בן סירא
הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים. הוא נכתב בידי בן סירא[1], בירושלים, בתקופת בית המקדש השני, בשפה העברית.
הספר לא נכלל בקורפוס המקראי אצל היהודים ונחשב כאבוד במקורו העברי, ולעומת זאת נשמר מתורגם בביבליה הנוצרית כחלק מהברית הישנה. רק עם התגלות הגניזה הקהירית ומגילות קומראן נתגלו כתבי יד (לא שלמים) של המקור העברי של הספר.
ספר בן סירא מהווה במובנים מסוימים המשך של ספרות החכמה המקראית, אך בשינויים חשובים. לשונו של ספר בן סירא דומה לזו של ספרות החכמה המקראית כדוגמת משלי ואיוב, כמו גם ללשונם של חלק ממזמורי תהילים. עם זאת ניכר בלשונו איחורו לעומת ספרים אלה, ויש בו כמה תופעות המטרימות את לשון חז"ל. הספר כולל הנחיות מוסריות וקריאה לשמירת התורה, יחד עם המנונים בשבח אבות העולם ובשבח שמעון הצדיק, ועוד.
חיבור הספר
|
.JPG)
הספר חובר בעברית, לשונו דומה ללשון המקרא, ובייחוד לספר משלי. הספר היה נפוץ בקרב היהודים בשלהי תקופת בית שני, זאת אנו למדים מן השרידים שנמצאו בקומראן ובמצדה. מסיבה זו הסיקו החוקרים שהוא חובר בסמוך לחתימת ספרי התנ"ך.
הספר חובר בהמאה השלישית לפני הספירה או בראשית המאה השנייה לפני הספירה[2]. יש חוקרים שאחרו מעט את זמנו של בן-סירא על בסיס דברי נכדו:
- בתרגום היווני שעשׂה נכדו של בן סירא מצהיר הנכד בהקדמה לספר כי ירד למצרים בשנת 38 למלכות תלמי אֵוּאֵרגֵטֶס, מצא שם עותק של ספרו של סבו, והחליט לתרגמו ליוונית[3]. שני מלכים לבית-תלמי נתכנו אוארגטס, תלמי השלישי ותלמי השמיני, ומהם - רק תלמי השמיני הגיע לשנה ה-38 של שלטונו. זה עלה לשלטון בשנת 170 לפנה"ס, כך שהשנה ה-38 למלכותו היא 132 לפנה"ס. יוצא מזה שסבו של המתרגם, בעל הספר המקורי, חי בשלהי המאה ה-3 ובתחילת המאה ה-2 לפני הספירה.
אולם אין כל הוכחה להשערותיהם לגבי שנות חייהם של בן סירא ושל בנו ונכדו המתרגם, שכן הפער בין הסב לנכד אינו חייב להיות רק 50-70 שנה, כשבמידה זהה הפער יכול להיות 100 שנה ויותר, ולכן אין כל בסיס להנחה לגבי שנותיו של בן סירא, וכתוצאה מכך לאיזה שמעון התכוון בן סירא. וכן הוכיח רבי יצחק אייזיק הלוי בספרו דורות הראשונים[4] מדברי בן סירא וזמנו שהכוונה לשמעון הראשון.
בספר התשב"ץ חלק שלישי סי' רס"ג מופיע שבן סירא הינו בנו של ירמיהו הנביא ו'סירא' בגימטריה ירמיהו, אכן יש המפקפקים בכך.
קטע בספר המופיע בפרק ל"ג, פסוקים כ"ג-ל"ט (הידוע בשם "בעלי מלאכה"), הוא העתק של פואמה חינוכית מימי מצרים העתיקה, "הסאטירה אודות בעלי המלאכה" הידועה גם בשם ההוראה מפי דואה חתי[5].
