אלפא ביתא דבן סירא

אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן". נדפס לראשונה ב-1519 בקושטא), הוא מדרש אגדה ייחודי, אשר נכתב בערך במאה ה-10. הספר מורכב מארבעה חלקים העוסקים בבן סירא. תחילה מתוארות נסיבות לידתו, אחר כך מתואר דו-שיח בין בן-סירא בן השנה לבין המלמד שלו, שמתנהל דרך דיון בעשרים ושניים פתגמים, כל אחד מהם מתחיל באות אחרת של האל"ף בי"ת.

בחלק השלישי מתוארות שיחות בין המלך נבוכדנאצר לבין בן סירא ששהה בחצרו.

בחלק הרביעי מפרשות דמויות המוצגות כצאצאיו של בן סירא, עוזיאל ובנו יוסף בן עוזיאל, את פתגמי ספר בן סירא.

היחס לספר

היחס בספרות הרבנית לספר הוא אמביוולנטי. מצד אחד הוא משמש בדיונים הלכתיים, אך מצד שני התייחסו אליו בספקנות ואף זלזלו בו. הרמב"ם בפירושו למשנה אף מתייחס לספר כאל אחד מהספרים החיצוניים וכותב עליו: "אין בהם חכמה ולא תועלת אלא אבוד הזמן בדברים בטלים".

במאה האחרונה גברה עוד יותר ההסתייגות בספרות הרבנית ומתגבשת עמדת הסתייגות חריפה מהאלפא ביתא.

בספרות חסידות אשכנז שאבו ממדרש אלפא ביתא את השם "יוסף בן עוזיאל", שם נכדו של בן סירא, המופיע ככל הידוע רק במדרש זה.

מאמרות ומסיפורי מדרש אלפא ביתא

• נבוכדנצר שאל את בן סירא – מדוע אין לשור שיער בחוטמו. בן סירא השיב לו שיהושע היה שמן, וכשרכב על בהמות שונות כשסבב את יריחו, נפלו כל אלו תחתיו ומתו. רק השור הצליח להחזיק מעמד תחתיו. על כן הוא נישק אותו בחוטמו, ומאז אין לו שם שיער.
• מפני מה כלב מכיר את קונו וחתול אינו מכיר את קונו? על פי הכתוב בתלמוד, אדם שאוכל מדבר שקודם נגסו בו עכברים, לוקה בשכחה. על אחת כמה וכמה שחתול ילקה בשכחה אם אוכל הוא את העכברים עצמם.
• על מאמרו של בן סירא: "בן שאינו הוגן שלחהו על פני המים וישוט" מובאת דרשה: "לעולם הוי מייסר את בנך יותר מדאי, והלקה אותו... ואם הוא רדף אותך הוצא אותו להיסקל... אבל יוסף בן עוזיאל אומר... מי שיש לו בן שאינו הגון יעזוב אותו ואם ראהו שנפל לבור, לא יוציאנו אלא יטביענו, ואחר כך יתאבל עליו, כמו שעשה דוד...".

דוד והצרעה והעכביש

ערך מורחב – דוד והצרעה והעכביש

• אגדה ידועה המצויה במדרש והתפרסמה מאד היא על דוד שסבר שהצרעה והעכביש נבראו על ידי הקב"ה לשווא.

בסופו של דבר אטם עכביש בקוריו את המערה שבה שכן דוד, וגרם לשאול לסבור שאיש לא בא בשעריה.

אחר כך, כשחטף דוד את צפחת המים של שאול, בעת שהאחרון ישן, הניח אבנר בן נר, גם הוא שקוע בשינה, את רגליו הכבדות על דוד, שביקש לצאת מהמקום. רק בשל נשיכת צרעה שגרמה לאבנר להזיז רגליו, הצליח דוד להיחלץ.

לקריאה נוספת

• עלי יסיף, סיפורי בן סירא בימי הביניים - מהדורה ביקורתית ופרקי מחקר, בהוצאת מאגנס שעל ידי האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"ה מסת"ב 965-223-529-6
• יוסף דן, "חידת אלפא ביתא דבן סירא" בתוך הסיפור העברי בימי הביניים, הוצאת כתר.

קישורים חיצוניים

• אלפא ביתא דבן סירא (שני נוסחים בפורמט PDF עם אפשרות חיפוש טקסט), באתר "דעת"
• אלפא ביתא דבן סירא באתר Hebrewbooks
• אלפא ביתא דבן סירא בכתב יד איטלקי שנכתב בין השנים 1750-1850, באתר hebrewmanuscripts

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אלפא ביתא דבן סירא24498279