איגרת ירמיהו
איגרת ירמיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ירמיהו ששלח אותו כביכול לעתידים לגלות בבלה. באיגרת 72 פסוקים.
איגרת ירמיהו כלולה בביבליה של הכנסייה הרומית והיוונית[1] ובכתבי יד של תרגום השבעים הוא נכלל יחד עם מגילת איכה וספר ברוך בספר ירמיהו[2]. בתרגום התנ"ך של לותר כלולה האיגרת כפרק שישי של ספר ברוך. חלק מהאגרת, בנוסח יווני, נמצא במגילות ים המלח[3].
שפת המקור וזהות המחבר
הדעות בין החוקרים חלוקות אם הספר נכתב במקורו בעברית או ביוונית. המצדדים בהיות מקורו עברי נסמכים על איכותו המיכנית והגרועה של הנוסח שנשמר בידינו ביוונית. המצדדים במקורו ביוונית מסתמכים על ייחוס הכותב ליהודי אלכסנדריה במצרים[4] ועל הקטע היווני שנמצא במגילות ים המלח.
אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי וסבור כי האגרת נכתבה במקורה עברית ויועדה ליהודים. זמן חיבורה של האגרת הוא כנראה קדום יחסית. אברהם כהנא משער כי הספר חובר בין השנים 380 לפנה"ס - 330 לפנה"ס. הוא סבור כי האגרת נכתבה בזמן שלטון מלכות פרס, וכבר ספר חשמונאים א' שחובר במאה השנייה לפנה"ס משתמש בה. עמדות אחרות מקדימות את כתיבת האיגרת למאה ה-5 לפנה"ס או מאחרות למאה ה-2 לפנה"ס[1]. יחזקאל לויט מייחס את כתיבת האגרת למצרים, על סמך התיאור של עובדי עבודה זרה כ"נרות רבות ידליקו לפניהם", אותו הוא מזהה כיום ההדלקה לפני סאיס[4].
הספר מיוחס לירמיהו הנביא אולם ברור כי הזיהוי אינו נכון, ויש הטוענים כי הזיהוי השגוי נעשה מאות שנים לאחר חיבור הספר, על ידי אחד המתרגמים.
תוכן הספר ומשמעותו
האגרת המיוחסת לירמיהו היא אזהרה אל בני ישראל היושבים בגלות בבל שלא יעבדו את אלילי הגויים, והוכחה על אפסותם של האלילים ואין-אונותם.
תמצית דבריו של המחבר הם: האלילים הם חסרי חיים, נטולי כוח, אינם יכולים לנוע ואף לא להציל את עצמם, וכל שכן להציל את העובדים אותם, או את העשוקים. האלילים נחותים אפילו מבעלי החיים המאוסים ביותר, שבכוחם להזיק, ולכן אין לעבוד אותם, ואין לקרוא להם בשם אלוקים. פולחן האלילים הוא בלתי מוסרי ומגונה.
הספר מסתיים בפסוק :"על כן אשרי איש צדיק אין אלילים לו כי לא תשיגהו כלימה".
האיגרת מהווה מעין הרחבה של פרק י' בספר ירמיהו[5]. החוקרים חלוקים איזה נוסח של ספר ירמיהו, נוסח המסורה או נוסח תרגום השבעים, עמד בפני מחבר האיגרת. היו שטענו ששני הנוסחים עמדו בפני המחבר[6].
לקריאה נוספת
- אליה שמואל הרטום, איגרת ירמיהו, ספרים החיצונים כרך א -חלק שני, תל אביב, תרצ"ז, עמ' 10–23.
- אגרת ירמיה, בתוך: הספרים החיצונים, כרך "כתובים אחרונים", מתורגמים ומפורשים על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה תל אביב. עמ' 15–24.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: אגרת ירמיהו, בתרגומו של י' פרנקל |
איגרת ירמיהו, באתר ויקיטקסט- יצחק זעקיל פרענקיל, תרגום מיוונית לעברית של איגרת ירמיהו, אתר דעת
- תרגומים לאנגלית של האיגרת ופרשנות באנגלית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יצחק רינג, מבוא לספרות התנ"ך, הוצאת יבנה, 1967, ערך: איגרת ירמיהו, עמוד 10
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', עמודים 367-368
- ^ תוכן המגילות, מגילות מדבר יהודה, רשות העתיקות
שפה וכתב, מגילות מדבר יהודה, רשות העתיקות - ^ 4.0 4.1 יחזקאל לויט, ירמיה, אגרת ירמיה, אוצר ישראל, כרך ה', עמ' 225, באתר היברובוקס
- ^ נועם מזרחי, ממימרת חכמה להמנון תהילה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כה (תשע"ז), עמ' 96–59, עמ' 89
- ^ נועם מזרחי, ממימרת חכמה להמנון תהילה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כה (תשע"ז), עמ' 90, הערת שוליים 83
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | .jpg)
|
| נביאים | יהושע • שופטים • ספר שמואל • מלכים • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל •
תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי) | |
| כתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |
.png){kind=small}
