י-ה ריבון עלם
"יָ-הּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה. פיוט זה הוא אחד הנודעים ביותר בקרב קהילות האשכנזים, אשר נוהגים לשיר אותו בסעודת ליל שבת, והספרדים הנוהגים לשיר אותו בשירת הבקשות וגם יש מיהודי תימן שנהגו לשיר אותו. לפיוט זה חוברו עשרות לחנים, ישנים וחדשים. הפיוט נדפס לראשונה על ידי מחברו, בספרו זמירות ישראל.[1]
מבנה ותוכן
הפיוט נכתב בשפה הארמית, והוא בנוי בצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות של חמשת בתיו מרכיבות את המילה "ישראל". הרפרן (פזמון חוזר) של המזמור הוא ”יָ-הּ רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא”, ובתרגום לעברית: "י-ה ריבון עולם ועולמות, אתה הוא מלך, מלך המלכים". בספר זמירות ישראל מופיעים לאחר הפיוט הפסוקים מספר דניאל[2] ” אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱ-לָהָא עליא [עִלָּאָה], שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה: אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר” המהווים מעין מוטו לפיוט.
תרגום השיר לעברית
נוסח הפיוט[א] | תרגום לעברית |
---|---|
יָ-הּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא[ב] // אַנְתְּ הוּא[ג] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא עובַד[ד] גְּבוּרְתָּךְ[ה] וְתִמְהַיָּא // שְׁפַר קֳדָמָך[ו] לְהַחֲוָיָּא |
יָ-הּ ריבון עולם ועולמות // אתה הוא המלך, מלך המלכים מעשה גבורותיך ונפלאותיך // נאה לפניך לאומרם |
שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא // לָךְ אֱ-לָהָא[ז] קַדִּישָׁא דִּי[ח] בְרָא[ט] כָּל[י] נַפְשָׁא עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא[י"א] // חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי[י"ב] שְׁמַיָּא |
שבחים אסדר בוקר וערב // לך א-לוה קדוש אשר ברא כל נפש מלאכים קדושים ובני אנוש // חיות בר ועופות שמיים |
רַבְרְבִין עוֹבְדָךְ[י"ג] וְתַקִּיפִין // מַכִיךְ רָמַיָּא[י"ד] וְזַקֵף[ט"ו] כְּפִיפִין לוּ יִחֵי[ט"ז] גְּבַר[י"ז] שְׁנִין אַלְפִין // לָא יֵעֹל[י"ח] גְּבוּרְתָּךְ[י"ט] בְּחֻשְׁבְּנַיָא[כ] |
גדולים מעשיך ותקיפים // מנמיך רמים וזוקף כפופים לוּ יחיה אדם שנים אלפים // לא יכניס גבורתך בחשבון |
אֱלָהָא דִי לֵהּ[כ"א] יְקַר וּרְבוּתָא // פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיָוָתָא[כ"ב] וְאַפֵּיק יַת[כ"ג] עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא // עַמֵּךְ דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא[כ"ד] |
א-לוה אשר לו יקר וגדולה // פדה את צאנך מפי אריות[3] והוצא את עמך מתוך גלות // עמך אשר בחרת מכל אומות |
לְמַקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין[כ"ה] // אֲתַר דִּי בֵּיהּ יֶחֱדוּן[כ"ו] רוּחִין וְנַפְשִׁין וִיזַמְּרוּן[כ"ז] לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין // בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא |
למקדשך שוב ולקודש קדשים // מקום אשר בו ישמחו רוחות ונפשות ויזמרו לך שירים ושבחים // בירושלים קריית היופי |
שינויי נוסחאות על פי נוסח המחבר
- ↑ הנוסח כפי המקובל כיום. בהערות שוליים שינויי נוסח על פי הנוסח שנדפס בספרו של המחבר "זמירות ישראל" ונציה
- ↑ עַלַּם וְעַלְמַיָּא
- ↑ אַנְתְּה
- ↑ עוֹבָדֵי
- ↑ גִיבַרְתָּךְ
- ↑ קָדָמַי
- ↑ אֱלָהּ
- ↑ המילה לא מופיעה
- ↑ בָרֵא
- ↑ ה
- ↑ נַשָׁא
- ↑ וְעוֹף
- ↑ עוֹבָדָךְ
- ↑ רַמַיָּא
- ↑ זְקִיף
- ↑ יְחֵי
- ↑ גְבַר
- ↑ יֵעוּל
- ↑ גִיבַרְתָּךְ
- ↑ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא
- ↑ דִילֵיהּ
- ↑ אַרְיְוָתָא
- ↑ המילה לא מופיעה
- ↑ אוּמַיָּא
- ↑ קוּדְשִׁין
- ↑ יִיחְדוּן
- ↑ יְזַמְּרוּן
לחנים
בספר זמירות ישראל מופיע לפיוט לחן ערבי, במקאם ראשט, ובמהלך השנים הולחנו לחנים רבים נוספים. בין הלחנים המפורסמים: ניגון עממי בעל 2 בתים, לחן עיראקי, ניגונו של רבי בן ציון מבאבוב[4], ניגון ויז'ניץ[5], לחנו של ישראל גולדפרב, ניגונו של רבי צבי אלימלך מדינוב[6] (המושר בתולדות אהרן ונדבורנה), ניגון מעליץ-ספינקא, ניגון חב”ד, וניגון פיטסבורגתבנית:Vערה. הרב שלמה קרליבך הלחין לפיוט לחן שהפך לנפוץ גם לפיוט לכה דודי. כמו כן, זמרים בני זמננו כגון יצחק פוקס, אהרן רזאל, יאיר דלאל ורונן שטרן הלחינו לו לחנים חדשים. כמו כן, הפיוט הושר בשפות יהודיות אחרות, כמו יידיש[7] ולאדינו[8].
לפיוט לחן נוסף מאת חיים בנט בביצוע של שלמה כהן באלבום א שבת טיש.
לקריאה נוספת
- יעקב ישראל סטל (עורך), הרב שמואל אשכנזי, אגרות שמואל, ירושלים תשפ"א, חלק ג, אגרת תתנו, עמ' 1401.
קישורים חיצוניים

- תווים לאחד מלחני השיר, באתר דעת
- באור הרובד הקבלי באתר ויקיקבלה
- על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים באתר הפיוט והתפילה
- השיר, באתר שירונט.
- מספר ביצועים (שונים) של השיר, באתר ארכיון מוזיקה יהודית
זמירות שבת | ||
---|---|---|
זמירות לליל שבת | שלום עליכם • ריבון כל העולמים • אשת חיל • אתקינו סעודתא • כל מקדש שביעי • מנוחה ושמחה • מה ידידות • מה יפית • יום שבת קדש הוא • י-ה ריבון • צמאה נפשי • צור משלו אכלנו • יום זה לישראל • י-ה אכסוף | |
זמירות ליום השבת | אסדר לסעודתא • חי ה' וברוך צורי • ברוך ה' יום יום • ברוך א-ל עליון • יום זה מכובד • יום שבתון • כי אשמרה שבת • שמרו שבתותי • דרור יקרא • שבת היום לה' | |
זמירות לסעודה שלישית | בני היכלא • מזמור לדוד • ידיד נפש • אודה לא-ל לבב חוקר • קל מסתתר | |
זמירות למוצאי שבת | גאט פון אברהם • המבדיל בין קודש לחול • במוצאי יום מנוחה • חדש ששוני • אגיל ואשמח בלבבי • אלקים יסעדנו • א-לי חיש גואלי • אדיר איום ונורא • איש חסיד היה • אמר ה' ליעקב • אליהו הנביא • לנר ולבשמים • ריבון העולמים |
הערות שוליים
- ↑ זמירות ישראל - נג’רה, ישראל בן משה (page 12 of 340), באתר hebrewbooks.org
- ↑ פרק ג, פסוקים לב-לג
- ↑ האריות בפסוק זה הם משל לאומות העולם. המשורר רומז ללשון הפסוק בספר דניאל, פרק ו', פסוק כ"ג, בו מספר דניאל לדריוש שסגר הקב"ה את פי האריות באירוע של דניאל בגוב האריות.
- ↑ ניגוני באבוב - קה ריבון עלם
- ↑
קה רבון ויזניץ, סרטון באתר יוטיוב
- ↑
קה רבון דינוב, סרטון באתר יוטיוב
- ↑ לדוגמה:https://youtu.be/OgxozwVh004
- ↑ למשל: https://youtu.be/mYxcgdo-OQU
יה ריבון עלם40460930Q6953567