צליחה (ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973
מידע כללי
מאת עמירם אזוב
שפת המקור עברית
סוגה ספר עיון, מלחמה
הוצאה
הוצאה הוצאת דביר
תאריך הוצאה 2011
מספר עמודים 317

צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973 הוא ספר שנכתב בידי ההיסטוריון הצבאי, ד"ר עמירם אזוב, אשר יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת דביר. הספר מתאר את מבצע אבירי לב, הקרב לצליחת תעלת סואץ בידי כוחות צה"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים.

בספר

בספרו מתאר אזוב את מלחמות הגנרלים במלחמה ואת מהלכי האוגדות של צה"ל שלחמו בקרב הצליחה. בין היתר מתוארים בספר דוד אלעזר[1], אריק שרון[2], אברהם אדן, דני מט[3], אמנון רשף, יעקב אבן[4], שמואל גונן וחיים בר-לב. בין הקרבות שחקר אזוב בספרו מתוארים בין היתר: קרב החווה הסינית[5], פיתוחו של גשר הגלילים והשימוש בו במהלך המלחמה, כיתור הארמייה השלישית של מצרים, המארב לחטיבה 25 המצרית, קרב סרפאום[6] והפשיטה על בסיסי הטילים במצרים ב-16 באוקטובר 1973. עוד טוען אזוב בספרו כי:

כדי לפתוח פרוזדור לצליחת התעלה ולהקים ראש גשר מעברה השני, לחם צה"ל באזור 'החווה הסינית' במשך שישים שעות. היו אלה שעות של כאוס, של שחיקה נוראה, של אבדות רבות. צה"ל יצא לקרב הצליחה בחופזה, אבל תורת הלחימה שלו עמדה במבחן, היעדים שהותוו בתוכנית 'אבירי לב' הושגו, והמטרה האסטרטגית- לגרום- למצרים לזעוק בבקשה להפסקת אש- הושגה. אבל לא תורת הלחימה היא זו שקבעה את גורל הצליחה, אלא הרוח והדבקות של הכוחות הלוחמים. גם כשנתקל במכשולים שלפרקים נתפשו בלתי עבירים, גם כשספג אבידות בסדרי גודל שאיש לא צפה, גם כשיחידות שלמות התפרקו- צה"ל זרם מערבה, ולא חדל מזרימתו עד שהוכרזה הפסקת אש. אין להסביר את הזרימה הבלתי פוסקת הזאת רק בתוכנית קרב שעלתה יפה, אלא ברוח הלוחמים. כשישים ציונים לשבח מסוגים שונים, כולל עיטור הגבורה, חולקו למפקדים ולחיילים שלחמו באזור הצליחה בין החמישה עשר לשמונה עשר באוקטובר.

— עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 276

אזוב טוען בספרו כי קרב הצליחה היה הקרב המורכב והקשה בתולדות צה"ל[7], אשר היווה את התפנית בחזית הדרום ואפשר את הכרעת הצבא המצרי[8]. כמו כן טוען אזוב בספרו כי אף כי למלחמות הגנרלים הייתה השפעה מסוימת על ההתרחשויות והדרך בה התקבלו ההחלטות בדבר ניהול חזית הדרום במלחמה, הוא טוען כי לא הייתה להם השפעה מכרעת או משבשת על הצלחת צה"ל[9] לצלוח את התעלה ולהכריע את צבא מצרים, נוכח תנאים קשים, אתגרים, מכשולים ואויב עדיף[10]. כמו כן טען אזוב כי האלוף שרון היה מכריע[11] בחשיבותו למהלך צליחת התעלה[12] בשל היותו יוזם והתקפי אולם לא היה גיבור יחיד של המערכה כפי שהצטייר לאחריה.

הדרך לפרסום הספר

המחבר, עמירם אזוב, יליד 1952 וחבר קיבוץ משמר העמק, שירת בצה"ל כקצין בחי"ר ובתותחנים, והוא רס"ן במילואים[13]. במלחמת יום הכיפורים שירת בפיקוד המרכז[14]. אזוב הוא בעל תואר דוקטור בהיסטוריה צבאית בתחום רומא העתיקה מאוניברסיטת תל אביב.

