיור הציבורי – החוק מחייב את חברות הדיור הציבורי להעביר ללקוחותיהם דו"ח בשפה פשוטה ונגישה אודות מצבם, בנוסף לעדכון בכל שינוי מדיניות, זאת במטרה למנוע צבירת חובות בידיי הלקוחות שאינם מודעים להם.
  • חוק שירותי הדת היהודיים[17] – אוסר על מספקי שירות הובלת מתים להציע שירותים אחרים לאבלים. יחד עם חברי הכנסת מרב מיכאלי, אלי אלאלוף, אילן גילאון.
  • חוק שקיפות באגודות והתאחדויות הספורט[18] – יחד עם חבר הכנסת יריב לוין.
  • חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6)[19] - מאפשר לנכים גישה נוחה יותר למקומות חנייה, ביחד עם קארין אלהרר, מיקי רוזנטל, שלח עפר, ואיציק שמולי.
  • חוק לביטול פקודת העיתונות - מבטל את פקודת העיתונות המנדטורית.
  • חוק הדואר (תיקון מס' 12)[20] - מבטיח שקיפות בשליחת דואר רשום, ביחד עם נחמן שי, אורי מקלב, משה גפני ותמר זנדברג.
  • הגדלת קצבת הנכות[21] הגדיל את קצבת הנכות מסכום של 2342 ₪ ל-3700 ₪. בהובלת ח"כ אילן גילאון.
  • חוק תנאי מחיה מינימליים לאסירים – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 42) שמגדיר תנאי כליאה הולמים לאסירים.
  • חובת הודעה על שינוי בהטבות לצרכנים-[22] החוק מחייב מפעילי "מועדוני לקוחות", בנקים וחברות כרטיס אשראי להודיע על כל שינוי בהטבות לצרכנים לפני השינוי בהטבה. בהובלת חבר הכנסת איתן כבל.
  • ביטול שלילת הזכאות לקצבה מניצולי שואה נכים המקבלים רנטה[23] החוק הקודם שהתייחס לקצבת ניצולי השואה, מנע קצבה לכל ניצול המקבל קצבה מגרמניה. החוק החדש מתקן את השלילה הזאת עבור ניצולי שואה שהם נכים בשיעור של 25%.

פירוט תשלום לצרכן-[24] החוק מחייב ספק שירות או מוצר להעניק פירוט בהודעת תשלום המפרט את כל פרטי התשלום לצרכן. יחד עם איתן כבל.

  • מחסה למאבטחים - חוק המחייב להעמיד לרשות מאבטח עמדה המספקת הגנה מגשם ומשמש ואמצעי חימום או קירור מתאימים.
  • חוק הגבלת משך חקירות משטרתיות – המונע מצב בו אזרחים נותרים בני ערובה בידי המשטרה לאורך שנים ארוכות של חקירות. החוק מייצר מדרג שמוודא שככל שהעניין פשוט יותר משך החקירה קצר יותר ולהפך.

חוקי זכויות עובדים

  • איסור על לקיחת ביטחונות מעובדות ועובדים[25] – לפי החוק מעבידים שייקחו ביטחונות, צ'קים, שטרות, פקדונות מעובדיהם יהיו צפויים לעונשי מאסר וקנס. החוק חל גם על עובדי הקבלן יחד עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.
  • 'הכללת איסור על אפליה בגין הורות או הריון בשירות התעסוקה'[26] – החוק מרחיב את איסורי האפליה הקיימים בשירות התעסוקה יחד עם שדולת הנשים וחברי הכנסת נחמן שי ועפו אגבריה.
  • חוק אכיפת דיני העבודה[27] – הצעת חוק פרטית שאומצה על ידי הממשלה והתקבלה כהצעת חוק ממשלתית. החוק כולל מגנונים אמיתיים של הגנת עובדי קבלן – אמנם בינתיים רק בתחומי ניקיון שמירה והסעדה. גלגול של הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים – שקבעה שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי קבלן אינה מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את השירותים. הוכנה לקריאה שנייה ושלישית בשלהי הכנסת ה-17 והולידה את הצעת החוק הממשלתית.
  • הגנה על זכויות אמנים במוזיקה[28] - מגדיר את הזמן המותר להתקשרות בלעדית עם אמנים בתחום המוזיקה.
  • חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3)[29] - מבטיח תנאי עבודה נאותים למאבטחים, ביחד עם קבוצת חברי כנסת.