נוסחי הספר
עד למאה ה-19 לא היו קיימים בידינו נוסחים בעברית של ספר בן סירא, למעט כ-30 פסוקים ממנו שנשתמרו בציטוטים בספרות התנאים והאמוראים (המאה ה-4 עד המאה ה-6 לספירה), בתלמוד ובמדרשים, ו-13 פסוקים שמובאים על ידי רבי סעדיה גאון בהקדמתו לספר הגילוי[6]. זאת עקב היותו חלק מהספרים החיצוניים שנדחו מהספרות היהודית בשלהי תקופת בית שני, ואבדו כתוצאה מכך.
נוסחים של הספר בשפות אחרות השתמרו היטב. הידוע שבהם הוא התרגום ליוונית, שנעשה על ידי נכדו של בן סירא באלכסנדריה שבמצרים עוד במאה השנייה לפני הספירה (דור או שניים לפני שנכתבה המגילה שנמצאה במצדה). נוסח זה נכנס לביבליה, הברית הישנה, ומצוי בכל כתבי היד של תרגום השבעים.
בוולגטה, תרגום כתבי הקודש של הנצרות ללטינית שנערך במאה ה-4 לספירה, נשתקע שמו Liber Ecclesiasticus ("ספר הכנסייה") או בקיצור Ecclesiasticus ("של הכנסייה"), שם זה כלל בתחילה את הספרים החיצוניים: טוביה, יהודית, חכמת שלמה, ואת הספר אסתר, אולם עם הזמן נתייחד השם לספר בן סירא בלבד, משום חביבותו.
תרגום חשוב נוסף, הוא התרגום הסורי למקרא, הפשיטתא. מקובל לומר שתרגום זה בוצע ממקור עברי, וזמנו מאוחר לתרגום היווני של נכדו של בן סירא.
גילוי ראשוני של קטעי הנוסח בעברית
.jpg)
ב-13 במאי 1896 הבחין פרופסור שלמה זלמן שכטר בדף מתוך ספר בן סירא בעברית בתוך חבילת כתבי יד שהובאו מארץ ישראל וממצרים (שמקורם בגניזה הקהירית)[7]. בעקבות גילוי זה נמצאו תשעה דפים נוספים באוספי הבודליאנה שבאוקספורד. מאז נמצאו דפים נוספים של כתבי יד שונים של ספר בן סירא באוסף הגניזה הקהירית[8].
שני קטעים נוספים התגלו במערה 2 בקומראן, אולם הם מכילים רק מספר תיבות[9]. ותיארוכם מאוחר לקטעי המגילה שנמצאו במצדה, והם נכתבו ככל הנראה במחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה (50 לפנה"ס - 1 לפנה"ס)
מגילת בן סירא ממצדה
|
ב-8 באפריל 1964 גילתה משלחת של ארכאולוגים בראשות יגאל ידין 26 קטעי מגילה באחד החדרים המזרחיים בחומת מצדה (סוגר 1109)[10], שהכילו את הנוסח העברי המקורי והקדום ביותר שנמצא עד כה, של חלקים מספר בן סירא[11]. קטעי המגילה ניזוקו עם השנים, וחלקם כורסמו על ידי רמשים שונים, והם פוענחו בעזרת צילומים באור תת-אדום. הקטעים שפוענחו יצאו לאור בספרו של יגאל ידין, "מגילת בן סירא ממצדה"[12].
המגילה שנמצאה כתובה בטורים, כאשר החרוז כתוב לכל רוחב העמוד, וצלעות החרוז כתובות בשני טורים מקבילים, צלע מול צלע[13]. סימנים הנלווים למגילה, הם סימן בצורת "ר" המציין תחילת פרשה או פסקה, ועוד סימן אחד הדומה ל-Ψ שככל הנראה מסמן גם הוא תחילתה של פרשה[14].
תיארוך ארכאולוגי של קטעי המגילה שנמצאו נסמך על "טרמינוס אנטה קואם" (תאריך שלפני) של מועד נפילת מצדה, בשנת 73 לספירה, ועל כן זהו כתב היד הקדום ביותר שנמצא בידינו של ספר בן סירא. תיארוך פאליאוגראפי קובע אף הוא שזמנה של המגילה הכתובה בכתב עברי בסגנון "חשמונאי" או "קדם הרודיאני", הוא המחצית הראשונה של המאה הראשונה לפני הספירה (100 לפנה"ס - 50 לפנה"ס). בהנחה שהספר המקורי חובר בתחילת המאה השנייה לפני הספירה, הרי שנוסח זה נוצר כמאה שנים בלבד לאחר מכן.
