עליית ישעיהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עליית ישעיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ישעיהו. הספר מחולק לשלושה חלקים ומכיל 10 פרקים. הספר אינו מופיע באסופת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא.

שפת המקור וזהות המחבר

הספר נאסף כנראה ברומא, בתקופתו של הקיסר נירון, על ידי יהודי נוצרי. לספר כנראה שלושה מקורות שונים ממחברים שונים שנאספו יחדיו. החלק הראשון (פרקים א'-ה') מספר על מותו של ישעיהו על קידוש השם בידי מנשה מלך יהודה. החוקרים סבורים כי חלק זה נכתב במקורו בעברית או ארמית. לסיפור זה מקבילה בתלמוד (בבלי, יבמות מט, ב), שם נאמר: "שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגילת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: מנשה הרג את ישעיה".בחלק השני הוכנסה אפוקליפסה נוצרית הנקראת ברית חזקיהו המתארת את רדיפת הנוצרים ברומא בתקופת נירון קיסר. החלק השלישי, שנכתב במקורו ביוונית מתאר את החזון של ישעיהו מהשנה העשרים למלכותו של חזקיהו המלך אולם גם בו יש אופי נוצרי. הספר נשמר בשלמותו רק בשפת הגעז בשלושה כתבי יד מן המאות 15 - 18.

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24655427עליית ישעיהו