ספר טוביה

סֵפֶר טוֹבְיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.

מבוא

במחקר המודרני אין ודאות לגבי טיבו המקורי של הספר. הוא השתמר בשני נוסחים, ששניהם כתובים ביוונית. במגילות מדבר יהודה נמצאו כמה קטעים של הספר בעברית ובארמית. נראה שנכתב במקורו בעברית (בנוסח שאבד), ולאחר מכן תורגם לארמית וליוונית. אין ודאות גם לגבי מועד חיבורו של הספר. הוא מתוארך על ידי החוקרים בין המאה ה-4 לפנה"ס לבין המאה ה-2 לפנה"ס.

תוכן

הספר עוסק בגמילות חסדים, והוא רצוף במעשי נסים ובתפילות של גיבוריו.

הספר מגולל את קורותיהם של אב בשם טובי, ושל בנו - טוביה, בני גלות ישראל החיים באשור. טובי האב, שיצא מעירו לגמול חסד עם המתים ולקבור אותם, נאלץ לישון מחוץ לחומות, והתעוור בגלל צואת ציפורים חמה שנפלה על פניו. לאחר זמן מה, נשלח בנו טוביה להשיב פקדון שהיה לאב בידיו של אדם בעיר אקבטנה שבארץ מדי. במסעו הארוך הוא מגיע לעיר בשם "רגא", שם הוא פוגש קרובת משפחה, בשם שרה, ונושא אותה לאשה. על אף שכל הגברים שנשאו את שרה מתו בליל-הכלולות, ניצל טוביה בזכות תפילתם המשותפת. עם חזרתו מן המסע, הוא אף מצליח לרפא את אביו מן העוורון. הספר מסתיים בחזון נבואי של האב על חורבנה של נינוה ועל בניין ירושלים.

בספר (פרק א, 21) מוזכר אחיקר בן חננאל שהיה מנהל החשבונות של הממלכה. ביב שבמצרים נמצא ספר משלי אחיקר.

בסוף הסיפור (פרק יג, 18-13) טובי האב שר מזמור לירושלים, תיאור זה מרחיב את ישעיהו נד 12-11, ותואם למזמור בספר החיצוני ברוך בן נריה ה (כהנא א' עמ' שסא'), מגילת ירושלים החדשה (בארמית) א (קטע 1 ו-14), מגילת קומראן מזמור אהבה לירושלים (88Q4), ולחזון יוחנן כא 22-10; כא' 21-11. לדברי טובי, נבואות הנביאים על ירושלים לא מכוונות על בית המקדש השני, אלא על מקדש אחר (כנראה שלישי) באחרית הימים. אמירה זו רווחות במגילות קומראן נוספות: מגילת המקדש כט 7 – ל 5; פשר 4Q174 האסכטולוגי, יובלים א 17, 27. אמנם גם חז"ל ציינו זאת במדרשיהם, אך זאת כבר לאחר חורבן בית שני.

ראוי לציין שספר זה הוא, כנראה, הראשון בספרות היהודית שמציג את "העקרון של הלל", שנודע באמרה "מה ששנוא עליך, לחברך אל תעשה", בצורה מפורשת. בספר טוביה כתוב:

בני! שים לבך לכל מעשיך. ואשר תשנא לנפשך- לא תעשה לאחרים.

אף שבחז"ל מובא איסור לקרוא בספרים החיצוניים, בספר טוביה, מותר לקרוא.

לקריאה נוספת

• דוד פלוסר, אנציקלופדיה מקראית, כרך ג'.
• אברהם כהנא, הספרים החיצוניים, כרך ב, ההקדמה לספר טוביה
• טוביה, בתוך: הספרים החיצונים, כרך "ספורים ודברי חכמה", מתורגמים ומפורשים על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה תל אביב. עמ' 1–56.

קישורים חיצוניים

• 'מהדורת נויבאואר' של הספר, המכונה: ספר טובי, באתר ויקיטקסט

מהדורות הספר

• ספר טוביה, בויקיטקסט (ביוונית)
• ספר טוביה, תרגום ופירוש דב היליר, בעריכת אברהם כהנא
• ספר טוביה, באתר "דעת"
• אדולף נויבאואר, ‏ספר טובי, בארמית, ובתרגום לעברית, אוקספורד, 1878, עמ' 17, בארכיון האינטרנט
• מגילת ספר טוביה (על פי כתב-יד 4Q200 מקומראן ובצירוף ניתוח מילוני), באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית
• ספר טוביה (הטקסט המלא) (באנגלית)
• ספר טוביה בעברית ובלטינית באתר הספרייה הלאומית

על הספר

• יהודה דוד אייזנשטיין, ספר טוביה באוצר ישראל, כרך ה'.
• ספר טוביה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• רשימת פרסומים על ספר טוביה באתר הספרייה הלאומית
• ליאורה רביד, טוביה ואשמדאי, שר השדים, "הפודקאסט של התנ"ך", 13 באוגוסט 2018

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26807665ספר טוביה