חוקי זכויות מגדריות

  • הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות ולאחר מכן ל-15 שבועות[30] – חנין הוא היוזם הראשון של החוק אשר האריך את חופשת הלידה ל-14 שבועות.[31] הצעה נוספת שלו להארכה ל-16 שבועות הונחה על שולחן הכנסת.
  • גמלת הבטחת הכנסה לאישה במקלט לנשים מוכות[32] – שהות במקלט לנשים מוכות לא יכול לשמש אליבי למדינה להתנער מאחריות. נשים השוהות במקלטים לנשים מוכות זקוקות יותר מכל להבטחת הכנסה מאחר שאין להן מקור פרנסה אחר והן מגיעות למקלט חסרות כל יחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון, התקבל בכנסת ב-19 במרץ 2012.
  • הבטחת תשלום מזונות גם לאישה שביקרה בחו"ל[33] – החוק החדש קובע כי לא ניתן יהיה למנוע דמי מזונות מהביטוח הלאומי לנשים היוצאות לחו"ל יחד עם חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, התקבל בכנסת ב-24 בינואר 2012.
  • זכאות לדיור ציבורי לנשים היוצאת ממקלט לנשים מוכות[34] – חקיקה המעגנת את זכויותה של אישה שנאלצה להגיע למקלט לנשים מוכות לרכוש דירה בדיור הציבורי וכי הזמן שהיא שהתה במקלט יחשב לה כחלק מהזמן לזכאות לרכישות דירה בדיור הציבורי. בהובלת חברת הכנסת מיכל רוזין.
  • חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 49)[35] - מבטיח גמלה לנשים השוהות בבית מחסה, ביחד עם זהבה גלאון, עליזה לביא ואורלי לוי אבקסיס.
  • חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה) - מאריך את תקופת חופשת הלידה. ביחד עם קבוצת חברי כנסת.
  • חוק מגבלות על חזרתו של עבריין עבירות שבצניעות לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 6)[36] - ביחד עם קבוצת חברי כנסת.
  • הגדרת לידה החל מהשבוע ה-22 להריון ולא החל מהשבוע ה26[37], לעניין זכות לחופשת לידה ודמי לידה. יחד עם עליזה לביא ומשה גפני.

חוקי הגנת ילדים

  • הצעת חוק פרטית שקידם הובילה להחלטת הממשלה בסוגיית קיצור מאסר של קטינים. כליאה ממושכת של קטינים פוגעת בהם ומזיקה לחברה, וצריך לחזק במקומה את ערוצי השיקום. המהלך הזה מתחייב גם מפסק הדין של בגצ שהגן על יישום חוק תנאי הכליאה ההולמים שהעביר דב בכנסת ה-18. מעבר להתמודדות עם הצפיפות הגדולה - יותר שיקום ופחות כליאה יועילו יותר גם לאסירים וגם לחברה כולה. זוהי הדרך לצמצום העבריינות החוזרת, להשבת האסירים, ובמיוחד הצעירים שבהם, למסלול החיים. הנתונים מראים ששיעור החוזרים לכלא מקרב אלה שקיבלו שיחרור מוקדם, נמוך בהרבה מאלה שריצו את תקופת המאסר במלואה.
  • חוק להעלאת גיל הנישואין מגיל 17 לגיל 18.
  • תיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)[38]– (הליכים חלופיים) – חוק המייצר מערכת של הליכים חלופיים לנוער עבריין, במסגרתו הוא מעורב בפעולות תיקון במעגלים שונים.
  • חוק מסירת מידע להורה[39] – מעגן את זכות שני הורים החיים בנפרד לקבל מידע לגבי ילדיהם. יחד עם חבר הכנסת יריב לוין, עבר בכנסת ב-10 במרץ 2010.
  • חוק להארכת פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון[40] – הקרן לילדים ונוער בסיכון הוקמה במקורה כאמצעי להתמודד עם התרחבות העוני, המצוקה והבעיות החברתיות בקרב ילדים ונוער עם הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים. במהלך השנים הקרן פיתחה מגוון של פעילויות של עזרה לילדים ונוער בסיכון ופעילותה זוכה לשבחים מכל עבר. הקרן הוקמה בראשיתה מתוקף הוראת שעה בלבד שתוכננה לפוג בסוף שנת 2007. החוק האריך את פעילות הקרן בשנה.
  • חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים[41] – החוק בא למנוע מכירה של כרטיסי הגרלה למי שטרם מלאו לו 18 שנים, כדי להגן על קטינים מהתמכרות להימורים ומבזבוז של כסף רב. יחד עם חבר הכנסת אחמד טיבי.
  • איסור מכירת סיגריות באמצעות מכונות אוטומטיות[42] – החוק נועד לצמצם את הנגישות של סיגריות ומוצרי עישון עבור בני נוער.יחד עם חבר הכנסת אורי אריאל.
  • זכאות למענק לימודים לילדים עד גיל 18[43] – חוק המאריך את האפשרות לקבל מענק לימודים מהביטוח הלאומי מגיל 14 לגיל 18.
  • חוק פיקוח על בתי הספר[44] – מחייב השעיה של עובד בבית ספר אשר נגדו הוגש כתב אישום בחשד לאלימות נגד קטין. ביחד עם יעקב מרגי, אלי אלאלוף, קארין אלהרר, מאיר כהן, יואל חסון, נורית קורן, מירב בן ארי, ענת ברקו, יוסי יונה.
  • חוק חינוך חינם לילדים חולים[45]- מעניק חינוך חינם לילדים הנמצאים בבתי חולים או בבית במחלה מתמשכת. יחד עם יוסי יונה.

חוקי הגנת הסביבה והבריאות

  • המזהם משלם[46] – חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מנהלית ופלילית – נגד מזהמים. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.
  • חוק אוויר נקי[47] – זהו חוק שאושר לקריאה ראשונה בכנסת ה-16 וגובש מחדש בכנסת ה-17 תוך מעורבות פעילה של חבר הכנסת חנין. זהו חוק מקיף המסדיר, לראשונה בישראל, באופן כולל את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת.
  • חוק האכיפה הסביבתית[48] – מקנה לפקחי המשרד להגנת הסביבה סמכויות רחבות של חיפוש וחקירה. לראשונה מכפיף את מערכות הביטחון השונות לאכיפה אזרחית.
  • חוק סמכויות פקחים ברשויות המקומיות – אכיפה סביבתית[49] – מעניק לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום).
  • צמצום זיהום האוויר מתחבורה (תיקון 84 לפקודת התעבורה)[50] – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.
  • חוק השקיפות הסביבתית – חובת דיווח על פליטת חומרים מזהמים[51] – חוק הדורש שקיפות בכל הנוגע לפליטות של חומרים מזהמים לסביבה, מטיל על מפעלים חובות דיווח מפורטות, מקים מרשם של חומרים מזהמים שנפלטו ומחייב את פרסום הנתונים לידיעת הציבור. הניסיון מלמד שחובות דיווח סביבתיות משנות התנהגות של מפעלים מזהמים. שקיפות סביבתית היא כלי דמוקרטי ומכשיר מרכזי לגיוס הציבור לפעולה נגד זיהומים ומזהמים. התחמקות מדיווח תהיה עבירה פלילית ותגרור גם עיצומים כספיים מנהליים בשיעורים ניכרים.
  • התייעלות אנרגטית במבני ציבור[52] – קובע מנגנון מקיף להפחתת השימושים באנרגיה במערכת הציבורית. בין היתר, כל מוסד ציבורי מחויב לתוכנית מוגדרת של הפחתה בצריכת אנרגיה. כמו כן כולל שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, החלפת ציוד חשמלי ונוהל להפעלתו החסכונית. יחד עם חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואורית זוארץ.
  • חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור[53] – מחייב התקנת אביזרים חוסכי מים, ובכלל זה חסכמים, בכל המבנים הציבוריים, וזאת כדי לחסוך מים. יחד עם חבר הכנסת אופיר אקוניס.
  • חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת[54] – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.
  • חוק ההגנה על הכנרת[55] – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.
  • חוק הרשות הלאומית לפינוי מוקשים[56] – מקים רשות שתפעל לפינויים וסילוקם של מאות שדות מוקשים הפזורים בישראל. יחד עם חברי הכנסת צחי הנגבי ורוני בר-און וקבוצת ח"כים.
  • חוק איסור נהיגה בחופים[57] – קובע איסורים ברורים והגדרות לנהיגה בחופים, מחדד את הענישה ומייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים ומודרניים לאיסור הנהיגה בחופים.
  • חוק הפיקדון החדש[58] – מטיל אחריות ישירה על היצרנים על בסיס עיקרון "המזהם משלם".
  • חוק פטור מארנונה לבתי ספר שדה[59] – מסייע למוסדות החינוכיים הסביבתיים. יחד עם חבר הכנסת זבולון אורלב.
  • מחזור פסולת אלקטרונית[60] – חוק שהחל את דרכו בהצעות חוק פרטיות יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ. בהמשך הוגשה הצעת החוק הממשלתית שאימצה את עיקרי הדפוס שהציעו. במרכז החוק העיקרון החברתי של "המזהם משלם". החוק מרחיב את עקרון אחריות היצרן לטיפול ולהפחתה של פסולת אלקטרונית שעלולה לגרום לזיהומי קרקע ומי תהום, וקובע מנגנון להסדרת האיסוף והמחזור של מכשירים שנקנו.
  • חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת) – יחד עם חברי הכנסת חמד עמאר ויעל כהן-פארן.
  • חוק להגבלת פרסום מוצרי טבק – החוק מטיל הגבלות על פרסום מוצרי טבק ועל מכירתם לקטינים. נועד בין היתר להגן על צעירים מחשיפה לעישון ולמנוע יצירת דור חדש של מעשנים. הייתי אחד מיוזמיו ונאבקתי עליו יחד עם ח"כ יהודה גליק וח"כ איתן כבל.
  • חוק המפגעים הסביבתיים – מאפשר לציבור לתבוע מפעלים מזהמים בתביעות אזרחיות על פגיעה בטבע ובסביבה. חשיפה של המפעלים לתביעות אזרחיות, על המשמעות הכספית הקשורה בכך, תלמד את החברות המזהמות דרך הכיס, שפגיעה בטבע איננה משתלמת. זהו חוק שיזמתי יחד עם ח"כ טלי פלוסקוב ועם החברה להגנת הטבע.

