הרב אהרן שפירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב אהרן שפירא
הרב אהרן שפירא נושא דברים בבית מדרשו, נראים: הרב ברוך הגר, האדמו"ר מאנטניא, הרב יצחק אייזיק לאבין האדמו"ר מזידיטשוב והרב שלמה זלצמן
הרב אהרן שפירא נושא דברים בבית מדרשו, נראים: הרב ברוך הגר, האדמו"ר מאנטניא, הרב יצחק אייזיק לאבין האדמו"ר מזידיטשוב והרב שלמה זלצמן

הרב אהרן שפירא (נולד בא' בניסן תש"כ, 29 במרץ 1960) הוא רבה האשכנזי של שכונת פרדס כץ בבני ברק, ושליח חב"ד לשכונה.

ביוגרפיה

נולד בשכונת קראון הייטס בברוקלין, ניו יורק לרב יצחק אייזיק ולאימו ציפרה שפירא, נכד בן אחר בן למגלה עמוקות.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה של חסידות בעלז במקום. בישיבה קטנה למד בישיבת צאנז ביוניון סיטי, שם נעשה לחסידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג. בישיבה גדולה למד בישיבת בעלזא בירושלים; באותו תקופה הסתופף רבות בצל הרבי בעל חלקת יהושע מביאלא.

בסיוון תש"ם נישא ליוטא לאה בת נתנאל צבי וקס מנתניה, ממקורביו של הרבי מצאנז קלויזנבורג. לאחר נישואיו התגורר בקריית צאנז בנתניה ושימש משגיח בישיבת צאנז.

במשך השנים הפך לחסיד של הרבי מלובביץ' ומוציא כל שבוע עלון עם תורתו של הרבי על פירוש רש"י.

לאחר מכן התגורר תקופה בירושלים, ולאחר כשנתיים התיישב בשכונת פרדס כץ בבני ברק. בשנת תשמ"ו מונה לרב בית הכנסת המרכזי.

בשנת תשנ"ד הוכתר[דרושה הבהרה] לאב"ד מהימנא.

בשנת תשס"ב, לאחר פטירתו של הרב משה בלוי, מונה לרב שכונת פרדס כץ.

הקים את מפעל "מתיבתא דרש"י" שמטרתה לימוד והפצת פירוש רש"י לתורה. ב"מתיבתא" קיים ספריה למאות מפרשי רש"י, מפעילות ה"מתיבתא" שיעורי עיון ברש"י, מבחנים ומלגות, עריכת מפרשי רש"י חדשים וישנים, בעיקר מתוך כתבי יד עתיקים, והוצאתם לאור.

משפחתו

  • חתנו הרב אברהם אנגלרד, בן הרב מדאברא.
  • חתנו הרב יהושע גרינצווייג, בן הרב משה טוביה גרינצווייג[1].
  • חתנו הרב משה יהודה נחמיה הלברשטאם, רב ביהמ"ד שערי ירושלים סטראפקוב, בן האדמו"ר מסטראפקוב.
  • בנו הרב שניאור זלמן שפירא, חתן רבי שמעון סופר, רב קהילת תורת משה ערלוי בצפת[2].
  • חתנו הרב ברוך הלוי פריזנט[3], בן הרב שאול יהודה פריזנט האדמו"ר מצאנז זוועהיל בינוניאן סיטי[4].

מספריו

  • אנציקלופדיה "ימי זיכרון" לתולדות גדולי החסידות - י"ב כרכים תשמ"ט-תשס"ב
  • ספר אבני אש : בענייני אדר, פורים והמסתעף : מכיל החלקים: חודש אדר, ארבע פרשיות וענייני קליפת עמלך ומחייתו, תענית אסתר ומזמור 'אילת השחר', מגילת אסתר, ימי הפורים ומצוות היום, משתה היין, מסכת מגילה, הלכות פורים. פרדס כץ : פרדס התורה והחסד, ה'תשפ"ב.
  • סדרת 'אור יצהר' (מכתב יד של הרב אורי לנדמן אבד"ק פאדאלוי) בהוצאת מכון שם עולם
    • 'אור יצהר' הגדה של פסח, ב"ב תשנ"ז
    • 'אור יצהר', על חנוכה, ב"ב תשנ"ז.
    • 'אור יצהר', על מגילת אסתר, ב"ב תשנ"ז.
    • 'אור יצהר', ימים נוראים, ב"ב תשנ"ח.
    • 'אור יצהר', על מסכת ברכות, ב"ב תשס"ה.
    • 'אור יצהר', על ענייני נישואין פ"כ תשס"ו.
  • סדרת "ספר הגור" (מכתב יד מלפני 500 שנה של הרב נפתלי הירץ טריוויש, דיין בפרנקפורט),
    • 'הגור' חומש בראשית פ"כ תשע"א.
    • 'הגור' חומש שמות, פ"כ תשע"ה.
    • 'הגור' חומש ויקרא, פ"כ תשע"א.
    • 'הגור' חומש במדבר, פ"כ תשע"ו.
    • 'הגור' על מגילות רות ואיכה, פ"כ תשע"א.
    • 'הגור' חומש דברים, פ"כ תשע"ז.
  • סדרת 'ימי זיכרון' לפי חצרות חסידים
    • 'ימי זיכרון - צדיקי בית רוזין', ב"ב תש"ס.
    • 'ימי זיכרון - צדיקי נאדווארנא', ב"ב תשע"ה.
    • 'ימי זיכרון - צדיקי בית קאסוב-וויזניץ'.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גבאו של הרב אהרן רוקח מבעלז
  2. ^ בנו של רבי יוחנן האדמו"ר מערלוי
  3. ^ שליח חב"ד באזור התעשייה בני ברק
  4. ^ חתן האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36408293אהרן שפירא