הרדזישצ'ה

הרדזישצ'ה
Гарадзішча
	בית העלמין היהודי בהרדזישצ'ה
	בית העלמין היהודי בהרדזישצ'ה
מדינה	בלארוס
וובלסט	ברסט
ראיון	ברנוביץ'
קואורדינטות	53°19′N 26°0′E / 53.317°N 26.000°E
	(למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה הרדזישצ'ה

הרדזישצ'ה (בבלארוסית: Гарадзішча, בפולנית: Horodyszcze, ביידיש: האָראָדישטש) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

הרדזישצ'ה נזכרת לראשונה בשנת 1414. לאחר חלוקת פולין השנייה בשנת 1793 נכללה בשטחי האימפריה הרוסית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה. בעיירה כנסיית עץ מהמאה ה-18.

יהודי הרדזישצ'ה

בין השנים 1901-1911 פעל במקום סניף של רשת ישיבות תומכי תמימים החב"דית שמרכזה היה ישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ', בנשיאות האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון. את הסניף ניהל הרב שלמה זלמן הבלין^[1].

בין מלחמות העולם חיו בעיירה כ-700 יהודים, כשלושה רבעים מתושביה. בתקופה הסובייטית הולאמו בה עסקים פרטיים.

ב-24 ביוני 1941 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ועל יהודיה הוטל לשלם סכום כופר גבוה, תוך רצח 17 יהודים. לאחר מכן, הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, הגבלות תנועה ועבודות כפייה.

ב-20 באוקטובר 1941 נערכה ביהודי העיירה סלקציה, ורוב היהודים נלקחו ליער סמוך, ונרצחו בו. לאחר האקציה, רוכזו כ-200 יהודים שהושארו בעיירה או שהסתתרו בה בגטו קטן שהוקם בה, אשר הוקף בגדר תיל. בראשית קיץ 1942 נרצחו יושבי הגטו. מספרם הכולל של הנרצחים היהודים בעיירה מוערך בכ-1,400.