חוקי הגנת בעלי-חיים

  • איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים[61] – החוק אוסר ייבוא לישראל של מוצרי קוסמטיקה ניקיון, שאינם לצורכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. יחד עם חברי הכנסת איתן כבל וניצן הורוביץ.
  • איסור עקירת ציפורני חתולים שלא למטרות רפואיות[62] – עקירת הציפורניים עליה אוסר החוק מתבצעת לרוב עקב רצונם של בעלי חתולים להגן על הריהוט הביתי. זהו ניתוח בלתי הפיך, הגורם לכאב רב לחיה. יחד עם חבר הכנסת איתן כבל.
  • חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 9)[63] מתן סמכות למפקחים ממשלתיים להיכנס לכל מקום (למעט מקום מגורים) כדי לבצע ביקורות ולוודא שהוראות החוק מתקיימות. יחד עם חבר הכנסת איתן כבל.
  • חוק תנאי מחיה נאותים ואיסור התעללות בבעלי חיים-[64]איסור התעללות בבעלי חיים וחיוב בסיפוק תנאי מחיה נאותים.

חוקי כלכלה ופיקוח ממשלתי

  • חוק שדה התעופה דב הוז[65] - מבטיח את המשך פעילות שדה התעופה כשדה תעופה אזרחי, ביחד עם קבוצת חברי כנסת.
  • הצעת חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות[66] - ביחד עם קבוצת חברי כנסת.
  • תיקון חוק ההגבלים העסקיים – מעניק לממונה על ההגבלים כלים משמעותיים מול מונופולים, קרטלים ובעלי הון. מאפשר לממונה לטפל גם באוליגופולים בבנקאות שמנצלים לרעה את כוח השוק שלהם. החוק גם מעלה את תקרת העיצומים שניתן להטיל על חברות שיפרו את החוק, כדי למנוע מצב בו הפרת החוק תשתלם להן כלכלית.

