אורווה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורווה בנורווגיה

אורווה היא מבנה המשמש לשיכון חיות משק, בדרך כלל סוסים, אך גם למשל פרדות או חמורים. האורווה מחולקת לתאים לכל חיה (לעיתים גם עם דלת נפרדת). בנוסף, אורוות משמשות ושימשו לאחזקת הציוד לסוסים ולרכיבה עליהם, כמו מרכבות ועגלות, ולמעשה שימשו את חיל הפרשים.

בתנ"ך מוזכר כי המלך שלמה החזיק באורוות[1]: ”וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְו‍ֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים”. בתקופת ימי הביניים והבארוק החלו באירופה לקשט אורוות ולהוסיף להם "אולם אבירים", שבו האבירים יוכלו לנוח ולסעוד. באורוות מודרניות קיים לעיתים גם אולם רכיבה, שבו ניתן להתאמן ברכיבה.

מספר ביטויים בעברית (כמו גם בשפות אחרות) מתייחסים לאורוות: הביטוי "ניקוי אורוות" מתייחס לצורך לעשות בדק בית ו"לנקות" ארגון מסוים משחיתות. אחת ממשימותיו של הרקולס הייתה ניקוי אורוותיו של המלך אוגיאס, שלא נוקו במשך שנים. הרקולס ביצע את המשימה באמצעות הטיית זרם לתוך האורווה.

העוסק בטיפול באורוות נקרא אורוון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים