כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים.

רקע

בתקופת חתימת התנ"ך על ידי אנשי כנסת הגדולה אבדו כתבי יד רבים שחוברו על ידי יהודים, ונקראו בפי חז"ל ספרים החיצונים.

מחד, לא הוכנסו כתבים אלה לספרי הקודש, ומאידך, כדי להבדיל את התנ"ך מספרים אחרים, אסרו חז"ל את קריאתם או העתקתם של כתבי יד אחרים, וההתנגדות אליהם גברה כאשר חלקם התקדשו על ידי המינים שהכניסו בתוכם את דעותיהם. "הברית הישנה" כפי שקרוי התנ"ך בנוסח של הנוצרים, כוללת כתבי יד נוספים, אך גם חתימתה תרמה לאובדן כתבי יד רבים, משעה שאלה לא הוכנסו אליה. "הברית הישנה" מתבססת על "תרגום השבעים" של התנ"ך העברי לשפה היוונית, והיא שונתה מעט במרוצת הדורות. כמו כן, לכל זרם בנצרות יש נוסח אחר של "הברית הישנה", כאשר ההבדל העיקרי ביניהם הוא קידושם של כתבי יד נוספים מעבר לאלה המצויים בתנ"ך העברי. ברם, תרגומים, בחלקם משובשים, אינם יכולים להחליף כתב יד בלשונו המקורית, ואנו רק יכולים לנסות ולשחזרם לפי שעה^{[דרוש מקור]}.

בכל זאת קיימים כתבי יד מתקופת בית שני שנחשבו אבודים עד הדורות האחרונים. כתבי יד אלו נשמרו בגניזה ולכן שרדו. בעת החדשה התגלו גנזכים רבים של יהודים, אולם רק שניים מאלה תרמו את מרבית הכתבים האבודים: מגילות מדבר יהודה שהתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה, וגניזת קהיר מבית הכנסת העתיק "בן עזרא" בפוסטאט (קהיר העתיקה). נראה שהאקלים היבש המצוי בשני המקומות שימר כתבי יד אלו. בין כתבי יד אלו נמצא למשל רובו של המקור העברי לספר יהושע בן סירא, שהיה אבוד עד אז^{[דרוש מקור]}.

הספרים החיצוניים

ערך מורחב – ספרים החיצונים

מרבית הספרים החיצוניים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה. ישנם גם תרגומים משובשים למדי.

• דברי איוב - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• דברי יהושע בן סירא - חלקים מהמקור העברי אבדו. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית במגילות מדבר יהודה ובגניזת קהיר.
• חזון ברוך היווני - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• חזון ברוך הסורי - המקור היווני אבד. נשמר בתרגום לארמית סורית.
• חזיונות עזרא - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
• חכמת שלמה – ייתכן שחלקים מספר זה מקורם בעברית. נשמר בתרגום ליוונית.
• חמשת החיבורים של יאסון מקריני שנכתבו במקור ביוונית. תקציר שלהם מהווה את ספר ספר מקבים ב'.
• ספר אדם וחוה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית וללטינית.
• מזמורי שלמה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• ספר ברוך - הספר במלואו נשמר בלשון היוונית. חלקים מספר זה נכתבו בעברית והם אבדו, אך נשמרו בתרגום ליוונית. חלקים אחרים חוברו ביוונית.
• איגרת ירמיה- המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• ספר היובלים - רובו של המקור העברי אבד. נשמר בתרגום לגעז. במגילות מדבר יהודה התגלו קטעים בעברית.
• ספר חנוך החבשי – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לגעז. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות מדבר יהודה.
• ספר חנוך הסלאבי - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לסלאבית.
• ספר מקבים א' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• ספר מקבים ג' – חלקים ממנו אבדו. חובר ביוונית.
• ספר טוביה – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. במגילות מדבר יהודה התגלו קטעים בעברית ובארמית ולא ברורה לשון המקור.
• ספר יהודית – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• עזרא החיצון - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• עליית ישעיהו - המקור העברי אבד או הארמי אבד. נשמר בתרגום לגעז.
• עליית משה (צוואת משה) – המקור העברי או הארמי אבד. נשמרו כמה חלקים בתרגום ללטינית.
• צוואות השבטים (צוואות בני יעקב). רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות מדבר יהודה ובגניזת קהיר.
• קדמוניות המקרא – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
• תוספות למגילת אסתר - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• תוספות לספר דניאל - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• תפילת מנשה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• ספר נח - אבד לחלוטין. מוזכר בספר היובלים וצוואת לוי, אך יש חוקרים המפקפקים בקיומו.

חיבורים חז"לים

חיבורים חז"לים שקיומם ידוע אך אין בידינו עותק:

• מכילתא דרשב"י
• דברים זוטא
• ירושלמי על סדר קדשים
• מדרש אבכיר
• מדרש אספה
• מכילתא דברים
• ספרי זוטא במדבר
• ספרי זוטא דברים
• פרקי רבי יוסי

חיבורים מתקופת הגאונים

• בשר על גבי גחלים
• ספר המצוות לרב חפץ גאון.
• ספר מתיבות.

ראו גם

• חיבור אבוד

לקריאה נוספת

• שברי לוחות: ספרים אבודים של בעלי התוספות, הוצאת מאגנס, ה'תשס"ז

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37655595כתבי יד אבודים בתולדות ישראל