מכתביו

ספרים שכתב

ספרים שערך

  • צורכים עולם: תרבות הצריכה – הערכת מצב: העולם/ מכון Worldwatch: בריאן הלוויל וליסה מסטני – מנהלי פרויקט; תרגום מאנגלית – שלומית כנען ודנה פלג; המהדורה הישראלית: כותבים – גלעד אוסטרובסקי (ואחרים). עורכים רון פרומקין, דב חנין, עמיר אידלמן. תל אביב: מרכז השל, 2006.
  • משפט הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר... (ואחרים); התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי. עורכים: דב חנין, מיכאל ספרד, שרון רוטברד. תל אביב: בבל, תשס"ד 2004.
  • מדיניות חברה וסביבה: לאן אנו נעים. מאירה הנסון. עורכים: רון פרומקין ודב חנין. תל אביב: מרכז השל – המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, 2004.
  • סימני חיים 2000, סימני חיים 2001, סימני חיים 2002, סימני חיים 2003. ארץ וטבע, המגזין הגאוגרפי הישראלי: מרכז השל, המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2000.

קישורים חיצוניים

מאמריו

על הבחירות לראשות עיריית תל אביב יפו

הערות שוליים

  1. http://www.dovblog.org/manifesto
  2. "אין חד"ש תחת השמש". 
  3. ארי שביט, דב חנין: עמוס עוז וג'ומס נכשלו כישלון מוסרי במלחמה, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
  4. "דב חנין קיבל את אות אביר איכות השלטון לשנת 2010". 
  5. הסבר של המדד החברתי באתר המשמר החברתי
  6. נימוקי הוועדה להענקת "אות הפרלמנטר" של המכון הישראלי לדמוקרטיה
  7. טל שניידר, ‏ח"כ דב חנין פורש ולא יתמודד בבחירות לכנסת ה-21, באתר גלובס, 1 בינואר 2019
  8. https://m.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalAffairs/HaifaBay/mh2014.pdf
  9. 9.0 9.1 9.2 מתוך אתר הכנסת
  10. מתוך הבלוג האישי של דב חנין
  11. מתוך הבלוג של ח"כ דב חנין
  12. כתבה בעיתון "הארץ"
  13. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301315.pdf
  14. חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה), התשע"ב—2012
  15. http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_303804.PDF
  16. ספר החוקים 2455
  17. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_364290.pdf
  18. http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301517.pdf
  19. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_382393.pdf
  20. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_381149.pdf
  21. חוק הביטוח הלאומי (תיקון 200) התשע"ח 2018
  22. חוק הגנת הצרכן (תיקון 53) התשע"ז 2017
  23. חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 8) התשע"ז 2016
  24. חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) התשע"ח 2018
  25. [1]
  26. [2]
  27. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011
  28. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_369725.pdf
  29. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_382421.pdf
  30. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300133.pdf
  31. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) הארכת חופשת לידה, התשס"ז–2007
  32. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_382390.pdf
  33. הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון מס' 8) (ביטול שלילת תשלום עקב יציאה מהארץ, התשע"ב–2011
  34. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_319024.pdf
  35. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_382390.pdf
  36. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_382412.pdf
  37. חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) התשע"ו 2016
  38. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_300099.pdf
  39. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301007.pdf
  40. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300813.pdf
  41. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300060.pdf
  42. https://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301273.pdf
  43. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_321790.pdf
  44. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_364291.pdf
  45. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_389391.pdf
  46. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300127.pdf
  47. http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/doclib/%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8/avir25.pdf
  48. https://www.pardes-hanna-karkur.muni.il/uploads/n/1500981221.2694.pdf
  49. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300698.pdf
  50. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300882.pdf
  51. http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/klali69.pdf
  52. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_300977.pdf
  53. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301006.pdf
  54. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300111.pdf
  55. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300830.pdf
  56. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301214.pdf
  57. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_300694.pdf
  58. http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300127.pdf
  59. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301178.pdf
  60. https://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301464.pdf
  61. http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301024.pdf
  62. [3]
  63. ספר החוקים 2427
  64. חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מספר 10) התשע"ו 2015.
  65. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_382383.pdf
  66. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_387446.pdf

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0