שמות רחובות בתל אביב-יפו

שלט רחוב על שמו של המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה בתקופת המנדט הבריטי

שלט רחוב על שמו של אליעזר לודוויג זמנהוף, יוצר שפת אספרנטו

שלט הרחוב על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב)

השלט בסמטת אלוף בצלות

רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל. מלבד רחובות על שם אישים הקשורים בתולדות העיר בעיר מספר רחובות ידועים בעלי שמות ייחודיים ויוצאי דופן או רחובות עם סיפור מיוחד סביב שמם.

שמות הרחובות נקבעים על ידי ועדת השמות של עיריית תל אביב-יפו המחליטה במקביל גם על שמות כיכרות, גנים, גשרים ועוד.

באזור יפו, בה מתגוררים תושבים ערבים רבים, התגלעה לאורך השנים מחלוקת בנוגע לחלק משמות הרחובות ותושבים ערביים מעוניינים לשנותם.

אישים

רובם המוחלט של האישים המונצחים ברחובות תל אביב הם אישים יהודים או ישראלים ואף דמויות תנ"כיות. מבין הרחובות שאינם קרויים על שם אישים הקשורים לתולדות העם היהודי נמנים רחובות על שם אישים בעלי חשיבות אוניברסלית (כגון ג'ורג' וושינגטון בפלורנטין או לאונרדו דה וינצ'י ליד הקריה) ומספר רחובות על שם אישים הקשורים לתקופת השלטון הבריטי (כגון המלך ג'ורג' החמישי, הרברט סמואל, ארתור ג'יימס בלפור ואדמונד אלנבי).

מספר רחובות בעיר נקראו על שם דייר מפורסם ברחוב: אחד העם ברחוב אחד העם וחיים נחמן ביאליק בכיכר ביאליק אשר הרחובות נקראו על שמם עוד בחייהם, ודוד בן-גוריון ואהרן שלוש ששם הרחוב בו גרו שונה לאחר מותם. על שמו של ביאליק נקראו למעשה שני רחובות: רחוב ביאליק בו גר וכן גם שדרות ח"ן. סימטה נוספת, סמטת אלוף בצלות נקראת על שם יצירתו "אלוף בצלות ואלוף שום". מספר רחובות קרויים על שם אישים אשר מאורעות היסטוריים הכרוכים בהם אירעו בסמוך להם: רחוב על שמו של חיים ארלוזורוב נקרא בסמוך למקום הירצחו וכך גם סיפורו של רחוב הארבעה - בו נהרגו 4 חברי ההגנה.

דרכים

מספר רחובות נקראו על שם מקום שאליו הוליכו, כגון "דרך הים", "דרך חיפה", "דרך פתח תקווה", "דרך לוד", "רחוב האוניברסיטה" ורחוב "המסילה". במרוצת השנים הוחלפו שמות הרחובות הללו, בהתאמה, לרחוב אלנבי, דרך נמיר, דרך בגין, דרך חיים בר-לב ורחוב חיים לבנון, ורחוב החרש ורק השם דרך יפו עדיין מרמז על היעד שהרחוב מוביל אליו. רחוב הירקון המוביל צפונה אל נחל הירקון נקרא עדיין כך. רחוב סלמה נקרא אף הוא על שם הכפר הערבי סלמה שהוביל אליו, אולם לאחר מלחמת העצמאות שונה שמו לדרך שַׁלְמָה, על שם היישוב היהודי שהתקיים במקום עוד קודם לכן עד תקופת בית שני, על מנת לשוות לו צליל עברי ולחזק את הקשר להיסטוריה היהודית במקום הערבית. למרות השינוי הרשמי, השם הקודם כבר הושרש והרחוב נקרא לרוב סַלַמֶה.

שמות רחובות בעלי הקשר מקומי

מספר רחובות קרויים על שמו של אתר סמוך או אתר שהיה בעבר בסמוך לתוואי הרחוב כמו גם על שם אישיות או דבר הקשורים לסביבת הרחוב:

• רחוב הרכבת נקרא על שם מסילת הרכבת לירושלים שעברה פעם בתוואי הרחוב ופורקה בהדרגה עד שנות ה-70.
• רחוב הפרדס (ליד גן העיר) על שם פרדס פורטליס הערבי שהיה במקום. לידו גם רחוב הדסה על שם גן הדסה, שמו הנוסף של הגן, על שם בית החולים הדסה שתוכנן לקום במקום.
• רחוב העלייה - בהמשך רחוב אלנבי. ברחוב זה היה בשנים 1923–1937 בית עולים ומשרד לשכת העלייה. בית העולים הוקם לאחר שבית העולים ביפו נעזב לאחר הטבח במאורעות תרפ"א. בית הספר ביאליק רוגוזין בנוי על חורבות בית העולים.
• ברחוב הצורפים וברחוב החלפנים ביפו אכן פעלו אנשי מקצוע אלה. החלפנים שירתו בעיקר את באי נמל יפו.
• רחוב התערוכה (קטע בין שדרות רוקח והירקון) נקרא על שם יריד המזרח שפעל במקום.
• רחוב השוק בשכונת פלורנטין - חלק משוק לוינסקי.
• ברחוב הדואר ביפו, בפינת שדרות ירושלים היה בית הדואר הראשי של יפו בתקופת המנדט ובמקום פועל כיום סניף של דואר ישראל והנהלת השירות הבולאי.
• רחובות בסביבת היכל התרבות נקראים בשמות הקשורים בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, שההיכל הוא משכנה: שמה הרשמי של הכיכר הוא "כיכר התזמורת ע"ש לאונרד ברנשטיין", ושני רחובות המתחברים אליה נקראים על שם המייסד, ברוניסלב הוברמן, והמנצח הראשון, ארטורו טוסקניני (רחוב אחר הגובל בכיכר נקרא בשם תרס"ט, על שם שנת ייסוד העיר תל אביב).
• סמטת בית הבד המעוקלת, המחברת בין דרך יפו-תל אביב לרחוב הרצל, נקראת כך על שום בית החרושת הראשון לשמן בתל אביב שהתמקם ברחוב זה.
• סמטת בית החיים העוברת בצדו האחורי של בית העלמין טרומפלדור נקראת על שם בית הקברות הסמוך, אלא שעל דרך ההיפוך.

רחובות ביפו

רחוב על שם האישיות הערבית אבן סינא בשכונת עג'מי. דווקא בשלט זה הכיתוב הוא בעברית ובאנגלית בלבד ללא השם בערבית.

מספר רחובות ביפו אשר נקראו על שם אישים ערביים או עות'מאנים שונו לאחר איחודה עם תל אביב לשמות בעלי הקשר יהודי או נייטרלי. דוגמה ידועה היא שדרות ירושלים שנקראו בעבר על שם המושל הטורקי ג'מאל פאשה. דוגמה נוספת היא רחוב יפת שנקרא בעבר "רחוב עג'מי" (כמו גם שכונת עג'מי אליה מוביל) על שמו של הקדוש הפרסי איברהים אלעג'מי, ושונה ליפת (בן נח), מייסד יפו על פי האגדה, כדי להדגיש את הקשר התנ"כי של יפו. גם סמטאות יפו העתיקה שהוחרבה כמעט במלואה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל קיבלו שמות עבריים חדשים.

מספר רחובות יפואיים קרויים על שם אישים ערביים, כגון אבן סינא ואבן רושד, אולם אלו הם בעלי חשיבות אוניברסלית ולאו דווקא ערבית או מקומית.

רחובות נוספים ששינו את שמם

מלבד רחובות ביפו, שונו שמותיהם של מספר רחובות נוספים בשטחים שסופחו לעיר תל אביב וכן שמות רחובות ששונו על רקע אחר.

במושבה הטמפלרית שרונה שונו שמות הרחובות: רחוב קפלן נקרא קודם לכן "דרך הים" והוא היה רחובה הראשי של המושבה הפונה לכיוון הים. רחובות דוד אלעזר ואוסוולדו ארניה הניצבים אליו נקראו בתקופת שרונה רחוב כריסטוף הופמן ורחוב גרטן (רחוב הגן) בהתאמה.

טרם כיבוש הארץ על ידי הבריטים גם רחוב אלנבי על שמו של פילדמרשל אדמונד אלנבי נקרא "דרך הים" והיה הרחוב שקישר בין "תל אביב הקטנה" וחוף הים.

רחוב ז'בוטינסקי (ע"ש זאב ז'בוטינסקי) ושדרות בן-גוריון (ע"ש דוד בן-גוריון) נקראו לפני כן רחוב קיבוץ גלויות ורחוב הקרן הקיימת לישראל בהתאמה. שמות אלה "עברו" לרחובות אחרים בעיר הקרויים בשם זה עד היום לאחר מותם של אישים אלו. גם רחוב טשרניחובסקי קיבל את שמו לאחר מותו של שאול טשרניחובסקי ונקרא קודם לכן "רחוב בצלאל". שוק בצלאל שנמצא במקום נקרא כך עד היום והשם בצלאל עבר לרחוב חדש באזור שממזרח לבית העירייה.

רחוב אבן גבירול הוא המשכו הצפוני של רחוב יהודה הלוי. הרחוב קיבל את שמו לאחר קום המדינה אולם תוואי הדרך היה עוד קודם להקמת הרחוב ושמה היה כרחוב הדרומי הממשיך עד למרכז העיר של אז. הבחירה בשלמה אבן גבירול לא הייתה מקרית אלא כמו יהודה הלוי היה מגדולי המשוררים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מקרה דומה היה עם רחוב המלך ג'ורג' שנקרא בשם רחוב הכרמל, כמו המשכו הישיר עד היום, אשר לאורכו שוק הכרמל. שם קטע זה של הרחוב, הממשיך צפונה לאזור כיכר מסריק שונה ב-1935 לכבוד שנת יובל הכסף למלכותו של ג'ורג' החמישי. רחוב הכרמל כולו קיבל את שמו רק בשנות ה-20 ונקרא לפני כן "דרך סומייל" שכן הדרך קישרה בין הכפר לבין יפו.

רחוב מאפו הנמשך מרחוב הירקון לרחוב דב הוז נקרא בתחילה "רחוב הגליל". עדיין יש ברחוב בית מרקחת בשם זה. נתן אלתרמן כתב בשירו "צריך לצלצל פעמיים" כי: "כתובתי הגליל מספר שניים" והתכוון לבית ברחוב מאפו הנמצא ליד הים ("הים לא יחדל מלנהום"). רחוב הגליל כיום, נמצא ליד התחנה המרכזית הישנה.

סימון רחובות במספרים

עם קום המדינה סומנו כמה רחובות בתל אביב יפו במספרים. בשנת 2006 החליטה העירייה לתת שמות לכל הרחובות האלה במסגרת זו נקראו, למשל, רחוב 3833 בשכונת נווה גולן ביפו על שם יונה וולך, ורחוב 3350 ביפו על שם הרב חיים נחום.

אנקדוטות וסיפורים מעניינים סביב שם הרחוב

• כבר בקריאת שמם של חמשת הרחובות הראשונים של אחוזת בית נבחרו שמות בעלי משמעות: אחוזת בית, בסיסה של תל אביב, נועדה להיות העיר העברית הראשונה עם הקמתה - כהגשמת חזונו של תיאודור הרצל בספרו אלטנוילנד (ראו גם על שם העיר תל אביב). הרחוב הראשי נקבע על שמו - רחוב הרצל וארבעת הרחובות החוצים נקראו על שם 4 אישים נוספים הקשורים לרעיון הציוני והגשמתו - אחד העם על שם הוגה הציונות הרוחנית, רוטשילד על שם הנדבן הידוע שמימן הקמת יישובים בארץ, ליליינבלום מראשי חובבי ציון ויהודה הלוי על שם המשורר העברי שעלה לארץ וכתב עליה כבר בימי הביניים.
• בנוסף לחמשת הרחובות הראשיים הראשונים של תל אביב, נסלל עוד רחוב קטן מצידה המערבי של הגמנסיה. רחוב זה נועד לבניין מגורי המורים. תחילה רצו לקרוא לרחוב זה על שמו של פרץ סמולנסקין, סופר מתקופת ההשכלה, אך המורים דרשו שם עברי לרחובם. לפיכך החליטו לקרוא לרחוב "השחר", על שם העיתון העברי שייסד וערך סמולנסקין. לאחר שנים קיבל גם סמולנסקין רחוב על שמו בתל אביב, בין רחוב בן יהודה לרחוב על שם דב הוז.
• רחוב בוגרשוב נקרא על שמו של חיים בוגרשוב אשר התנגד לקריאת הרחוב על שמו ושינה בתגובה את שם משפחתו ל"בוגר", אולם שם הרחוב נשאר.
• רחוב נחלת בנימין התחיל כשכונה בשם זה. מייסדי השכונה החליטו שאותו "בנימין" שעל שמו נקראת יהיה מי שיסייע למימון הקמתה. אם הקרן הקיימת לישראל תסייע, הרחוב יקרא על שם בנימין זאב הרצל. אם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד יסייע, השכונה תקרא על שמו. מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא סייע, נקבע כי הרחוב יקרא על שם שבט בנימין.
• הרחובות בהם שוכנות שלוש מערכות העיתונים הגדולים בישראל, "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ", קרויים על שם מייסדי העיתונים: רחוב מוזס על שם נח מוזס, רחוב קרליבך על שם עזריאל קרליבך ורחוב שוקן על שם שלמה זלמן שוקן בהתאמה.

ראו גם

• שמות רחובות בישראל
• שמות רחובות בירושלים

לקריאה נוספת

• מעוז עזריהו, על שם ­- היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.

קישורים חיצוניים

ראו גם: מדריך רחובות תל אביב-יפו

• יחיעם פדן (עורך), מדריך הרחובות באתר עיריית תל אביב-יפו, כולל הסברים היסטוריים לשמות שנותנת ועדת העירייה לדורותיה
• יורם בר-גל, ‏שמות לרחובות תל-אביב, פרק בהיסטוריה תרבותית עירונית (1933-1909), קתדרה 47 (מרץ 1988), 118–132
• יוסי ביילין, מזמנהוף עד ציגלמן, דבר, 14 בנובמבר 1975, המשך
• שירו של יורם טהרלב "רנדוו בתל אביב" המוקדש לשמות רחובותיה של תל אביב - באתר של טהרלב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22362411שמות רחובות בתל אביב-יפו