יהודה גביש
 | |
| יהודה גביש | |
| לידה |
27 ביוני 1927 חיפה, ישראל |
|---|---|
| פטירה | 12 בפברואר 2009 (בגיל 81) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
יהודה גביש (27 ביוני 1927 - 12 בפברואר 2009) היה תא"ל בצה"ל.
חייו
גביש (במקור זנגר) נולד בחיפה, למד בבית הספר הריאלי ועזב אותו בגיל 15, על מנת להצטרף להגנה לאחר שזייף את גילו האמיתי. עבר קורס מכ"ים של הארגון וב-1945 הצטרף לבריגדה היהודית. עם תום מלחמת העולם השנייה נשאר באירופה תחת שם בדוי לצורך הברחת נשק לישראל.
במלחמת העצמאות שירת בפלמ"ח בפלוגת הג'יפים בפיקודו של ישראל כרמי שהייתה הבסיס לגדוד התשיעי בחטיבת הנגב. בשנת שירותו בחטיבה נפצע ארבע פעמים. עם תום המלחמה היה בין המתנדבים הראשונים לקורס קציני שריון שם נפגע מהתהפכות משוריין. לאחר מכן, עזב את השריון והצטרף לגולני. בשנים 1952-1953 פיקד על סיירת גולני[1]. במהלך מבצע קדש נפצע קשה כמפקד גדוד בקרבות רפיח והמתין שעות רבות לחילוצו מהשטח. עוד טרם החלמתו ביקש מהרמטכ"ל חיים לסקוב כי ישובץ כמפקד גדוד בגולני. האחרון סירב ומינה את גביש כמפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד. יהודה כיהן בתפקיד כשנתיים בהן לא הפסיק לאמן את רגלו הפצועה.
כשהיה מסוגל לצעוד 40 ק"מ חזר לרמטכ"ל, הפעיל קשרים להעלאת פרופיל והפעם נענה לסקוב לבקשתו והחזיר אותו לגולני, יחידה בה פיקד ב-13 השנים הבאות.
בקרב על הכפר נוקייב, ב-1962 היה גביש מפקד גדוד 13 של גולני.
ב-1965 נשלח גביש לקורס פו"מ בארצות הברית ובשובו קיבל פיקוד על חטיבת כרמלי, במסגרתה לחם בגזרה הצפונית במלחמת ששת הימים. ב-1968 התמנה כראש מחלקת חי"ר וצנחנים, אולם כעבור שנה נאלץ לעזוב את התפקיד עקב פגיעה בגבו וקיבל על עצמו לפקד על בה"ד 3 (בי"ס למקצועות החי"ר בזמנו).
ב-1970 נהרג בנו הטייס דורון (דוני) בעת מילוי תפקידו. גביש עשה הסבה לחיל השריון כמפקד חטיבת המילואים קרייתי (חטיבה 4).
ב-1972 התמנה כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים ושימש בתפקיד עד 1974. בתקופת מלחמת יום הכיפורים, נקרא על ידי קצין שריון ראשי, מרדכי צפורי, לארגן מחדש את בית הספר לשריון. תפקידו האחרון בצה"ל היה ב-1976 כאשר מונה כיועץ לאלוף אברהם טמיר באגף התכנון בצה"ל.
תקופת שירותו של יהודה באפריקה אינה מוזכרת בארכיון צה"ל בשל הסודיות בה הייתה כרוכה, גם התאריכים של שירותו שם סותרים את הדיווח על שירותו בארץ. גביש היה הנספח הראשון בדרום אפריקה, הקים את המערכת הביטחונית של נשיא בופוטאצוואנה ויצר שם את התשתית למערכת היחסים הצבאית.
כגמלאי של צה"ל עסק בפעילות התנדבותית ענפה: היה חבר בהנהלת צוות, נציג ישראל בפדרציה העולמית של ותיקי המלחמה, יו"ר בית הלוחם בחיפה, מתנדב במשמר האזרחי ויו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל.
נפטר בגיל 81 ב-12 בפברואר 2009 לאחר שסבל ממחלה נשימתית קשה.
קישורים חיצוניים
- יהודה גביש, באתר הפלמ"ח.
- אורי דרומי, נאבק להילחם למרות פציעותיו, באתר הארץ, 27 בפברואר 2009.
הערות שוליים
- ^ יהודה גביש, באתר גדס"ר גולני.
מפקדי חטיבת כרמלי 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת קרייתי 
| |
|---|---|
|
נשיאי בית הדין הצבאי לערעורים 
| |
|---|---|
|