היחס לספר
חז"ל השתמשו רבות בספר בן סירא, במספר מקומות הם מציינים את שמו בפירוש[15], ובמספר רב של מקומות הם מצטטים מדבריו ללא אזכור שם החיבור.
חז"ל רצו להדגיש כי אין ספר בן סירא כלול בספרי הכתובים, כיון שהוא נמנה עם החיבורים המאוחרים שאינם מקודשים כחיבורים המוקדמים, ולכן אמרו: כי ספר בן סירא אינו מטמא את הידיים ככתבי הקודש.[16]. כיון שראו חכמים שרגילים בספריו, שללו לגמרי את הקריאה בספר, רב יוסף סבר שבחלקים שאינם הגיוניים[17] ”בספר בן סירא נמי אסור למיקרי (תרגום: אסור לקרוא אף בספר בן סירא)”, אך בחלקים הגיוניים, מותר לקרוא ואף לצטט ברבים[18], אף התלמוד הירושלמי מבאר את דברי רבי עקיבא במשנה במסכת סנהדרין הפוסק כי ”הקורא בספרים החיצוניים אין לו חלק לעולם הבא” (משנה, מסכת סנהדרין, פרק י"א, משנה א') כמתייחסים בין היתר לספר בן סירא: ”כגון ספרי בן סירא וסיפרי בן לענה”[19]. היו שראו בדברים אלו איסור מוחלט לקרוא בספר. אחרים ציינו את המשך דברי הירושלמי "להגיון נתנו ולא לעמל נתנו", כמציינים איסור להתעמק בלימוד הספר אך מתירים לקרוא בו[20].[21]
אף על פי שחז"ל והגאונים הרבו לצטט מן הספר, הוא לא נכלל בסופו של דבר בין ספרי התנ"ך, ולפיכך נזנח ונשכח ברוב הקהילות היהודיות, תרמה לכך גם העובדה שהיו שאסרו לקרוא בספר. עם זאת, רס"ג, שחי בסוף תקופת הגאונים, מספר על אופן כתיבת הספר בנקודות וטעמים[22].
הספר נכלל בתרגום השבעים, וכיוון שתרגום זה משמש בסיס לברית הישנה, הוא נכלל בכתבי הקודש הנוצריים. הנוצרים מכנים אותו "Sirach" על פי שמו המקורי, או "Ecclesiasticus" שפירושו "הספר של הכנסייה". לספר שמות רבים מפאת חיבתו בקרב קוראים רבים מדתות שונות שהיו משתמשים בו ללימוד ולקריאה.
ההתעניינות בספר בקרב משכילים יהודים עלתה בסביבות תחילת המאה ה-20, עם התגברות ההשקפה כי ספרי התנ"ך והספרים החיצוניים הם ביטוי לתרבות היהודית ולא רק להשקפה דתית. לפיכך תורגם הספר בחזרה לעברית מתוך הנוסחים הנוצריים שהשתמרו. לראשונה "נעתק ללשון עברי ואשכנזי ומתורגם ארמית עם באור העניין ופתרון מלות הארמית והערות מוסר", על ידי יהודה ליב בן-זאב, בברסלאו בשנת ה'תקנ"ח (1798).
בעקבות גילוי מגילת התהילים הגדולה ממגילות ים המלח וגניזת קהיר, נמצאו קטעים מן הנוסח העברי המקורי, דבר שהקל על שחזור הספר, ואפשר לבחון את אמינות התרגומים שהשתמרו בידי הנוצרים. הימצאות קטעים מן הספר בגניזת קהיר מעידה על כך שיהודים התעניינו בספר גם לאחר חתימת התנ"ך.
