רם רון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רם רון
קובץ:Ram Ron.jpg
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1925
תל אביב
פטירה 2004 (בגיל 79 בערך)
השתייכות Jewish Brigade insignia.gif הבריגדה היהודית
Hahaganah.png ההגנה
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף משנה אלוף משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
מלחמת סינימלחמת סיני
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל החברה הלאומית לאספקת פחם
מזכ"ל ד"ש

רם רון (19252004) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף משנה, מפקד הגדנ"ע ומפקד פיקוד ההדרכה. לאחר שחרורו היה ממקימי רצ - התנועה לזכויות האזרח ומזכ"ל מפלגת ד"ש. כיהן כמנכ"ל הראשון ויו"ר החברה הלאומית לאספקת פחם.

ביוגרפיה

רון (במקור רולניצקי) נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים בה למד בבית הספר בורוכוב. במלחמת העולם השנייה התנדב לשרת בבריגדה היהודית. שירת במנגנון הקבע של ארגון ההגנה, סיים קורס מפקדי מחלקות ב-1947 ובמלחמת העצמאות פיקד על פלוגה א' בגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני. השתתף במבצע חמץ בכיבוש הכפרים חיריה וסקיה ובכיבוש כפר סלמה. במבצע בן נון א' פיקד על הפלוגה שיחד עם גדוד 32 צורפה לחטיבה 7. בהמשך שירת כסגן מפקד גדוד 35.

ב-1953 היה חבר בהרכב בית הדין הצבאי במשפט של נאשמי מחתרת צריפין. בשנים 1954 עד 1957 פיקד על פיקוד הגדנ"ע. בפברואר 1956 הועלה לדרגת אלוף משנה.[1] אחרי מלחמת סיני מונה למפקד שארם א-שייח' ופיקד על בית הספר לחי"ר. בשנים ב-1959 עד 1961 עמד בראש פיקוד ההדרכה. ב-1963 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה. ב-1967 השתחרר מצה"ל.

לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 היה ממקימי התנועה לזכויות האזרח (מפלגת רצ) יחד עם גיסתו שולמית אלוני, רות רזניק ובועז מואב. הוא הוצב במקום הרביעי ברשימתה, אך לא נכנס לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ל-3 מנדטים. לאחר הקמת סיעת יעד היה רון מפעילי רצ שהתנגדו לאיחוד, הוא פרש מהמפלגה והקים את תנועת המרכז לזכויות האזרח, והתאחד עם התנועה הדמוקרטית לשינוי. הוא הוצב במקום ב-28 ברשימתה לבחירות לכנסת התשיעית ב-1977 וכיהן כמזכיר המפלגה עד אמצע 1979.

ב-1981 מונה למנכ"ל הראשון של החברה הלאומית לאספקת פחם וכיהן בתפקיד עד 1988. לאחר מינויו של אמנון רובינשטיין ב-1992 לשר האנרגיה, מונה רון ליו"ר דירקטוריון החברה וכיהן בתפקיד עד 1999.

שימש כאחראי על הקמת מרכז בק למדע בהר החוצבים וכיהן כמנכ"ל החברה המנהלת של המרכז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים