בית העולים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.

לוח זיכרון שהציבה במקום בידי המועצה לשימור אתרים. בניגוד לכתוב בלוח בית העולים פעל מספטמבר 1920

בית העולים או בית החלוץ היה מתחם חצר בן שלושה מבנים ובהם בית דו-קומתי כיום ברחוב יפת 34 ביפו (לשעבר דרך עג'מי), מוקף חומה ומוגף שערים[1], משכן לעולים חדשים בימים הראשונים לאחר עלייתם לארץ ישראל החל בספטמבר 1920 ועד לטבח בבית העולים במאורעות תרפ"א.

הראשון בין שלושה מתחמים בשטח מה שהיום העיר תל אביב-יפו ששיכנו עולים.

היסטוריה

טרום מלחמת העולם הראשונה, בהעדר ארגון ציוני לקליטה מאורגנת, השתכנו עולי העלייה השנייה בשתי אכסניות ברחוב שוק נווה-שלום שברובע מנשייה-נווה שלום. חברי ‘הפועל הצעיר’ התאכסנו במלון חיים בורוך, ואילו חברי ‘פועלי ציון’ במלון ספקטור. עם תום המלחמה חודשה העלייה תוך שהעולים מתחזים לתושבים חוזרים. לאחר פרסום תקנות העלייה המנדטוריות הראשונות באוגוסט 1920 התגבר זרם העולים למרות ניסיונות ההנהלה הציונית בלונדון למתנה. על ‘ועד הצירים’ בארץ הוטל להתארגן בחפזה למציאת מקומות לינה לעולים חסרי אמצעים. הוקמו לשכות עלייה בחיפה ויפו, נשכר המבנה בדרך עג'מי מאלפרד רוק[2], ערבי נוצרי, ונחנך בראשית ספטמבר 1920 ('הצפירה', 6.9.1920). מיקומו, בין עג'מי ליפו העתיקה, נבחר בשל קרבתו למחלקת העלייה של ועד הצירים בנמל יפו בהנהלתו של מנחם שינקין, תחנתם השניה של העולים לאחר שעלו על החוף ושוחררו מהקרנטינה. הוא נוהל בידי יהודה ודֻובה צ'רקסקי[3].

ב-1 במאי 1921 תקפו ערבים עוברי אורח ובתי עסק של יהודים ביפו, התקפה שסימנה את פרוץ פרעות תרפ"א. הפורעים הגיעו לבית העולים שסימל עבורם את העלייה היהודית, וניסו לפרוץ אליו. באותה העת שהו בבית עשרות עולים חדשים שלא היו חמושים. הניסיון הראשון לחדור לבית נכשל לאחר שהעולים הדפו את הפורעים באמצעות מוטות ברזל שהוצאו מהגדר הפנימית. הדיירים ציפו לסיוע המשטרה, אך הקצינים והשוטרים הערבים שהגיעו ירו לעבר השער ופרצו אותו. ההמון שפרץ פנימה החל במסע הרג וביזה, במהלכו נרצחו 14 מיושבי הבית, ביניהם בני הזוג צ'רקסקי שסירבו להצעתו של קצין משטרה נוצרי להתפנות מהבית מבעוד מועד. 26 דיירים נוספים נפצעו. דיירים שהתבצרו בקומה השנייה ניצלו, משום שהפורעים לא הספיקו להגיע אליהם. כעבור כארבעים דקות הגיע למקום הקצין הבריטי מיג'ור לינול ג'ון שפיזר את המתפרעים ביריית אקדח. הביא אותו לבית פקיד משרד העלייה בנמל, ניסל רוזנברג, שחשש לגורל העולים.

אירועי בית העולים מתוארים בספרים "עד הסוף" מאת משה שמיר ו"הנדר" מאת משה גרנות, חתנו של משה צ'רקסקי, שכנער בן 13 היה בבית בעת הפרעות.

לאחר המאורעות ננטש בית העולים, ובית חדש הוקם בקצהו הדרומי של רחוב אלנבי. מהבית החדש נגזר שמו של רחוב העלייה, המשכו של רחוב אלנבי.

הערות שוליים

  1. ^ מאה שנים לפעילות מחלקת העלייה ביפו, שמואל גילר, פרויקט בן יהודה
  2. ^ היה מהמתנגדים הקיצוניים לעלייה הציונית ופגיעתה בפרנסת המקומיים, אך הוא עצמו לא בחל להתפרנס ממנה
  3. ^ מאה שנים לפעילות מחלקת העלייה ביפו, שמואל גילר, פרויקט בן יהודה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית העולים בוויקישיתוף
יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כנסיית פטרוס ה"קדוש"מסגד מחמודיהמגדל השעון (יפו)כיכר השעוןרחוב יפתכנסיית מאר מיכאלכנסיית גאורגיוס ה"קדוש"רחוב רזיאלבית הקברות הפרוטסטנטי ביפוכיכר קדומיםגן המדרוןנמל יפוסלע אנדרומדהשוק הפשפשיםחוף תל אביבהים התיכוןתחנת המשטרה ביפובנק אנגלו-פלשתינהבית הספר טביתאגבעת אנדרומדהקולג' האחיםמגדלור יפובית שמעון הבורסקאיבית הכנסת לעולי לובמוזיאון אילנה גורתיאטרון הסימטהבית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפובית העוליםבית מרכז האמנויותמאפיית אבולעפיהבית הסראייהסביל אבו נבוט ב'מסגד היםמנזר ניקולאס ה"קדוש"מיומנהנא לגעתבית הסראייה הישן (יפו)רחוב יהודה הימיתגן הפסגהטיילת יפובית המכסOld giaffa map.png
אודות התמונה

(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס ה"קדוש" (5) מנזר ניקולאס ה"קדוש" (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס ה"קדוש" (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' דה פרר (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס בנמל יפו, (26) נא לגעת

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0