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה צבי סגל, ספר בן סירא השלם (על בסיס הקטעים מהגניזה הקהירית), בהוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ג
- בן־סירא, מתורגם בחלקו ומפורש על ידי א. ש. הרטום, בתוך: הספרים החיצונים, הוצאת יבנה תל אביב. 197 עמ'.
- יגאל ידין, מגילת בן-סירא ממצדה, עם מבוא, השלמות ופירושים, בהוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והיכל הספר, ירושלים תשכ"ה
- טל אילן, "יחסו של בן-סירא לנשים וקבלתו בתלמוד הבבלי", מדעי היהדות 40, תש"ס, עמ' 103–111
- ספר בן סירא - המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית והיכל הספר, ירושלים תשל"ג
- בן סירא, (תורגם מיוונית על ידי יצחק זעקיל פרענקיל), וורשא 1885. (זמין לצפייה באתר "דעת")
- Yigal Yadin, The Ben Sira scroll from Masada, With Introduction, Emendations and Commentary, The Hebrew University, Jerusalem 1965
- Pancratius C. Beentjes, The Book of Ben Sira in Hebrew - a text edition of all extant Hebrew manuscripts and a synopsis of all parallel Hebrew Ben Sira texts. Leiden, The Netherlands E. J. Brill, 1997
- Charles Mopsik, La Sagesse de Ben Sira, introduction, traduction et notes, Lagrasse, Verdier,Paris, 2004
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: בן סירא |
 טקסט בוויקיטקסט: בן סירא |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בן סירא |
- בן סירא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביבליוגרפיה ופירוט עדי נוסח, באתר ויקיטקסט- רשימת מאמרים על ספר "בן סירא" באתר רמב"י
- A new fragment of the book of Ben Sira, T-S AS 118.78 תצוגה של כתב יד א' (MS A) ושל כתב יד ד' (MS D) של ספר "בן סירא" מהגניזה הקהירית
- בן סירא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי אהרן הימן, "בן סירא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- יהושע גרנט, בפי כסילים לבם ובלב חכמים פיהם, באתר הארץ, 24 באפריל 2008
- משלי בן סירא, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- בן סירא, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- International Ben Sira Conference, 28-31 July 1996, Soesterberg, Netherlands, באתר גוגל ספרים
- The original Hebrew of a portion of Ecclesiasticus (XXXIX. 15 to XLIX. 11) together with the early versions and an English translation, followed by the quotations from Ben Sira in rabbinical literature, edited by A. E. Cowley, M. A. and Ad. Neubauer, M. A., with two facsimiles, Oxford: Clarendon Press, 1897. Internet Archive website.
- Ecclesiasticus XXXIX, 15 to XLIX, 11, translated from the original Hebrew, and arranged in parallel columns with the English revised version of 1895, by A.E. Cowley and Ad. Neubauer, with a facsimile, Oxford: Clarendon Press, 1897. Google Books website.
הערות שוליים
- ^ ראו בערכו מה היה שמו.
- ^ ראו רשימה ביבליוגרפית.
- ^ [...] εν τω ογδοω και τριακοϲτω ετει επι του ευεργετου βαϲιλεωϲ αιγυπτον και ϲυνχρονιϲαϲ [...]. (הנוסח היווני לקוח מתוך כתב יד קודקס סינאיטיקוס, בהקדמה לספר בן סירא, folio: 160 scribe: A, יחידות 27-28).
- ^ חלק א' כרך שלישי, II "התקופה האמצעית", פרק יא - שמעון הצדיק בשמו, עמוד 194
- ^ Rollston, Chris A. (באפריל 2001). "Ben Sira 38:24–39:11 and The Egyptian Satire of the Trades". Journal of Biblical Literature. 120 (Spring): 131–139. doi:10.2307/3268597. JSTOR 3268597.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ מבוא, המליץ, 23 ביולי 1868
- ^ בינה בספרים, המליץ, 16 באוגוסט 1898
- ^ Shulamit Elizur and Michael Rand, A new fragment of the book of Ben Sira, T-S AS 118.78, Cambridge University Library, January 2011
- ^ מפרק ט'
- ^ ד. זכאי, תרומת מצדה לחקר בן סירא, דבר, 3 בדצמבר 1965
- ^ קטעים מפרקים ל"ט עד מ"ד. לדעת החוקרים, זהו קטע מתוך מגילה שנקרעה, והושלכה לרצפת החדר, בעוד ששאר המגילה שלא נמצאה הושלך ככל הנראה מחוץ לחומה ואבד.
- ^ תיאור מציאת המגילה מופיע בספרו של יגאל ידין, מצדה; בימים ההם - בזמן הזה, פרק 13 - "המגילות" (עמ' 174–178), הוצאת ספריית מעריב, "שקמונה" חברה להוצאה לאור, ירושלים התשכ"ו.
- ^ זוהי הצורה האופיינית לכתיבת ספרות השירה שבמקרא, וכמותה נמצאו בעוד ספרים, כמו מגילת תהילים שנמצאה במצדה ועוד. באותה הצורה נכתבו גם חלקים מכתבי היד שנמצאו בגניזה הקהירית.
- ^ הסימן מופיע בראש עמוד V, ואולי שימש לציון תחילתה של פרשה שירית.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג עמוד א'; מסכת בבא קמא, דף צ"ב עמוד ב', מסכת בבא קמא, דף ק"י עמוד ב'; מסכת בבא בתרא, דף צ"ח עמוד ב', מסכת בבא בתרא, דף קמ"ו עמוד א'; מסכת סנהדרין, דף ק' עמוד ב'; מסכת יבמות, דף ס"ג עמוד ב'; מסכת נידה, דף ט"ז עמוד ב'.
- ^ תוספתא, מסכת ידיים ב, ה).
- ^ כדוגמת שיוך צורת הזקן, לתכונות אופי
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק' עמוד ב' וראו רש"י במקום: "שיש בו דברי הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה"
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין פרק י, הלכה א (דף נ, א)
- ^ הדרכי משה (יו"ד סי' רמו סק"ט) הביא בשם הנמוקי יוסף (ב"ב צח: ד"ה ל"ל), שלא אסרו ללמוד בספר בן סירא אלא באופן קבוע, אבל מכל מקום ראוי להגות בו לעיתים כדי ללמוד ממנו חכמה ומוסר.
- ^ הרב אהרן כהן, על הסתירות ביחסם של חז"ל לספר בן-סירא בתוך אור המזרח כא ב-ד עמ' 166.
- ^ ספר הגלוי, הוצאת הרכבי בתוך זיכרון לראשונים מחברת חמישית, קנ"א, קס"ג.
| מצהף קדוס - כתבי הקודש של ביתא ישראל | ||
|---|---|---|
| אורית | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים • יהושע • שופטים • רות | ,_15th_century_(The_S.S._Teacher%27s_Edition-The_Holy_Bible_-_Plate_XII,_1).jpg)
|
| ספרי המלכים | מלכים א' • מלכים ב' • מלכים ג' • מלכים ד' | |
| ספרי שלמה | משלי א' • משלי ב' • קהלת • חכמת שלמה • שיר השירים | |
| תרי עשר | הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי | |
| הצוואות | צוואת אברהם • צוואת יצחק • צוואת יעקב • צוואת אהרון • צוואת משה | |
| נוספים | תהילים • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל • דניאל • איוב • אסתר • עזרא • נחמיה • דברי הימים א' • דברי הימים ב' • בן סירא • יהודית • טוביהו • עזרא החיצוני • מקבים • חנוך • יובלים • ברוך • שיחת משה • חזון עזרא | |
| כתבי הקהילה | תאזזה סנבת • ספר התלמידים • גורגוריוס • ספר השעות • פירוש יהושע • פלספה • אבא אליאס • ספר המלאכים • מעשה שושנה • דרשת אברהם ושרה במצרים • בראשית ברא אלקים | |
30332507בן סירא