אזוב עבד ארבע עשרה שנים במחלקה להיסטוריה של צה"ל ופרסם במסגרת זו מספר מחקרים על מלחמת יום הכיפורים שנותרו חסויים, ובהם המחקר "בלימה" והמחקר "מגננה". כן עבד אזוב החל משנת 2006 על מחקר הנוגע לצליחת התעלה במבצע אבירי לב. בעקבות מחלוקת עם ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל, פרופסור אלון קדיש, על הנוסח האקדמי של המחקר החליט האחרון לגנוז אותו. אזוב פנה בנושא לרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי ולשר משה יעלון ואף למבקר המדינה, אולם לבסוף לא הושגה פשרה והדבר הוביל להתפטרותו של אזוב ולהחלטתו לפרסם את המחקר כספר, ללא מקורות המידע החסויים שברשות צה"ל. כתגובה החליטה המחלקה להיסטוריה להגיש כנגדו תביעה על הפרת חוזה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אזוב טען מנגד כי נעשה ניסיון להגביל את החופש האקדמי והספרותי שלו, וכי החלטת המחלקה להיסטוריה לגנוז את מחקרו אינה רלוונטית לזכותו לפרסם את ספרו[15]. השופטת יהודית שבח פסקה בשנת 2011 לטובת הנתבע[16].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 136, "רב- אלוף אלעזר התפנה לענות לשאלת העיתונאי אביעזר גולן ואמר: 'זהו קרב ההכרעה שבו טמון סיכוי התפנית במערכה נגד מצרים. זו התפנית במלחמה [...] ואם אי פעם יכתבו את ההיסטוריה וישחזרו כיצד עשינו את זה, יתברר שזו הייתה שיא החוצפה'."
  2. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 51, "שרון הסביר: 'המשימה שהוטלה על האוגדה היא לתפוס ראש גשר בצד המערבי של התעלה. עלינו לצלוח, להבקיע, להחזיק מסדרון ברוחב של ארבעה קילומטרים. הוטל עלינו כל נושא הגישור. הוטלה עלינו גרירת הדוברות'."
  3. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 174, "לאחר המלחמה שיתף אל"ם מט את הקהל בתחושותיו: 'למרות שמסביב היו הגבעות שחורות ממצרִים, ההרגשה שלנו הייתה שבשישה עשר בחודש המצרים היו מבולבלים לגמרי ושהיה אפשר להמשיך להתקדם'."
  4. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 106, "האחריות הכוללת לדחיפת אמצעי הגישור אל התעלה הוטלה על סגן מפקד האוגדה, אל"ם יעקב (ג'קי) אבן. ג'קי היה איש שריון בכל רמ"ח אבריו ומיומו הראשון בצבא ב-1951. במערכת סיני פיקד על פלוגת שריון וקיבל צל"ש אלוף הפיקוד. בשנת 1965 הקים את גדוד הפטונים הראשון בצה"ל בחטיבה 7. במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבת השריון 520, שפרצה את מעברי המתלה בדרכה לראס סודר. במלחמת ההתשה פיקד על חטיבה 7- חטיבת הדגל של השריון- ובשנת 1973 מונה לסגנו של איש הצנחנים אריק שרון באוגדה 143. השילוב בין איש השריון לאיש הצנחנים הוביל לשיתוף פעולה פורה על בסיס של הערכה הדדית." (מתוך הספר "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973".
  5. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 224, "בסביבות השעה 11:00 החל חילוצם של הצנחנים מהתעלות באמצעות נגמ"שי 'במבה' ונגמ"שי גדוד 100. אחרונים התפנו המח"ט עוזי יאירי, סגנו, אמנון ליפקין-שחק והמג"ד יצחק מרדכי".
  6. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 250, "מכאן ואילך הפך הקרב לסיפור של הישרדות וחילוץ. החוליות היו ברובן מכותרות ולחמו איש לנפשו ולחולייתו. חוליית הלחימה הקדמית בפיקודו של סרן אסא קדמוני תפסה חצר בין שני בתים. מהר מאד נפצעו עמיתיו, וכך, מוקף במאות מצרים, לחם קדמוני במופע יחיד שלא ייאמן במשך ארבע שעות. כמו חיה שמסרבת להיכנע, ירה, הטיל רימונים, ירה טילים, דילג מצד לצד, אוסף מחסניות מחבריו הפצועים, משמיד שתי משאיות מלאות חיילים מצרים ובולם במו ידיו את התקדמות המצרים עד להגעת כוח החילוץ. כאשר הגיע אליו הכוח המחלץ, נשארו באשפתו כדורים מעטים בלבד. לימים עוטר קדמוני בעיטור הגבורה על לחימתו. ייתכן ששהתנסות הקשה שעבר דחפה אותו לעמוד בראש תנועת המחאה שלאחר המלחמה ולמשברים הנפשיים שליוו אותו כל ימי חייו הקצרים".
  7. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 15, "זו הייתה אולי המערכה הקשה ביותר שצה"ל ידע מעודו".
  8. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 275, "קרבות הצליחה הביאו למהפך במלחמה- לא יימצא מישהו שיטיל ספק בכך- אבל גבו מחיר כבד".
  9. ^ צליחת תעלת סואץ: הסיפור האמיתי מאחורי המבצע, ערוץ 10, ‏ 14.07.2011.
  10. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 14, "קצין הנדסה בכיר אמר בדיעבד ש'אילו היו מכניסים למחשב את נתוני החמישה עשר באוקטובר ומבקשים לדעת אם הצליחה תצליח, היה המחשב נשרף".
  11. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 278, "אין ספק שהאלוף אריאל שרון הטביע את חותמו על המבצע כולו בנוכחותו האישית ובמנהיגותו".
  12. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמודים 104-105, "זה היה הלילה של מפקד אוגדה 143 האלוף שרון. כמעט כל ההחלטות העיקריות שהתקבלו בו היו החלטותיו. שרון פיקד על כוחותיו מתוך נגמ"ש מלפנים, ולידו קצין האג"מ שלו, קצין המודיעין, אל"ם שגיא, תא"ל אברש'ה טמיר, וגם מקורבים כזאבל'ה סלוצקי והעיתונאי אורי דן. שרון שלט בכל תג ופסיק בשדה הקרב, נאמן לתפיסתו ש'מפקד בכל דרג יכול להכתיב לכפופים לו רק את המשימה. את ה'איך' הוא יכול להכתיב רק בתנאי שהוא נמצא קדימה, בשטח, ומתרשם באופן בלתי אמצעי מן המתרחש'."
  13. ^ יוסי מלמן, קרב חוזר על הצליחה, הארץ, ‏ 26.05.2011.
  14. ^ שירי לב ארי, קריאת קרב: יותר ויותר ספרים עוסקים במלחמת יום כיפור, nrg, ‏ 06.10.2011
  15. ^ יוסי מלמן, קרב חוזר על הצליחה, הארץ, ‏ 26.05.2011.
  16. ^ איתמר לוין, נדחתה תביעת המדינה נגד חוקר צליחת התעלה, חדשות מחלקה ראשונה, ‏ 01.11.2011.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24715846צליחה (ספר)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=צליחה_(ספר)&oldid=1788202"